סיכום כהונת טראמפ בהתנחלויות: צעדי ענק לסיפוח דה-פקטו

מדיניות ישראל בשטחים נקבעת ע"י ממשלת ישראל, אבל לממשל האמריקני יש השפעה משמעותית על מדיניות זו. בארבע שנות כהונת טראמפ ראינו שינויים מרחיקי לכת בעמדה האמריקנית שריסקה את הרעיון של שתי מדינות וקידמה את הסיפוח. בשטח ישראל התקדמה בצעדי ענק לסיפוח בפועל ולמציאות של מדינה אחת לשני עמים עם שלטון אפרטהייד.

שלום עכשיו: "ממשל טראמפ שיעבד את כל העוצמה של ארה"ב לטובת האינטרסים הצרים של קבוצת מתנחלים קטנה ואידיאולוגית. אנחנו מקווים שממשל ביידן יידע לתקן את הנזקים שהסב ממשל טראמפ לישראל ולפלסטינים, ויזכור שבישראל יש הרבה יותר קולות ודעות מאשר נתניהו והמתנחלים".

ממצאים עיקריים:

מספר התכניות שקודמו בהתנחלויות גדל פי 2.5 לעומת ארבע השנים הקודמות – 26,331 יח"ד קודמו בהתנחלויות בשנים 2020-2017, לעומת 10,331 יח"ד בשנים 2016-2013.

מספר המכרזים בהתנחלויות גדל פי 2 – פורסמו מכרזים ל-2,425 יח"ד בהתנחלויות לעומת 1,164 יח"ד בארבע השנים הקודמות.

פרוייקטים לתשתיות וכבישים שנועדו להוסיף עוד כמיליון מתנחלים – ממשלת ישראל החלה בשנים האחרונות בפרוייקטים של תשתיות וכבישים שנועדו להוות את ציר הפיתוח להתנחלויות בהשקעה של מיליארדי שקלים.

קודמו תכניות להוספת 100,000 מתנחלים בהתנחלויות שישראל תיאלץ לפנות – 78% מהתכניות שקודמו (20,629 יח"ד) הן בהתנחלויות שישראל תיאלץ לפנות במסגרת הסכם של שתי מדינות (לפי מודל יוזמת ז'נבה).

מאחזים – לפחות 31 מאחזים חדשים הוקמו בשנות ממשל טראמפ (לעומת 9 בארבע השנים הקודמות). בנוסף 10 מאחזים הוכשרו (תכנית ההכשרה שלהם קיבלה תוקף), לעומת 7 מאחזים בארבע השנים הקודמות.

תכניות שנחשבות טאבו, הפוגעות באופן קטלני באפשרות לפתרון שתי מדינות: 1E – הופקדו תכניות ל-3,401 יח"ד; גבעת המטוס – פורסם מכרז ל-1,077 יח"ד; חברון – הממשלה אישרה בניה של כ-100 יח"ד שתכפיל את מספר המתנחלים בעיר הפלסטינית.

שינויים ברמה הצהרתית ומדינית – הורדת נושאי הליבה (ירושלים, פליטים וגבולות) מסדר היום, והצגת תכנית לסיפוח: העברת השגרירות לירושלים, ביטול התמיכה באונר"א, לגיטימציה להתנחלויות. תכנית טראמפ שהוצגה בינואר 2020 מציגה מודל לסיפוח ישראלי ללא עצמאות פלסטינית מינימלית.

פינוי משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים לטובת מתנחלים במעורבות הרשויות – בארבע שנות ממשל טראמפ פונו כ-6 משפחות פלסטיניות ברובע המוסלמי ובשייח ג'ראח בתביעות פינוי במעורבות הרשויות (על בסיס השבת נכסי יהודים מלפני 1948), לעומת משפחה אחת בלבד בסילוואן בארבע השנים הקודמות. (פינוי משפחות בטענות רכישה של מתנחלים נמשכה גם בשנים הקודמות וגם תחת ממשל טראמפ).

שינוי כללי המשחק לסיפוח דה-פקטו, התרת הפקעת קרקעות ושינויי חקיקה ("מכיבוש לאפרטהייד") – שורה של חוות דעת משפטית שאישרו להפקיע קרקעות של פלסטינים בניגוד לפסיקה ולעמדה המשפטית הקודמת לפיה בשטח כבוש הפקעת הקרקעות לטובת האוכלוסיה הכובשת היא אסורה בהחלט. הליכי חקיקה של חוקים, ע"י הכנסת, שנועדו לחול על השטחים הכבושים שאינם חלק מישראל.

פירוט והרחבה: 

ב-1/11/2020, ערב הבחירות בארה"ב, ארע בחברון ארוע יוצא דופן: עשרות ממנהיגי המתנחלים וראשי הרשויות של ההתנחלויות התכנסו במערת המכפלה בחברון לתפילה להצלחת דונאלד טראמפ בבחירות בארה"ב. אין זה מפתיע שראשי המתנחלים ייחלו לנצחונו. ארבע שנות כהונתו איפשרו למתנחלים הישגים מרחיקי לכת מבחינת מדינית ומבחינת העובדות בשטח.

"עסקת המאה"

טראמפ החל את כהונתו בהצהרה על כוונתו להציע את "עסקת המאה" שתביא לפתרון הסכסוך בין הפלסטינים וישראל. מיד אחר כך הוא החל בשורה של צעדים חסרי תקדים במדיניות האמריקנית שהביאו לידי ביטוי את מהותה של תכניתו, שהיא להוריד מסדר היום את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים. עמדתו בשלושת נושאי הליבה שבמוקד הסכסוך היתה:

1. לא לבירה פלסטינית במזרח ירושלים – הוא העביר את השגרירות לירושלים והכיר בסיפוח הישראלי של מזרח העיר.
2. לא לפתרון לבעיית הפליטים – טראמפ הפסיק את התמיכה האמריקנית בארגון אונר"א שמסייע לפליטים הפלסטינים, ובכך הכריז למעשה שמבחינתו אין בעיית פליטים.
3. לא למדינה פלסטינית בגבולות 1967 – טראמפ לא פעל למנוע מישראל להמשיך את הבניה בהתנחלויות; והממשל שלו אף הכריז שאין בעיה חוקית עם ההתנחלויות בשטחים הכבושים.

כשהוצגה בסופו של דבר "תכנית טראמפ" בינואר 2020, הסתבר שהיא לא מציגה אפילו בחזונה, אפשרות למדינה פלסטינית בת קיימא לצד ישראל, אלא סוג של אוטונומיה לפלסטינים, ללא רצף טריטוריאלי וללא עצמאות מינימאלית וללא סמכויות רבות ומשמעותיות.

מדיניות ההתנחלויות בשנותיו של טראמפ

פיתוח ההתנחלויות לא נמדד רק במספרים של כמה יחידות דיור נבנו או קודמו, אלא גם בשאלות של מיקום הבניה, פיתוח תשתיות ושינויים משפטיים ומדיניים שמאפשרים את העמקת השליטה הישראלית בשטחים. בארבע השנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת ב"כללי המשחק" של מדיניות ההתנחלויות, לצד קידום של פרוייקטים ובניה באזורים שפוגעים באופן קשה במיוחד בסיכוי לשלום ולפתרון של שתי מדינות.

גם פינוי משפחות פלסטיניות מבתיהן במזרח ירושלים לטובת התנחלויות נמשך.  6 נכסים פונו לטובת מתנחלים בחסות הממשלה (לפי עקרון מימוש "זכות השיבה" ליהודים), לצד 25 נכסים שפונו בעקבות טענות רכישה של המתנחלים. לראשונה מאז 2009 פונתה משפחה מביתה בשייח ג'ראח לטובת מתנחלים.

תכנון:

תכניות לתוספת של 100,000 מתנחלים באזורים שישראל תיאלץ לפנות במסגרת הסכם

בארבע שנות ממשל טראמפ (2017 עד 2020) קודמו ואושרו בהתנחלויות 7,792 יח"ד בממוצע בשנה, לעומת 2,940 יח"ד בממוצע בשנה בארבע השנים שקדמו לו (פי 2.7).

מתוך 26,331 יח"ד שקודמו בארבע השנים האחרונות, 20,629 יחידות דיור (78%) – הן בהתנחלויות שבעומק הגדה המערבית, באזורים שישראל תיאלץ לפנות במסגרת הסכם של שתי מדינות (לפי מודל יוזמת ז'נבה). המשמעות היא שממשלת ישראל קידמה את הבניה עבור 100,000 מתנחלים נוספים שהיא תיאלץ לפנות במסגרת הסכם.

תכניות ל-2,279 יח"ד בהתנחלויות שבלב הגדה בין רמאללה לשכם: 1,249 יח"ד בהתנחלות עלי ו-928 יח"ד בהתנחלות שילה ושבות רחל, ו-102 בהתנחלות החדשה עמיחי.

תכנית ל-1103 יח"ד בהתנחלויות המקיפות את שכם: ברכה (600 יח"ד) יצהר (121 יח"ד), שבי שומרון (152 יח"ד), איתמר (123 יח"ד), אלון מורה (107 יח"ד):

תכניות ל-2,687 יח"ד בהתנחלויות המקיפות את רמאללה: בית אל (654 יח"ד), דולב (382 יח"ד), המאחז חרשה שהוכשר (258 יח"ד), המאחז כרם רעים שהוכשר (395 יח"ד), כוכב יעקב (190 יח"ד), עפרה (142 יח"ד), פסגות (27 יח"ד), טלמון (669 יח"ד).

תכניות ל-3,401 יחידות דיור ב-1E – ערב הבחירות אישרה הממשלה להפקיד את התכנית ב-1E שנחשבת קטלנית מבחינת הסיכוי לפתרון של שתי מדינות לשני עמים משום שהיא מבתרת את הגדה המערבית לשניים: אזור צפוני ואזור דרומי, ומונעת את הפיתוח של המטרופולין המרכזי בגדה המערבית במזרח ירושלים, רמאללה ובית לחם. התכניות ב-1E לא קודמו במשך שנים רבים בגלל לחץ בינלאומי, כולל אמריקני, שהופעל על ישראל להימנע מצעד מרחיק לכת זה.

מכרז ל-1,077 יח"ד בגבעת המטוס – בפברואר 2020 פרסמה הממשלה מכרז לבניית 1,077 יח"ד בגבעת המטוס במזרח ירושלים. הבנייה נועדה לחסום את הנקודה האחרונה שנותרה לרצף טריטוריאלי פלסטיני בין מזרח ירושלים לבית לחם, ולמנוע אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית. קידום התכנית בעבר הטיל צל כבד על פגישת נתניהו עם הנשיא אובמה בספטמבר 2014.

קידום בניה חדשה למתנחלים בחברון – ההתנחלות בחברון היא אחד המקומות הרגישים ביותר בסכסוך, והיא הפנים המכוערות של השליטה הישראלית בשטחים. כדי לשלוט על קומץ מתנחלים בלב עיר פלסטינית צה"ל נוקט אמצעים קיצוניים כלפי האוכלוסיה הפלסטינית של סגירת רחובות, בתים וחנויות, והמחיר המוסרי, כמו גם התדמיתי, של ההתנחלות בחברון הוא בלתי נסבל. לראשונה מאז 2002 קידמה הממשלה תכניות בניה חדשות למתנחלים בתוך העיר חברון. באוקטובר 2017 אישרה מועצת התכנון העליונה היתר בניה להקמת 31 יח"ד בשטח התחנה המרכזית הישנה, היתר הבניה הונפק בשבוע האחרון; בנובמבר 2018 אישר שר הביטחון תכנון של כ-60 יח"ד נוספות על גבי השוק הסיטונאי בחברון.

תשתיות וכבישים:

מהפכת התשתיות שמכינה את ההתנחלויות לקלוט עוד מיליון מתנחלים

אחד המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח ובניה הוא תשתיות הכבישים. ברגע שיש כבישים טובים, בטוחים ומהירים, ההתנחלויות שלאורכן הופכות אטרקטיביות יותר ומתמלאות. כך למשל, ניתוח של שלום עכשיו הראה כי פתיחת "כביש ליברמן" (כביש עוקף בית לחם ממזרח) בשנת 2008 הביא להכפלה במספר המתנחלים בהתנחלויות שלאורכו בתוך פחות מעשור.

בשנים האחרונות משקיעה ממשלת נתניהו מיליארדי שקלים בפיתוח חסר תקדים בכבישים מאז בניית הכבישים העוקפים בשנות ה-90'.

הכפלת כביש המנהרות – חציבת מנהרות חדשות וגשר חדש בכביש עוקף בית לחם ממערב שמחבר את ההתנחלויות באזור בית לחם וחברון עם ירושלים. העבודות החלו ב-2019.

עוקף אל-ערוב – מצומת גוש עציון דרומה לכביש עוקף חלחול וחברון. יחד עם כביש המנהרות הכביש ישלים הכפלה של הכבישים הקיימים לארבעה נתיבים בין ירושלים לקרית ארבע וחברון. העבודות החלו בשלהי 2020.

כביש הטבעת המזרחי (א-זעיים – ענאתא) (הכביש המכונה "כביש האפרטהייד") – נפתח לתנועה בשנת 2018.

כביש עוקף חווארה מדרום לשכם – השקעת מאות מיליונים והפקעת מאות דונמים של קרקע פלסטינית לטובת ארבע התנחלויות קטנות – מכרז לביצוע העבודות פורסם ב-2020.

שיקוע קלנדיה – מחלף שיאפשר למתנחלים מצפון לירושלים להיכנס לישראל בלי לעבור בירושלים עצמה ולהימנע מהפקקים שבמחסום חיזמה. התכנון המפורט הסתיים והעבודות צפויות להתחיל בשנת 2021.

פרוייקטים נוספים: הכפלת כביש 446 ממודיעין עילית לצומת שילת (הושלם ב-2019), כביש עוקף נבי אליאס ממזרח לקלקליה (נפתח לתנועה ב-2018), מחלף בצומת אדם, נתיב תחבורה ציבורית בכניסה לפסגת זאב (הושלם ב-2019), מנהרה בצומת הגבעה הצרפתית (העבודות החלו ב-2020), כביש הטבעת המזרחי דרום (העבודות החלו ב-2019) ועוד רבים אחרים.

עבודות סלילת כביש הטבעת המזרחי במזרח ירושלים, מאי 2020