בתחילת השבוע הוציא ראש המנהל האזרחי צווים להפקעת קרקעות פלסטיניות לצורך הרחבת כביש המנהרות העוקף את בית לחם ממערב ומחבר בין ירושלים להתנחלויות בגוש עציון. הכוונה היא להוסיף עוד מנהרה ועוד גשר במקביל למנהרות והגשר הקיימים. על פי הצווים לצורך הרחבת הכביש והוספת מנהרה יופקעו כ – 11 דונם מאדמות הכפרים אל ח׳דר ובית ג׳אלה. הצווים יכנסו לתוקף בתוך 60 יום מהוצאתם (1/9/19), בהם ניתן להגיש התנגדות להפקעה, ומיד לאחר מועד זה העבודות יוכלו לצאת אל הפועל.
שלום עכשיו ״הפקעות קרקע וקידום סלילת כבישים עוקפים והרחבתם הם חלק מהכניעה המתמשכת של ממשלת ישראל לדרשותיהם של המתנחלים לסלול עוד ועוד כבישים בגדה המערבית. המתנחלים יודעים היטב כי ללא כבישים טובים ההתנחלויות לא יוכלו להתפתח והם ממשיכים להפעיל לחץ והכל במטרה אחת כדי לקדם את תוכניתם המשיחית לספח את שטחי הגדה כדי למנוע את הסיכוי להגיע לפתרון מדיני״.
הפקעה לצורך הקמת מעבר תת קרקעי בציר 60.
סלילת כבישים עוקפים והרחבתם כפרקטיקה להרחבת ההתנחלויות:
כביש המנהרות נסלל כדי לעקוף את בית לחם וכפרי הסביבה מבלי שהמתנחלים יצטרכו לעבור באזור הפלסטיני המיושב דבר המקנה תחושת ביטחון וקיצור משך זמן הנסיעה וכל ייעודו הוא לאפשר את פיתוחן של ההתנחלויות בגוש עציון והרחבתן. לאחר שנים של התרחבות משמעותית של האזור, עומסי התנועה, בשל ריבוי המתנחלים שעברו להתגורר במקום, הובילו להרחבה הנוכחית שגם היא ללא ספק תתרום להרחבת ההתנחלויות ולהפיכת האפשרות להגיע להסכם מדיני ביננו לבין הפלסטינים לקטן יותר.
סלילת כבישים והרחבתם לרוב נתפסת כמשנית לעומת בניית יחידות דיור בהתנחלויות, אך ההשקעה העצומה של ממשלת ישראל בכבישים עוקפים ובהרחבתם משפיעה באופן ישיר על הרחבת ההתנחלויות והגדלת מספר המתנחלים בגדה המערבית. לא סתם ראשי רשויות עוסקים בשנים האחרונות רבות בנושא ובהפעלת לחץ על הדרג המדיני כדי לאשר עוד ועוד כבישים עוקפים. הכל נובע מתוך ההבנה שסלילת כבישים עוקפים והרחבת כבישים קיימים משפיעים באופן ישיר על הגדלת מפעל ההתנחלויות. (להרחבה פיתוח כבישים הוא פיתוח ההתנחלויות – כביש ליברמן מקרה מבחן).
הקרקעות המופקעות של פלסטינים אך הכבישים בעיקר למתנחלים:
לצורך סלילת כבישים חדשים והרחבת כבישים קיימים המנהל האזרחי מפקיע קרקעות פרטיות בטענה לצורך ציבורי רחב. גם בתחומי מדינת ישראל הרשויות נוקטות באותה פרקטיקה אבל בגדה, בשונה ממה שקורה במדינת ישראל, הקרקעות המופקעות הן כמעט תמיד של פלסטינים. בנוסף תכנון הכבישים נעשה באופן כמעט מוחלט מנקודת המבט הישראלית של פיתוח ההתנחלויות כך שבמקרים רבים כבישים אלו, שנסללו על אדמות פלסטיניות, כמעט ולא משמשים את הפלסטינים שהם האוכלוסייה המוגנת בגדה וגם אוכלוסיית הרוב בגדה המערבית. פרקטיקה זו מעמידה בסימן שאלה את התירוץ המשפטי שישראל משתמשת בו כדי להתיר את ההפקעות כיוון שמדובר בסלילת כבישים גם לצרכי הפלסטינים המתגוררים באזור.
חשוב לציין במיוחד שכדי לנסוע בכביש המנהרות צריך לעבור במחסום המנהרות, והפלסטינים תושבי השטחים מנועים מלנסוע עליו. כך שבמקרה של כביש המנהרות, הטענה כאילו ההפקעה נועדה לשמש גם את תושבי האזור אינה נכונה בגלל המחסום שבכניסה לכביש שבו עוברים רק אזרחים ישראלים או תושבי קבע בישראל (כמו תושבי מזרח ירושלים).
הפקעה לצורך הרחבת כביש המנהרות.
תנופה גדולה בפרויקטים של סלילה והרחבת כבישים עבור המתנחלים:
בשנים האחרונות נרשמת עליה מאוד משמעותית בהשקעה הממשלתית בסלילת כבישים עוקפים והרחבה של כבישים קיימים. בסוף 2017 פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר תקציב של 800 מיליון ש״ח לקידום כבישים. על פי הפרסומים בתקשורת הכבישים הכלולים בתוכנית המדוברת, ומיועדים כבר לתקציב לשנת 2018, הם: כביש עוקף חווארה כביש עוקף אל ערוב, שיקוע קלנדיה, כביש עוקף לובן, הכפלת כביש 446 .
על המשמעויות של הכבישים הללו ראו כאן.
לכך יש להוסיף את תכנית החומש של משרד התחבורה לסלילה והרחבה של כבישים נוספים ברחבי הגדה. על פי תוכנית זו, מקודמים וקודמו, בין השאר, כבישים להתנחלויות בעומק הגדה המערבית, שישראל תצטרך לפנות במסגרת הסכם עתידי, בין השאר הסתיימה העבודה על הכבישים:
חלק מכביש הטבעת המזרחי בין היישובים הפלסטיניים א-זעיים וענאתא שנפתח לתנועה לאחרונה, להרחבה ראו כאן. מחלפון (הפרדה מפלסית) כיכר אדם , עוקף נבי אליאס ומחלף בגין – גילה
נתיב תחבורה ציבורית ממחסום חיזמה לפסגת זאב – נמצא בעבודה, להקל את הכניסה לירושלים למתנחלי ההתנחלויות שמצפון לירושלים וממזרח לרמאללה.
.
