בשמונה השנים מאז שנפתח לתנועה כביש ליברמן ההתנחלויות שלאורכו כמעט הוכפלו:
עליה של 90% במספר המתנחלים (3,122 מתנחלים בסוף 2008; 5,923 בסוף 2014).
נבנו לפחות 450 יח"ד חדשות, והן מהוות גידול של פי 1.5 במספר יחידות הדיור.
כ-7,200 יח"ד חדשות נמצאות בשלבים שונים של תכנון: 293 יח"ד בתקוע ונוקדים אושרו ע"י שר הבטחון ונמצאות בהליך האישור; תכניות ל-900 יח"ד נוספות בתקוע, באספר ובמעלה עמוס הונחו על שולחן מוסדות התכנון; תכניות להקמת עיר של כ-6,000 יח"ד במעלה עמוס, נמצאות בהכנה במשרד השיכון.
הוקמו שלוש נקודות התנחלות חדשות:
ממערב למעלה עמוס הוקם מאחז חדש;
מצפון למעלה עמוס החל להיבנות אזור תעשיה חדש;
בבסיס הצבאי שפונה ממזרח לבית סחור ("שדמה"), מקיימים המתנחלים פעילויות מגוונות והם הקימו בו גלריה ובית כנסת.
ארבעה מאחזים הופכים להתנחלויות – ארבעה מאחזים בלתי חוקיים נמצאים בשלבים שונים של אישור ותכנון (איבי הנחל, מעלה רחבעם, כפר אלדד ושדה בר).
פיתוח תיירות – הושקעו עשרות מיליוני שקלים באתר ההרודיון וחלה עליה משמעותית במספר המבקרים בו.
הקדמה
הכבישים: צירי הפיתוח של ההתנחלויות – הדיון על פיתוח ההתנחלויות מתמקד בדרך כלל בבתים עצמם – כמה בונים והיכן – והכבישים, שמאפשרים את קיומן ובנייתן, זוכים להתייחסות משנית. מאז 1967 השקיעה מדינת ישראל מיליארדי שקלים בבניית מערכת כבישים נרחבת לשירות ההתנחלויות בגדה המערבית. כבישים אלו הם שאיפשרו להתנחלויות להתקיים, לגדול ולשגשג, ולהבטיח למתנחלים גישה נוחה ומהירה אל ישראל וממנה.
גם כיום, ממשיכה הממשלה להשקיע בכבישים ובמחלפים בשטחים, והם מאפשרים להגדיל את נפח התנועה ואת כמות המתנחלים שעוברים להתגורר בהם. בפברואר האחרון, פרסמה החברה הלאומית לדרכים של משרד התחבורה מכרז להקמת מחלף בכביש עוקף רמאללה, בצומת הסמוך להתנחלות אדם, והעבודות החלו בשטח בסביבות אוגוסט 2015. מכרז זה כמעט ולא זכה להתעניינות ציבורית, אבל השלכותיו על פיתוח ההתנחלויות באזור מרחיקות לכת.
על מנת להדגים את השפעת הכבישים על פיתוח ההתנחלויות, בחרנו לבחון את כביש ליברמן, הכביש שעוקף את בית לחם ממזרח ומחבר את ההתנחלויות הדרום מזרחיות לבית לחם עם ירושלים.
כביש ליברמן – בשנת 2008 נפתח לתנועה כביש מס' 398 המחבר בין שכונת הר חומה בירושלים לבין ההתנחלויות שמדרום-מזרח לבית לחם (תקוע ונוקדים). אורך הכביש 9 ק"מ, והוא נסלל על פני שטח של 1,585 דונם. עלות הכביש הוערכה במאות מיליוני ש"ח, והוא כולל שבעה גשרים ומעברים תת קרקעיים שנועדו לאפשר את התנועה המהירה בו בלי צורך לעבור בתוך הכפרים הפלסטינים. הכביש כונה "כביש ליברמן" ע"ש אביגדור ליברמן, תושב ההתנחלות נוקדים, שכיהן כשר התחבורה בממשלת שרון כאשר החלה העבודה על הכביש.
10 דקות נסיעה במקום 40 דקות – עד לסלילת הכביש, הדרך מירושלים להתנחלויות שמדרום מזרח לבית לחם ארכה כ-40 דקות והיא עברה דרך כביש המנהרות (עוקף בית לחם ממערב), עיקוף של בית לחם והעיירות הצמודות לה מדרום, ונסיעה צפונה ממזרח, דרך הכפרים אלמנשיה וח'רבת א-דיר. כביש ליברמן קיצר באופן דרמטי את אורך הנסיעה, וכיום ניתן להגיע בכ-10 דקות נסיעה מירושלים לתקוע ונוקדים, בכביש מהיר, ללא מעבר בתוך כפרים פלסטינים.
הפיתוח שהביא כביש ליברמן – ההתנחלויות תקוע ונוקדים, שנחשבו מבודדות ומרוחקות הפכו בין רגע לפרבר אטרקטיבי לירושלים שבו ניתן להינות מבית צמוד קרקע במחיר של דירה קטנה בירושלים, ולהישאר במרחק נסיעה קצר ממרכזי התעסוקה והשירותים בירושלים.
הכביש הביא בתוך זמן קצר לגידול דרמטי במספר המתנחלים שלאורכו ולשינויים מרחיקי לכת באזור, כפי שנראה להלן.
1. אוכלוסייה – גידול של 90%
לפי נתוני למ"ס, עם פתיחת הכביש, בסוף שנת 2008 התגוררו בהתנחלויות שלאורכו בדרום-מזרח בית לחם (תקוע, נוקדים, מעלה עמוס ואספר) 3,122 מתנחלים. בסוף 2014 עמד מספרם על 5,923 מתנחלים – גידול של 90%.
עיקר הגידול הוא בשתי ההתנחלויות תקוע ונוקדים ובמאחזים שלידן (מספרי הלמ"ס מתייחסים להתנחלויות ולמאחזים שלידן גם יחד), שבהן נבנו מאות יחידות דיור חדשות עבור זוגות צעירים ומשפחות עם ילדים.
2. בנייה – גידול פי 1.5
מיד עם פתיחת כביש ליברמן החלו פרוייקטים רבים של בניה בהתנחלויות תקוע ונוקדים ובמאחזים הסמוכים להם. לפי ספירת שלום עכשיו, מאז 2008 עד סוף 2014 נבנו בהתנחלויות מדרום-מזרח לבית לחם לפחות 450 יחידות דיור חדשות. בהתנחלות תקוע לבדה נבנו 209 יחידות, בנוקדים 69 יח"ד, ובהתנחלות כפר אלדד, שהיתה אתר קרוואנים זמני עבור ההתנחלות נוקדים, נבנו 52 יח"ד חדשות. בסך הכל, הגדילו ההתנחלויות שלאורך כביש ליברמן את עצמן פי 1.5.
בנוסף, ממידע שקיבלנו ממשרד השיכון בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע עולה כי באפריל 2014 העביר משרד השיכון סך של 1,600,000 ₪ למועצה האזורית גוש עציון עבור הקמת תשתיות ל-108 יח"ד במעלה עמוס.
3. תנופת תכנון בכל ההתנחלויות שלאורך הכביש
בשנים האחרונות החלו מוסדות התכנון בתנופת תכנון להרחבה של כל ההתנחלויות שלאורך כביש ליברמן ולהכשרת מאחזים והרחבתם.
משרד השיכון החל בהכנת תכניות שלד לבניית עיר חדשה במעלה עמוס, כפי הנראה לאוכלוסיה חרדית.
תכנית מפורטת ל-1,000 יח"ד נמצאת בהכנה במשרד השיכון;
תכנית שלד ל-5,000 יח"ד נוספות נמצאת גם היא בעבודה ע"י משרד השיכון.
תכניות לבניית לפחות 900 יח"ד נמצאות בשלבים שונים של הכנה:
תכנית מס' 413/1/1 ל-224 יח"ד להקמת התנחלות חדשה ע"י הכשרת המאחז איבי הנחל;
תכנית ל-268 יח"ד בהתנחלות אספר נמצאת בהכנה במשרד השיכון;
תכנית מס' 413/4 ל-208 יח"ד במעלה עמוס הוגשה לאישור מוסדות התכנון;
תכנית מס' 411/1/2/1 להקמת התנחלות חדשה בשדה בר, ע"י הפיכת המוסד החינוכי להתנחלות של קבע נמצאת בהכנה במועצה האזורית גוש עציון, ואף החלו להיבנות כמה בתים לפי התכנית הזאת למרות שהיא אינה בתוקף.
תכנית מס' 412/4/1/2 לבניית שכונה של 200 יח"ד בתקוע נמצאת בהכנה והוגשה לאישור מוסדות התכנון.
תכניות נוספות בכפר אלדד (מס' 411/6/3, ו-411/6/1/2) נמצאות גם כן על שולחן מוסדות התכנון, אך לא ידוע לנו בכמה יחידות דיור מדובר.
תכניות ל-293 יח"ד נוספות כבר אושרו ע"י שר הבטחון וקודמו בשלבים שונים של אישור בהליך התכנוני:
תכנית מס' 411/6/1 ל-49 יח"ד בכפר אלדד;
תכנית מס' 411/5 ל-40 יח"ד בנוקדים;
תכנית מס' 411/6/4 ל-168 יח"ד בנוקדים;
תכנית מס' 411/8 ל-12 יח"ד בנוקדים;
תכנית מס' 412/4/1/5 לתוספת 24 יח"ד בתקוע.
4. הקמת נקודות התנחלות חדשות
מעלה עמוס מערב – מאחז חדש – בסוף שנת 2013 הובא קרוואן בודד לגבעה ממערב למעלה עמוס. השמועות אמרו כי מדובר בחווה חקלאית שקיבלה אישור של שר הבטחון, אך לנו לא ידוע אם אמנם ניתן אישור שכזה. מאז הקרוואן היחיד נפרצו דרכים ונבנו בתי קבע – כאשר היום ישנם בשטח לפחות ארבעה בתי קבע. בתים אלה נבנו ללא היתר וללא החלטת ממשלה על הקמת התנחלות. ייתכן כי התכנית החדשה שנמצאת בהכנה למעלה עמוס, תכנית מס' 413/4 ל-208 יח"ד נועדה, בין השאר, להכשיר את המאחז הזה.
שדמה – נקודת התנחלות למניעת בניית בית חולים לפלסטינים
על שרידי בסיס צבאי בקצה המזרחי של העיירה הפלסטינית בית סחור, הקימו המתנחלים נקודת התנחלות שבה הם מקיימים ארועים, גלרית אמנות, הרצאות ומפגשים. אין מגורי קבע בשטח אך נקודת ההתנחלות באדמות קן העורב (ע'וש אלע'ראב) מונעת את מימוש התכנית להקמת בית חולים פלסטיני לילדים.
בשנות ה-70 נתפס השטח לצורך בטחוני ושימש כבסיס צבאי. בשנת 2006 פירק צה"ל את הבסיס הצבאי, ועיריית בית סחור ביקשה להקים בו בית חולים לילדים. הממשלה האמריקנית באמצעות USAID הסכימה לממן את הקמת בית החולים, אך נדרש היה אישור ישראלי לכך משום שמדובר באזור C. בעקבות שמועות שרה"מ אהוד אולמרט אישר להקים את בית החולים, החלו המתנחלים לדרוש שהשטח יועבר לידיהם בתירוץ לפיו תהיה סכנה למכוניות הנוסעות על כביש ליברמן אם ייבנה בית החולים במקום. הם החלו לקיים פעולות מחאה ופעילות תרבות בשטח הבסיס המפונה. בסופו של דבר נכנע הצבא ללחץ המתנחלים והוחלט להשאיר במקום שמירה צה"לית, בעוד המתנחלים ממשיכים לקיים בו פעילויות. לפירוט הסיפור של שדמה – ראו כאן.
מעלה עמוס צפון – אזור תעשיה חדש – בשנת 1986 אישרה מועצת התכנון העליונה תכנית להקמת אזור תעשיה מצפון להתנחלות מעלה עמוס, אך עד כה לא נמצא אף מפעל שביקש לבנות באזור התעשיה. בתחילת שנת 2015 החלו עבודות נרחבות לבניית מפעל מיחזור (חברת אלידורי) על שטח גדול שיהווה התחלה של אזור התעשיה. בניית המפעל בשטח הזה מעידה על כך שהיזמים מעריכים שניתן יהיה לשנע את התוצרת בקלות וביעילות, דבר שלא קרה עד לסלילת הכביש והתבססותו.
5. הקמת התנחלויות חדשות ע"י הכשרת מאחזים
איבי הנחל – המאחז איבי הנחל הוקם בשנת 1999 והיה מאחז קטן עם כ-20 קרוואנים. בשנת 2014 הוכפל המאחז ונבנו בו כ-20 קרוואנים חדשים. לאחרונה הוגשה למוסדות התכנון תכנית בנייה מס' 413/1/1 להקמת 224 יח"ד במאחז, במטרה להפכו להתנחלות של ממש. התכנית צריכה לעבור את אישור שר הבטחון, שיהווה למעשה החלטה על הקמה של התנחלות חדשה. לא ידוע לנו אם התכנית כבר אושרה או לא ע"י שר הבטחון.
שדה בר – המאחז שדה בר הוקם כמוסד חינוכי לשיקום וגמילה לנערים, וקיבל בדיעבד אישור בנייה בתכנית שאושרה בשנת 2005. בשנת 2014 החלה להיבנות בשדה בר שכונת מגורים חדשה. לשלום עכשיו נודע שבידי המועצה האזורית גוש עציון יש תכנית בניה שמספרה 411/1/2/1 שנועדה להקים שכונת מגורים בשדה בר ולהפכו להתנחלות חדשה. תכנית זאת עדיין לא אושרה, והבניה בשטח ככל הנראה, אינה חוקית. ממידע שהועבר לשלום עכשיו ממשרד השיכון בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע עולה כי משרד השיכון העביר למועצת גוש עציון 720,000 ₪ לבניית התשתיות לבניית 12 יחידות דיור, שאולי הן היחידות הללו.
כפר אלדד – כפר אלדד היה האתר הזמני שעליו הוקמה ההתנחלות נוקדים בתחילת שנות ה-80. לאחר שעברו לגור בבתי הקבע של נוקדים, השאירו המתנחלים את אתר הקרוואנים הזמני בכפר אלדד והקימו בו התנחלות עצמאית. כבר כשנפתח כביש ליברמן לתנועה, החלו להיבנות בכפר אלדד בתי קבע באופן לא חוקי וללא תכנית מאושרת. בסוף שנת 2011 אושרה תכנית בניה מס' 411/6/1 להקמת 49 יח"ד במאחז שהפך להתנחלות חדשה ורשמית. על שולחן מוסדות התכנון מונחות שתי תכניות חדשות נוספות בהתנחלות.
מעלה רחבעם – המאחז מעלה רחבעם הוקם ב-2002 ממזרח להתנחלות נוקדים. בשנת 2004 הוציאו הרשויות צו פינוי ("צו תיחום") למאחז. לפני כשנתיים, במסגרת עתירת שלום עכשיו שדרשה לממש את הצו ולפנות את המאחז, הודיעה ממשלת נתניהו על כוונתה להכשיר את המאחז ולהפכו להתנחלות חדשה. בינתיים המשיך המאחז להתרחב, למרות שמדי פעם הרסו הרשויות כמה מבנים במאחז.
תקוע ד' ותקוע ה' – בעקבות חטיפת שלושת הנערים בקיץ 2014, הקימו המתנחלים מאחז חדש "תקוע ה'", מדרום לתקוע. כעבור כמה שבועות פינו המתנחלים את המאחז. לפי פרסומים בתקשורת, המתנחלים "הסכימו" להתפנות בתמורה להבטחה של שר הבטחון לאשר תכנית בניה למאחז תקוע ד' – כלומר להפוך אותו להתנחלות חדשה, ובנוסף לאשר הקמה של חווה חקלאית באתר שבו הוקם תקוע ה'. לנו אין שום אישור לדיווח הזה.
6. פיתוח תיירות – אתר ההרודיון
אתרי תיירות מהווים סוג נוסף של התנחלות. אמנם לא מתגוררים בהם מתנחלים אבל הם מהווים מוקד משיכה למבקרים רבים ומשמשים עוגן לנוכחות ישראלית.
בעקבות האינתיפאדה השניה הפך אתר ההרודיון למקום שומם עם כמות מבקרים קטנה מאוד. בעקבות סלילת כביש ליברמן והגישה הנוחה אליו מירושלים, החל מספר התיירים לעלות. ב-9/3/2011 החליטה ממשלת נתניהו להקצות 9 מיליון ₪ לפיתוח אתר ההרודיון, בנוסף ל-7 מיליון ש"ח שנועדו לבוא ממקורות אחרים. האתר עבר חידוש והרחבה וכיום מבקרים בו כ-80,000 מבקרים בשנה. עוד על ההרודיון ראו כאן.