שלום עכשיו, עיר עמים והאגודה לצדק סביבתי יזמו ביחד הגשת התנגדויות למועצת התכנון העליונה נגד הכוונה להקים כ-3,500 יחידות דיור ב-E1. השבוע יצאו הארגונים בקמפיין הקורא לציבור לחתום על ההתנגדות ובתוך ימים אחדים כבר חתמו עליו למעלה מ-1,500 מתנגדים.
ערב הבחירות האחרונות, הורה ראש הממשלה נתניהו לקדם את תכניות הבניה ב-E1, ובעקבות זאת פורסמו להפקדה תכניות מס' 420/4/7 ו-420/4/10 להקמת 3,412 יח"ד בשטח שממזרח למזרח ירושלים, בלב הגדה המערבית. עד 28/8/2020 עוד ניתן להגיש התנגדויות לתכנית למועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי.
הבניה ב-E1 נחשבת קטלנית מבחינת הסיכוי לפתרון של שתי מדינות לשני עמים משום שהיא מבתרת את הגדה המערבית לשניים – אזור צפוני ואזור דרומי – ומונעת את הפיתוח של המטרופולין המרכזי בגדה המערבית במזרח ירושלים – רמאללה ובית לחם. גם מבחינת הפיתוח והתכנון הישראלי, התנחלות ב-E1 תביא יותר נזק מאשר תועלת והיא עלולה להביא להחלשת ירושלים מבחינה כלכלית וחברתית.
לקריאת ההתנגדות המלאה לתכניות הבנייה ב-E1 – לחצו כאן
להלן עיקרי ההתנגדות שהכין עבור הארגונים האדריכל אורי רייכר המתמחה בתכנון אזורי, ובתכנון הפלסטיני בגדה המערבית בפרט:
א.שטח E1 חיוני לפלסטינים כמו שגוש דן חיוני לישראל ולכן בנייה ישראלית בו עלולה למנוע את הסיכוי לשלום – בנייה ב- E1 תביא לפגיעה אנושה ביכולת ההתפתחות של מדינה פלסטינית או כל מרחב פלסטיני עצמאי. זוהי עתודת הקרקע היחידה בלב המרחב של שלוש הערים המרכזיות בגדה – רמאללה-ירושלים המזרחית-בית לחם, והמקום היחיד בגדה שבו תתאפשר התפתחות של מטרופולין עירוני חיוני לצמיחה כלכלית, תעסוקה ופיתוח. בנייה ב- E1 תחמיר תופעות של עוני ונחשלות פלסטינית גם בטווח של עשורים מהיום.
לכן הבניה בE1 עלולה למנוע את האפשרות להסכם שלום – מכיוון שהשטח הזה חיוני להתפתחות של מדינה פלסטינית בת קיימא, קיים קונצנזוס בקהילה הבינלאומית ובקרב כל מי שמעורב במהלכי המו"מ הישראלי-פלסטיני, שאסור לאפשר בנייה ישראלית בשטח. בלי E1 לא תוכל לקום מדינה פלסטינית בת קיימא, עם פוטנציאל פיתוח כלכלי וחברתי ועם בירה במזרח ירושלים. אלה תנאים הכרחיים להשגת שלום ופתרון של שתי מדינות ולכן ההתנחלות ב- E1 נחשבת לקטלנית מבחינת הסיכוי לשלום.
ב. התנחלות ב-E1 תפגע באפשרות הפיתוח של ירושלים המזרחית – ירושלים המזרחית היא העיר הפלסטינית הגדולה ביותר בגדה המערבית. כ-450,000 פלסטינים מתגוררים בירושלים ובשכונות הצמודות לה (כגון אבו דיס, ענאתא ועוד). E1 הוא עתודת הקרקע היחידה באזור ירושלים המזרחית בגודל, באיכות וברציפות משמעותיים לפיתוח העיר. שטח E1 הוא ברמת קישוריות גבוהה לכיוון ירושלים המזרחית שמאפשר רצף אורבאני איכותי וחיוני לפיתוח כלכלי וחברתי. בניה ישראלית ב-E1 תנתק את ירושלים המזרחית מהמרחב הפלסטיני תביא לגסיסה של העיר ותהפוך אותה לפריפריה בלב השטח הפלסטיני.
מטרופולין ירושלים המזרחית (שכונות פלסטיניות בחום) וירושלים המערבית (שכונות ישראליות בכחול) – E1 היא עתודת קרקע חיונית ואחרונה לפיתוח מטרופולין מזרח ירושלים. מפה: s–r
ג.התנחלות ב-E1 תפגע בפוטנציאל הפיתוח של המטרופולין הפלסטינית המרכזי בין רמאללה-מזרח ירושלים ובית לחם – לE1 יש חשיבות לא רק עבור ירושלים המזרחית, אלא עבור המרחב המטרופוליני כולו. המרחב מרמאללה, מזרח ירושלים ובית לחם הוא המטרופולין הכלכלי, הציבורי והתרבותי המרכזי של הגדה המערבית כמו גם המרכז ההסטורי, השלטוני והתיירותי של הגדה. E1 היא אחת עתודות הקרקע היחידות שנותרו בלב המרחב המטרופוליני ולכן יש לו פוטנציאל פיתוח מיוחד ותפקוד מרכזי משמעותי בהרבה ביחס לעתודות קרקע אחרות. למשל במרחק הנסיעה למוקדי תעסוקה, ביכולת לשרת מספר שכונות וערים גדול יותר הסובבות אותו ועוד.
ד. התנחלות ב-E1 תפגע גם בפוטנציאל הפיתוח ברמה האזורית של כל הגדה – במרחק היוממות מ-E1 (מרחק נסיעה סבירה יום יומית למקום עבודה) נמצאים לא רק מטרופולין רמאללה-ירושלים המזרחית ובית לחם, אלא גם עיירות וערים נוספות כגון יריחו במזרח ובידו במערב. שטח E1 נמצא בלב רצועת האורך שבין ג'נין לחברון לאורך כביש 60 של הגדה המערבית. רצועה זו היא הרצועה המרכזית לפיתוח ברמה האזורית (הפיתוח ברצועות אחרות כגון בבקעת הירדן לא דומה באיכותו לפיתוח ברצועה המרכזית). כמו כן, שטח E1 הוא גם על כביש ירושלים-יריחו על צומת בעלת חשיבת אזורית מכרעת, והוא פוטנציאל למוקד אזורי המקשר בין יריחו (והחיבור לירדן), צפון הגדה ודרומה, בצמידות לכבישים ראשיים. אזור כזה יכול לשמש לשימושים אזוריים ייחודיים שלא אפשריים באזורים אחרים – כגון קריית עסקים מרכזית, מרכז תחבורה ראשי, אצטדיון לאומי, מוסדות שלטוניים ושטחים פתוחים מעורבים עם מגורים ותעסוקה.
E1 כמוקד מרכזי בגדה המערבית. מפה: s–r
ה. בניה ישראלית ב-E1 תהווה אפליה בוטה ופגיעה קשה בשיוויון – ב-53 שנות השליטה הישראלית בגדה המערבית ננקטה מדיניות של אפליה בוטה בכל הקשור בהקצאת קרקעות, בתכנון ובבנייה. כך למשל, בעוד שישראל הקימה למעלה מ-130 התנחלויות, עשרות אזורי תעשיה ישראליים, מחצבות ישראליות, אתרי תיירות ועוד – לא הוקם ע"י ישראל ולו יישוב אחד לאוכלוסיה הפלסטינית. מתוך מאות אלפי דונמים של אדמות מדינה שהוקצו לשימושים שונים בשטחים, 99.8% הוקצו לשימוש ישראלי ורק 0.2% הוקצו לפלסטינים. בפסק הדין על חוק ההסדרה, קבע בית המשפט העליון כי אפליה זו היא פסולה, וכי לפלסטינים עומדת הזכות לשיוויון. הבניה ב-E1 עבור ישראלים תהווה אפליה אסורה ובמובן זה גם הפרה של הדין הבינלאומי.
ו. מבחינת הפיתוח הישראלי, E1 מנותקת גאוגרפית מכל יישוב ישראלי – והיא מחוברת לירושלים המערבית ולמעלה אדומים בכביש בין עירוני, ללא אפשרות לפיתוח אינטגראלי. למעשה מדובר בפרבר נוסף של ירושלים מנותק מהעיר שיכול לקום באותה מידה בכל מקום אחר מסביב לירושלים.
ז. התנחלות ב-E1 תחליש את ירושלים ותוציא ממנה אוכלוסיה חזקה ועסקים – כמו במקרי פירבור אחרים ייווצר "בייגלה" בו מרכז העיר הוא החלק החלש. עקרונות הפיתוח שנקבעו במשרד ראש הממשלה כמדיניות לאומית מדברים על ריכוז הפיתוח של ירושלים בעיר עצמה, בהתחדשות עירונית ובחיזוק המרכז ולא בפרבור.
הניתוק של E1 מהמרחבים האורבאניים הישראליים (בכחול) ומרכזיותו במרחב הפלסטיני (בחום)