לפי פרסומים בתקשורת, בישיבת הקבינט ביום חמישי 27/6/24 הוחלט על הקמת חמש התנחלויות חדשות באזורים מבודדים בעומק הגדה המערבית ע"י הכשרת מאחזים לא חוקיים: גבעת אסף, אדוריים, שדה אפרים, אביתר וחלץ. בשלב זה, נוסח ההחלטה המלא לא פורסם וההודעה על הסדרת המאחזים יצאה לתקשורת מלשכת השר סמוטריץ'.
כל חמשת המאחזים נמצאים באזורים מבודדים בעומק הגדה המערבית, רחוקים מרצף התנחלותי, סמוכים לישובים פלסטינים באזור שכם, רמאללה בית לחם וחברון. כמעט בכל החמישה מדובר בקרקעות בבעלות פלסטינית עם סוגיות בעלות מאתגרות שדורשות אקרובטיקה משפטית משמעותית על מנת להפכם ל"אדמות מדינה" ולהכשיר בהם התנחלויות. ככל הנראה העברת השליטה על נושאי הקרקעות והתכנון מהמינהל האזרחי בצבא לידי מינהלת ההתיישבות והפקעת הסמכויות מראש המינהל לידי "סגן אזרחי" הכפוף ישירות לשר סמוטריץ, היא זו שאיפשרה להביא לאישור הקבינט את הקמת ההתנחלויות האלה.
שלום עכשיו: "ממשלת ישראל משעבדת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל לטובת אינטרסים משיחיים. התנחלויות חדשות בלב אוכלוסייה פלסטינית הן פגיעה קשה בביטחון ובאינטרס הישראלי לשמר סיכוי להסכם של שתי מדינות. באמצע מלחמה מתישה עם אלפי ישראלים מפונים מבתיהם, הממשלה מנסה בכוח להצית חזית נוספת בגדה המערבית".
הליך הקמת ההתנחלויות והכשרת המאחזים:
הליך הכשרה של מאחז והקמת התנחלות מחייב שלושה שלבים מרכזיים: 1. החלטה של הממשלה להקים התנחלות (דבר זה נעשה בהחלטת הקבינט מיום חמישי, 27/6/24); 2. הסדרת הבעלות בקרקע (השטח צריך להיחשב אדמות ציבור, מה שמכונה "אדמת מדינה"); 3. הליך תכנוני ואישור תכנית בניה.
החלטת הקבינט מהווה השלב הראשון בתהליך הקמת ההתנחלות. בכל חמשת ההתנחלויות עליהן הוחלט בקבינט ישנן סוגיות משפטיות הקשורות בבעלות על הקרקע שדורשות שינוי במעמד הקרקע לפני שניתן יהיה להתחיל בתכנון. ברוב המקרים נדרשת "הכרזה על אדמות מדינה" או עבודת "צוות קו כחול" לקביעת גבולות אדמות המדינה. המאחז גבעת אסף הוקם על אדמות פרטיות פלסטיניות ולא ברור כיצד ניתן יהיה להכשירו.
יש לציין שארבעה מבין חמשת המאחזים: אדוריים, אביתר, גבעת אסף ושדה אפרים, כבר נמצאים ברשימת 70 המאחזים שהוגדרו לאחרונה כ"אתרים בהסדרה" לצורך השקעה בתשתיות ובתקציבים. ההתנחלות החמישית "חלץ" מתוכננת להיבנות בלב אתר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
פירוט ההתנחלויות עליהן החליטה הממשלה:
גבעת אסף – מאחז על קרקע פרטית פלסטינית ששמו עלה לאחרונה לכותרות לאחר שבסמוך לו הותקף נהג משאית פלסטיני שמתנחלים חשדו שהוא מוביל סיוע לעזה.
המאחז גבעת אסף הוקם בשנת 2002 על אדמות הכפר הפלסטיני ביתין ממזרח לרמאללה. המאחז נבנה כולו על אדמות פלסטיניות פרטיות הרשומות בטאבו. במהלך עתירה של שלום עכשיו לפינוי המאחז לפני כעשור התברר כי המתנחלים טענו שהם רכשו חלק מהשטח מפלסטינים, אך המשטרה קבעה כי מדובר בזיוף (לפחות לגבי שתי טענות רכישה, ולגבי שאר החלקות החקירה עדיין נמשכה). מכל מקום המדינה הודיעה אז לבג"צ כי גם אם יתברר שהרכישות חוקיות, לא ניתן יהיה לקדם בשטח בנייה למגורים אלא רק למטרות אחרות בגלל תנאי הבעלות והשטח.
מיקום המאחז הוא בין רצף של כפרים פלסטינים ממזרח לרמאללה: עין יברוד וביתין מצפון ובמערב; בורקא מדרום ודיר דבוואן ממזרח.
חלץ (חוות נווה אורי, מחרור) – בשטח אתר מורשת עולמית של אונסק"ו; נועד לנתק חמישה כפרים פלסטינים ועשרות אלפי פלסטינים מבית לחם.
ההתנחלות החדשה מתוכננת בשטח המכונה "מחרור" בין הכפר בתיר לכפר וואלג'ה ממערב לבית לחם. בשנת 2019 הוקם בשטח המאחז חוות נווה אורי ולאחרונה, בדצמבר 2023 הוקם בו מאחז נוסף כק"מ וחצי ממנו. מאז הקמתו מנעו מתנחלים וחיילים מההגמ"ר מחקלאים פלסטינים לעבד את אדמותיהם באזור. השטח כולו הוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בסכנה המשמר חקלאות מסורתית עתיקה, שכבר החלה להיפגע ע"י העבודות של המאחז שהוקם בחודשים האחרונים. אמנת אונסק"ו עליה חתומה גם ישראל מחייבת מדינות לא לפגוע באתרי מורשת עולמיים וחל איסור לבנות בשטח האתר ולפגוע בייחודו כאתר מורשת נופית.
האזור של אדמות מחרור נחשב אסטרטגי במיוחד למניעת מדינה פלסטינית עתידית. השטח הוא בלב רצף של נוכחות פלסטינית ממערב לבית לחם המחבר בין חמישה כפרים פלסטינים לבית לחם (הכפרים: וולג'ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין, נחאלין) בהם מתגוררים כ-25,000 פלסטינים. כוונת ההתנחלות החדשה היא ליצור רצף התנחלותי שינתק את הכפרים הפלסטינים מבית לחם, ומצד שני יחבר את התנחלויות גוש עציון לירושלים.
רוב הקרקע באזור נחשבת קרקע פרטית פלסטינית המעובדת ע"י חקלאים פלסטינים, ורק חלק ממנו הוכרז בעבר כ"אדמת מדינה" אך לא עבר עדיין דיוק גבולות של צוות קו כחול.
אדוריים – בלב רצף פלסטיני מדרום מערב לחברון ללא עתודות קרקע
המאחז אדוריים הוקם בשנת 2019 במבנה צבאי גדול שהיה חלק מבסיס צבאי שנעזב ע"י צה"ל מדרום מערב לחברון. הקמת הבסיס הצבאי חייבה הוצאת צו תפיסה צבאי לאדמות הפרטיות של העיירה דורא. רוב השטח מסביב ובתוך המאחז הוא אדמות פלסטיניות פרטיות (ישנם באזור רק פחות מ-100 דונם שנחשבים "אדמות מדינה").
המאחז אדוריים נמצא בעומק השטח הפלסטיני בתוך רצף של כפרים פלסטינים, העיירה דורא ומחנה הפליטים אלפוואר. בשנים האחרונות בעקבות לחץ מתנחלים פתח צה"ל לנסיעת מתנחלים ציר פלסטיני שעובר בשטח A מהמאחז אדוריים אל ההתנחלות נגוהות, תוך שצה"ל נאלץ להקים עמדה צבאית בתוך שטח A.
שדה אפרים – חווה חקלאית שמהווה מוקד אלימות בלב רצף כפרים פלסטינים ממערב לרמאללה
חווה חקלאית לא חוקית שהוקמה בשנת 2018 ממערב לרמאללה בלב רצף הכפרים: כפר נעמה, בלעין, חרבתא בני חארס וראס כרכר. המאחז בנוי על אדמות שהוכרזו כאדמות מדינה אך טרם עברו דיוק גבולות ע"י צוות קו כחול, בעוד שהדרך אליו עוברת בקרקע פרטית. במהלך השנים היו לא מעט תקריות אלימות בין מתנחלים ופלסטינים בקרבת המאחז. באחד המקרים, פלסטיני נורה למוות בידי מתנחל.
אביתר – מאחז מבודד מדרום לשכם שהוקם על אדמות פרטיות
המאחז הוקם בשנת 2021 על אדמות הכפרים הפלסטינים ביתא וקבלאן מדרום לשכם. השטח מסביב למאחז הוא אדמות פרטיות ומעובדות של פלסטינים, אך בלחץ המתנחלים החליט היועמ"ש לשעבר מנדלבליט שניתן יהיה לבצע הליך הכרזה על 60 דונם מהשטח כאדמות מדינה. הליך זה עדיין לא הסתיים. בעקבות הקמת המאחז נאלץ צה"ל להקים עמדה צבאית חדשה וקבועה. במחאות של פלסטינים בכפר ביתא נגד הקמת המאחז על אדמתם, נהרגו לפחות 7 פלסטינים ונפצעו עשרות מאש צה"ל.
