היום פורסם כי היועמ"ש לממשלה מנדבליט אישר את חוות הדעת המשפטית שמאפשרת להכריז על כ-60 דונם בסמוך לכפר ביתא כ"אדמות מדינה". האישור מגיע לאחר שהגורמים המקצועיים במינהל האזרחי בחנו את שטח המאחז "אביתר" וקבעו כי ניתן להכריז עליו כ"אדמות מדינה" ולהקצות אותו להתנחלות. ההחלטה אם להתקדם בהליך נמצאת כעת בידי הממשלה: כדי להכריז על השטח כ"אדמות מדינה", ולאחר מכן כדי להקים את ההתנחלות נדרש אישור של שר הביטחון.
עכשיו הזמן לעצור את ההתנחלות לפני שההליכים מתחילים.
שלום עכשיו: במקום לעצור את העבריינות האידיאולוגית של קומץ מתנחלים שמרשים לעצמם לקבוע עובדות בשטח בניגוד לחוק ובניגוד לאינטרס הישראלי, הממשלה מבקשת לעודד אותם ולהעניק להם פרס. הקמת התנחלות חדשה בעומק הגדה היא גם פגיעה בבטחון וגם פגיעה בסיכוי לשלום ובמעמד של ישראל בעולם. על חברי הקואליציה שמתנגדים להמשך הכיבוש ותומכים בשתי מדינות לדרוש משר הביטחון לעצור את הטירוף ולא לאשר את ההתנחלות באביתר.
ההסכם עם המתנחלים וההליך להקמת התנחלות חדשה באביתר
במהלך חודש מאי האחרון הקימו מתנחלים מאחז לא חוקי חדש בסמוך לכפר ביתא, והציבו עובדה בשטח בפני הממשלה שהוקמה בתחילת חודש יוני. שר הביטחון גנץ הגיע ל"פשרה" עם המתנחלים לפיה הם יאותו לפנות את המאחז, וכוח של צה"ל יוצב בשטח לשמור על המבנים שהקימו שיישארו על תלם עד לבדיקת מעמד הקרקע. שר הביטחון התחייב לערוך סקר קרקעות ולבחון האם אפשר להכריז על קרקעות באזור כ"אדמות מדינה", ואם יתברר שניתן לעשות זאת, אזי תוקם במקום התנחלות. בתחילה יוקם מוסד חינוכי כולל מגורי תלמידים וצוות, ולאחר מכן כשיושלמו כל הליכי התכנון, תוקם ההתנחלות כיישוב של ממש.
הגורמים המקצועיים במינהל האזרחי ערכו סקר קרקע באזור המאחז והגיעו למסקנה כי ניתן להכריז על כ-60 דונם כ"אדמת מדינה". מסקנתם דורשת את אישור היועץ המשפטי לממשלה, וכעת מסתבר שהוא נתן את אישורו לפני כמה ימים. אחרי אישור היועמ"ש עדיין נדרש עוד אישור של שר הביטחון להכרזה. הליך ההכרזה אורך בדרך כלל שנים אחדות עד לשמיעת כל העררים וההתנגדויות (ראו להלן).
אלא שלפי פרסומים, הכוונה של שר הביטחון היא להקים את ההתנחלות מיד אחרי ההכרזה, עוד לפני שמיעת העררים. ייתכן שאפשר להצדיק זאת מבחינה משפטית בטענה שהמבנים הם זמניים וכי במקרה שהעררים יתקבלו ההתנחלות תפונה, אך זאת עוד אקרובטיקה משפטית שנוספת על כל המתווה הבעייתי. יש לציין גם שהמבנים שהוקמו באביתר באופן לא חוקי לא פונו, והם נמצאים עדיין בשטח. המבנים הללו הם לא ממש מבנים זמניים. האמת היא שגם האישור הבא של שר הביטחון, האישור להשתמש בצו מיוחד לצורך הקמת המוסד החינוכי במסלול "עוקף תכנון", מבוסס על ההנחה שמדובר במבנים זמניים. אך כנראה שבדרך לאפשר למתנחלים את מבוקשם אין לממשלה בעייה לכופף את הכללים (המכופפים ממילא).
הליך ההכרזה
ההכרזה על אדמות מדינה היא הליך ששימש את ישראל להשתלט על קרוב למיליון דונם בשטחים הכבושים. ההכרזה מבוססת על פרשנות ישראלית דרקונית לחוק הקרקעות העותמני לפיה אם קרקע לא מעובדת במשך תקופה מסויימת היא הופכת לאדמת ציבור ומנוהלת ע"י המדינה (ובמקרה של הכיבוש הישראלי בשטחים, היא מנוהלת ע"י המינהל האזרחי).
1. סקר קרקעות – הגורמים המקצועיים במינהל האזרחי ("צוות קו כחול") בוחנים את מצב הקרקע, מנתחים תצלומי אוויר ובוחנים את מסמכי הרישום הקיימים, וקובעים אם קרקע מסויימת יכולה להיחשב "אדמות מדינה". החלטתם עוברת את אישור היועמ"ש לממשלה.
2. אישור שר הביטחון – אחרי שהיועמ"ש מאשר את ההכרזה, נדרש אישור של שר הביטחון כדי לבצע את ההכרזה. לכן, במצב שנוצר באביתר שר הביטחון עדיין יכול לעצור את זה.
3. פירסום ההכרזה – אחרי אישור שר הביטחון, הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי מפרסם הודעה שמכריזה שהקרקע היא אדמת מדינה, ונותן למי שרוצה לערער על כך 45 ימים להגיש ערר.
4. ערר – מי שמתנגדים להכרזה וטוענים לבעלות על הקרקע רשאים להגיש ערר על ההכרזה בפני ועדת העררים הצבאית. ועדת העררים מורכבת משלושה שופטים-קצינים, שבוחנים בהליך משפטי את הערר, שומעים עדים ומקבלים הכרעה. הליך הערר אורך בדרך כלל שנה או שנתיים ולפעמים יותר, אך אם הועדה תעבוד קשה ומהר ניתן להשלים אותו בתוך כמה חודשים.
5. ערעור על החלטת ועדת הערר – ברוב רובם של המקרים ועדת הערר דוחה את העררים. המעררים רשאים להגיש עתירה לבג"צ על ההחלטה הזאת, הליך שלוקח בדרך כלל כמה חודשים. אחרי דחיית העתירה ההכרזה מקבלת תוקף סופי.
בנייה לפני אישור סופי של ההכרזה – כבר בשלב הנוכחי אנחנו שומעים גורמי מתנחלים שדורשים כי ההתנחלות באביתר תוקם באופן מיידי לאחר ההכרזה על אדמות מדינה, מבלי לחכות לשמיעת העררים ולהכרעות השיפוטיות. הממשלה יכולה לקבל את הטענה הזאת ולטעון שככל שיתברר שבסופו של דבר הקרקע איננה אדמת מדינה, היא תחזיר את המצב לקדמותו ותפנה את המבנים.
ההליך התכנוני להקמת ההתנחלות
ההליך התכנוני להקמת התנחלויות אורך בדרך כלל כמה שנים. כדי לעקוף אותו, המתווה המוצע הוא להקים באביתר ישיבה באמצעות צו צבאי שמאפשר להקים מוסדות חינוך גם בלי הליך תכנוני מלא (תקנות אישור, הקמה ופטור מרישיון למבנה חינוך ארעי, 2010). חשוב להדגיש שישיבה היא למעשה התנחלות לכל דבר. המשמעות היא שיש בה נוכחות קבועה של כמה עשרות תלמידים ואנשי צוות ומשפחותיהם שמתגוררים במקום. במקביל להקמת הישיבה ניתן יהיה להתחיל בהליך התכנוני ולהפוך את ההתנחלות ליישוב של ממש.