הקבינט החליט היום (8/2/26) על שורה של צעדים שיאפשרו לישראלים לרכוש קרקעות בשטחים כמעט ללא הגבלה וללא פיקוח ממשלתי. הצעד ייתן בידי מתנחלים מעטים את הכוח לקבוע עובדות מדיניות בלי התערבות של הממשלה, ואף יפתח פתח לתעשייה של זיופי עסקאות נדל"ן. בנוסף החליט הקבינט על נטילת סמכויות מהרשות הפלסטינית באזורי A ו-B ובחברון. ההחלטות הן הפרה ישירה של ההסכמים הבינלאומיים שלהם מחוייבת ישראל והם צעדים בדרך לסיפוח של אזורי A ו-B.
שלום עכשיו: "נתניהו הבטיח למוטט את חמאס בעזה אבל בפועל הוא בחר למוטט את הרשות הפלסטינית, לבטל הסכמים שישראל חתמה עליהם, ולכפות עלינו סיפוח דה פקטו, בניגוד גמור לרצון העם, לאינטרס הישראלי, ולעמדתו הברורה של הנשיא טראמפ. מהחלטת הקבינט עולה כי לא מדובר בהעמקת הסיפוח בשטחי c, אלא בצעדי ריבונות מסוכנים וחסרי אחריות גם בשטחי a ו b, ובפריצת כל חסם אפשרי בדרך לגזל מאסיבי של אדמות בגדה המערבית. זוהי ממשלה קיצונית וחסרת אחריות שגוררת אותנו לאסון. על כל הכוחות הדמוקרטיים בישראל לפעול עכשיו בכל דרך אפשרית כדי לעצור את זה!"
כמו בכל ההחלטות המרכזיות בנוגע למדיניות בהתנחלויות, גם את ההחלטה הזאת קיבלה הממשלה בקבינט הביטחוני ולא במליאת הממשלה כדי שנוסח ההחלטות יישאר חסוי, הרחק מעין הציבור, כשהמידע היחיד שמועבר לציבור הוא נוסח ההודעה לעיתונות שמוציאים שרי הממשלה.
מהמידע שפורסם בנוגע להחלטות הקבינט עולה כי התקבלו ההחלטות הבאות:
א. מקרקעין – פתיחת הגדה המערבית כ"שוק נדל"ן" עבור מתנחלים ופוטנציאל נרחב לשחיתות
1. לאפשר רכישת קרקעות ישירה ע"י מתנחלים – הקבינט החליט על ביטול החוק החל בגדה המערבית מהתקופה הירדנית לפיו רק תושבי הגדה או חברות הרשומות בגדה רשאים לרכוש קרקעות. ביטול האיסור יאפשר למתנחלים לרכוש קרקעות באופן ישיר מפלסטינים ללא צורך ברישום חברה. לפני כשנה הונחה הצעת חוק ברוח זאת על שולחן הכנסת בניסיון לקדם את השינוי שעליו החליט הקבינט כעת (ראו הרחבה על המהלך והשלכותיו).
2. ביטול הצורך בהיתר עיסקה לצורך רכישת קרקעות – בנוסף החליט הקבינט לבטל גם את החוק המחייב קבלת היתר עיסקה לפני ביצוע כל עיסקת רכישה במקרקעין. היתר עסקה אמור להוות שלב חשוב בהליכי הרכישה למניעת זיופים ולבלימת יוזמות נדל"ן של מתנחלים בניגוד למדיניות הממשלתית. רכישת קרקעות ע"י ישראלים בגדה המערבית היא עסק מפוקפק. במצב של סכסוך לאומי על קרקעות, מכירת קרקע לאויב נחשבת בגידה, וברשות הפלסטינית יש חוק האוסר מכירת קרקעות לישראלים שעונשו מוות. לכן כמעט כל עסקאות המכירה נעשות במחשכים, תוך ניצול של חולשות של הצד המוכר, ובמקרים רבים מאוד הן כרוכות בזיוף ומרמה. בשלב של היתר העסקה קמ"ט מקרקעין עורך בדיקה מקיפה של המסמכים ושל מעמד הקרקע כדי לוודא שאין חשש לזיוף. מעבר לזה, כל הענקת היתר עסקה דורשת אישור של שר הביטחון כדי למנוע מצב שבו מתנחלים קובעים את מדיניות ההתנחלות והביטחון של ישראל ע"י רכישת נכסים במקומות רגישים. כעת מבקשת הממשלה לבטל את כל מנגנוני הפיקוח הללו.
3. פתיחת מרשמי המקרקעין בשטחים לעיון הציבור – נכון להיום מרשם הבעלות במקרקעין בגדה המערבית הינו חסוי. הסיבות לחיסיון הן הרצון למנוע זיופים והונאה בעסקאות מקרקעין, להגן על נכסים נטושים של פלסטינים שעזבו את הגדה המערבית לאורך השנים, להגן על פרטיות צדדים לעיסקאות ולהגן על חייהם של פלסטינים שמכרו קרקעות לישראלים. החסיון מפריע מאוד למתנחלים שמעוניינים להשתלט על קרקעות לרכוש (כדין או ע"י זיוף ומרמה) קרקעות לצורך הקמת התנחלויות. בעבר הפעילו מתנחלים לחצים על הממשלות בדרישה לפתוח את הרישום לעיון הציבור, ותנועת רגבים אף הגישה עתירה לבג"צ בעניין שנדחתה ע"י בית המשפט.
מכיוון שהשטחים מנוהלים במשטר צבאי ואינם חלק ממדינת ישראל, שינוי החוקים החלים בגדה המערבית אינם בסמכות הכנסת. החקיקה הצבאית נעשית באמצעות צווים של אלוף הפיקוד, שמקבל הנחיות מהדרג המדיני. החלטת הקבינט היא למעשה הנחיה לאלוף הפיקוד לחתום על צווים שיבטלו את החוקים הרלבנטיים ויאפשרו את פריחת אפשרויות הנדל"ן עבור מתנחלים וזייפנים רודפי בצע.
4. רכישת קרקעות ע"י המדינה – החלטת הקבינט כוללת גם חידוש של מנגנון רכישת קרקעות ע"י הממונה על הרכוש הממשלתי בגדה המערבית (המקביל למינהל מקרקעי ישראל בשטחים). בעבר, בשנות ה-70 וה-80 היה מנגנון ממשלתי (שפעל בסודיות) לרכישת קרקעות מפלסטינים בשטחים. ככל הידוע לשלום עכשיו הרכישות עצמן היו מבוצעות ע"י חברת הימנותא של הקרן הקיימת לישראל לפי בקשת הממונה על הרכוש הממשלתי. כעת מחליט הקבינט להחיות את המנגנון הממשלתי שיפעל באופן ישיר לרכישת קרקעות מפלסטינים.
ב. סמכויות פיקוח באזורי A ו-B
5. פעולות פיקוח ואכיפה ישראלית בשטחים המנוהלים ע"י הרשות הפלסטינית (שטחי A ו-B) – הקבינט החליט כי גורמי האכיפה הישראלים של המינהל האזרחי יחלו לפעול גם בשטחים שלפי ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתמה ישראל הם בסמכות ובניהול של הרשות הפלסטינית. המשמעות היא שישראל תבצע הריסות ותמנע פיתוח פלסטיני לא רק בשטחי C אלא גם בתוך שטחים שנתונים לסמכות הרשות הפלסטינית.
לפי הסכם הביניים (אוסלו ב') הגדה המערבית חולקה, באופן זמני, לאזורי A ו-B (כ-40% מהגדה) שעברו לשליטה וניהול פלסטיני, ולאזור C (כ-60% מהגדה) ובו ההתנחלויות וסביבתן בשליטה ישראלית עד לחתימה על הסדר הקבע שהיה אמור להיחתם לפי ההסכם במאי 1999. כעת מבקשת הממשלה להתעלם ממחוייבותה הבינלאומית ולהתחיל לפעול מינהלית גם בתוך שטחי הרשות הפלסטינית (מבחינה צבאית ישראל פועלת בשטחי הרשות כבר מתחילת שנות ה-2000).
לפי הפרטים שפורסמו מהחלטת הקבינט ההחלטה קובעת שגורמי האכיפה יפעלו בשטחי A ו-B בתחום אתרי מורשת וארכיאולוגיה, מפגעים סביבתיים ועבירות מים. כלומר רשויות האכיפה הישראליות יוכלו להרוס בניה פלסטינית בשטחי A ו-B אם לדעתן היא פוגעת במורשת או בארכיאולוגיה, או אם היא פוגעת בסביבה או במים.
מדובר בהגדרות עם פוטנציאל פרשנות רחב מאוד ולא ברור מה ייכלל בהן. מפגעים סביבתיים יכולים להיות מזבלות ואתרי שריפת פסולת, או מפעלים מזהמים או אף עסקים קטנים או בתים שיכולים להיחשב כמפגע סביבתי, אם למשל הביוב שלהם אינו מחובר למערכת טיהור שפכים. כך גם בתחום המים, ייתכן שמדובר במקרים של קידוחי מים שלא קיבלו אישור של הועדה המשותפת לענייני מים, אך ייתכן גם שייפגעו גם מפעלי מים אחרים הכרוכים בהובלת מים או ביוב.
גם בתחום המורשת והארכיאולוגיה הפוטנציאל לפגיעה בפיתוח הפלסטיני וברכוש פלסטיני הוא גדול מאוד. למעשה כל שטח ארץ ישראל מלא באתרי עתיקות, במיוחד באזורים המיושבים המשמרים במקרים רבים יישובים קדומים. קיים פוטנציאל להתערבות ישראלית בבנייה פלסטינית באזורים רבים מאוד. נזכיר כי בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה בין השאר לאפשר פעילות פיקוח ישראלית בתחום הארכיאולוגיה באזורי A ו-B. כעת הקבינט מקדם זאת בלי צורך בחקיקה בכנסת.
נזכיר כי לפני כשנה וחצי לקחה הממשלה לעצמה את סמכויות האכיפה בחלק משטחי B שמוגדרים כ"שמורה הסכמית" מה שהביא לעצירה של פרוייקטים של פיתוח ובניה פלסטינית ולהריסות בשטחים שלפי ההסכמים הם בסמכות הרשות הפלסטינית.
ג. הפקעת סמכויות פלסטיניות בחברון ובקבר רחל בבית לחם
6. נטילת סמכויות הרישוי והבניה מעיריית חברון – הקבינט החליט כי המינהל האזרחי ייטול לעצמו את סמכויות הרישוי והבניה במערת המכפלה ובאזור ההתנחלות בעיר חברון. לפי ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתמה ישראל (פרוטוקול חברון מינואר 1997), סמכויות התכנון והבנייה בחברון הן בידי עיריית חברון הפלסטינית. כעת מבקשת הממשלה לאפשר את הרחבת הההתנחלויות ושינויים במערת המכפלה בלי אישור של העירייה. הדבר יאפשר לישראל לפתח את ההתנחלות בחברון ולבנות התנחלויות נוספות בעיר ולערוך שינויים במקום המקודש למוסלמים.
יש לציין כי בעבר כבר לקחה ישראל את הסמכויות לידיה במקרים נקודתיים לצורך שיפוצים במערת המכפלה, במתחם התחנה המרכזית הישנה ובמקומות נוספים. כעת מדובר על לקיחת סמכויות גורפת.
7. הקמת מינהלת לניהול קבר רחל – לצד נטילת הסמכויות בחברון, החליט הקבינט גם על הקמת מינהלת שתנהל את אתר קבר רחל ששוכן בבית לחם. המינהלת החדשה תאפשר לממשלה להעביר תקציבים לצורך פיתוח האתר והישיבה שפועלת בצמוד לו. זהו מהלך דומה למה שנעשה לפני כעשור בחברון כאשר הקימה הממשלה את הועד המוניציפאלי של חברון שבסמכותו לנהל את העניינים המוניציפאליים של הישראלים בלבד, והמתוקצב ע"י משרד הפנים בכ-5 מיליון ש"ח בשנה.