טוען..

הקרן הקיימת למתנחל – פעילות קק"ל ברכישת קרקעות בגדה המערבית

בשבוע האחרון נחשף כי גורמים בתוך הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), העבירו בחשאי עשרות מיליוני ש"ח לרכישת קרקעות בגדה המערבית בשנתיים האחרונות, מאחורי גבם של חברי הדירקטוריון של קק"ל, ומבלי לקבל על כך אישור כנדרש. כפי שהגדיר זאת העיתונאי רביב דרוקר שחשף את הפרשה, מתנחלים מצאו לעצמם "בנק" נוח שמאפשר להם תקציבים עצומים בלי פיקוח ובלי מאמצי גיוס כספים, למטרות אידיאולוגיות שנויות במחלוקת.

מדובר ב-6 או 7 עסקאות רכישה עליהן שולמו כבר כ-45 מיליון ₪ כולל התחייבות להוסיף עוד כ-43 מיליון ₪ (סה"כ כ-88 מיליון ₪). בין העסקאות שדווחו:

  • כ-272 דונם באזור בית לחם (ליד ההתנחלות אלעזר)
  • כ-100 דונם מדרום מזרח לרמאללה באזור כוכב יעקב
  • שטחים בבקעת הירדן בסמוך להתנחלות חמרה (מטעי תמרים שמעובדים ע"י מתנחלים אך הקרקע שייכת לפלסטינים)
  • מזרחית לקלקיליה בסמוך לאזור התעשיה של ההתנחלות קרני שומרון
  • בית משפחת בכרי בחברון שעליו השתלטו מתנחלים באופן לא חוקי, ואף טענו שרכשו אותו מבעליו, אך בית המשפט דחה את מסמכי הרכישה ופסק על פינוי המתנחלים. נכון לעכשיו ההליכים המשפטיים בעניינו עדיין מתנהלים (ראו כאן).

חשוב להדגיש שסחר בקרקעות בשטחים הוא עסק מפוקפק ונכלולי. מכיוון שבין ישראלים ופלסטינים יש סכסוך לאומי על קרקע, לאורך השנים היוותה מכירת הקרקעות ללאום השני בגדר בגידה. עבור הפלסטינים, מכירת קרקע ליהודים בשטחים נחשבת עד היום לבגידה והחוק ברשות הפלסטינית אוסר על כך. לכן, כל העסקאות בתחום המקרקעין בין ישראלים ופלסטינים נעשות במחשכים, באמצעות ספסרים ואנשי קש, ובמקרים רבים מאוד, תוך זיוף ומרמה.

עסקאות שנוגעות לשטחים של עשרות או מאות דונמים מעלות חשד במיוחד, כי בדרך כלל לשטחים גדולים כאלה יש בעלים רבים (עשרות ואף מאות אנשים) וקשה להאמין שניתן להשיג את הסכמת כל כך הרבה אנשים למכור.

לשלום עכשיו ידוע על לפחות 65,000 דונם שרכשה הקק"ל בגדה המערבית מאז 1967. שטחים אלה משמשים להקמה והרחבה של התנחלויות ולנישול פלסטינים מאדמתם.

שלום עכשיו: "רכישת הקרקעות בשטחים היא כתם בל ימחה על הרקורד המפואר של קק"ל. מלבד העובדה שמדובר בתחום מפוקפק ונכלולי, רכישת קרקעות להתנחלויות פוגעת בסיכוי לשלום ולפתרון של שתי מדינות ומאיימת על עתיד ישראל ועל עתיד החזון הציוני".

יש לציין כי גם בלי לדעת על העסקאות הנטענות, הורגשה בשנתיים האחרונות עליה בפעילות קק"ל בהתנחלויות, ובמיוחד פעילות הקשורה להשתלטות על קרקעות פלסטיניות (ראו הרחבה להלן). בלחץ הקק"ל נהרסו בית ומסעדה של פלסטינים באזור בית לחם; הוקם מאחז בלתי חוקי; ונפתחו הליכים להריסה של בתים פלסטינים נוספים.

 

קק"ל יכולה לתקן את הנזקים או לפחות לצמצם אותם אם יינקטו הצעדים הבאים:

  1. הפסקת כל הרכישות של נכסים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, והימנעות מהשלמת עסקאות שעדיין לא הושלמו.
  2. עצירה וביטול של כל העברה של נכסים לצדדים שלישיים או לגורמי התנחלות כלשהם. ככל שנחתמו חוזי שכירות/חכירה בשנים האחרונות – ביטול של החוזים, בין אם מומשו או לא, כולל פינוי מאחזים חדשים שהוקמו על אדמות קק"ל בשנים האחרונות.
  3. עצירה של כל ההליכים ביוזמת קק"ל או הימנותא לפינוי או הריסה מעבר לקו הירוק – כולל ביטול/משיכה של הליכים שכבר החלו.
  4. העברת בית משפחת סומרין בסילוואן לידי משפחת סומרין – בית סומרין הגיע לידי קק"ל באופן פסול, תוך ניצול חוקים מפלים נגד אוכלוסיה מוחלשת, ואין זה ראוי שהקק"ל תגרש משפחה מביתה עם הזכויות המפוקפקות שברשותה. לחלופין, לעזוב את בית סומרין ולא להמשיך כל הליכים בעניינו, ולתת למשפחה להמשיך ולהתגורר בו.
  5. לפרק את חברת הימנותא הרשומה ופועלת בגדה המערבית – בינתיים, עד לסגירת החברה, להחליף את חברי הדירקטוריון שלה בחברי הדריקטוריון של קק"ל ישירות או של הימנותא ישראל.

 

אדמות קק"ל בשטחים – עשרות אלפי דונמים

תפקידה ומעורבותה של קק"ל בהקמת ההתנחלויות בשטחים הכבושים ובהרחבתן, נותרו לאורך השנים הרחק מעין הציבור. קק"ל משתדלת שלא להבליט את פעילותה בשטחים מחשש לפגיעה במעמדה ובתפקידה, ובעיקר בתרומות שהיא אוספת מהעם היהודי ברחבי העולם. אך מסתבר שקק"ל מילאה בעבר תפקיד חשוב ביותר בפיתוח ההתנחלויות, וגם כיום היא ממשיכה להיות שותפה לפיתוח והרחבה של ההתנחלויות. רוב הפעילות של קק"ל בהתנחלויות כיום קשור בפיתוח התנחלויות קיימות, בניית מיזמי תשתיות, תיירות, חינוך ודרכים. במסמך שפרסם רביב דרוקר לפני שנים אחדות מפורטת רשימת הפרוייקטים של קק"ל בהתנחלויות, ועולה כי בין השנים 2002 עד 2013 השקיעה קק"ל קרוב ל-50 מיליון ₪ בפרוייקטים שונים בהתנחלויות.

לצד פיתוח ההתנחלויות עסקה קק"ל גם ברכישת קרקעות בגדה המערבית. בבעלות קק"ל יש שתי חברות בשם "הימנותא" שעוסקות ברכישת קרקעות. האחת פועלת בתוך גבולות ישראל, והשניה, הרשומה במינהל האזרחי, פועלת בשטחים הכבושים (לצורך העניין נקרא לה "הימנותא יו"ש" כדי להבדיל אותה מהימנותא הישראלית). מאז 1967, שימשה הימנותא יו"ש ככלי בידי מתנחלים לרכוש קרקעות בגדה המערבית, אך ביקורת בתוך הקק"ל הביאה לעצירת הרכישות לפני כ-15 שנה.

המידע על רכישות המקרקעין והבעלויות בשטחים אינו חשוף לציבור. שלום עכשיו הצליחה לאסוף מידע על קרקעות שנרכשו ע"י הימנותא לאורך השנים, ומצאה כי לפחות 65,000 דונמים ברחבי הגדה נרכשו ע"י קק"ל באמצעות הימנותא יו"ש, עליהם הוקמו, בין השאר, ההתנחלויות איתמר, אלפי מנשה, ענב, קדומים, גבעת זאב, מצדות יהודה, עתניאל ועוד.

הרכישות של השנתיים האחרונות מוסיפות עוד מאות דונמים במקומות רגישים ברחבי הגדה.

 

רכישת קרקעות – השקעה בבניה והרחבה של התנחלויות חדשות

בניגוד לפעולות אחרות של קק"ל בשטחים, כגון, מימון מיזמי תיירות, סיוע בתשתיות, בניית כבישים וכיו"ב, רכישת קרקעות נועדה בהכרח לפיתוח עתידי של התנחלויות חדשות, ולהשתלטות על שטחים חדשים. לא מדובר במקומות שכבר מתגוררים בהם שלגביהם ניתן לטעון שתושביהם זכאים לשירותים ופיתוח, אלא מדובר בשטחים שעד כה היו בידי פלסטינים, ובסיוע של קק"ל הופכים לקרקעות בשירות ההתנחלות. בכך, קק"ל מוסיפה תרומה משמעותית בקידום מפעל ההתנחלויות, בהעמקת הכיבוש ובהרחקת האפשרות של הגעה להסדר מדיני.

דוגמה לכך ניתן ללמוד מגבעת עיטם (א-נחלה), אזור הנמצא דרומית לבית לחם וסמוך אליה, ומזרחה מתוואי גדר ההפרדה. מסוף שנות ה-90, ראשי המתנחלים מנסים לקדם בגבעת עיטם התנחלות חדשה של אלפי יחידות דיור. בשנת 2004 הכריזה המדינה על כ-1,300 דונם בגבעת עיטם כ"אדמות מדינה" כדי לאפשר את קידום התכנית להתנחלות. הכרזת המדינה התבססה על הטענה כי אדמות גבעת עיטם לא היו מעובדות, ולשיטת המדינה, בהתבסס על חוק משנת 1858, מהתקופה העות'מאנית, אדמות אלו הן בבעלות הריבון. עם זאת, פלסטינים החלו הליכים משפטיים נגד הכרזת המדינה, מה שגרם לעיכובים רבים בקידום התכנית. עקב כך המדינה החלה במקביל לתכנן 800 יחידות דיור על חלקה בבעלות קק"ל (הימנותא) באותו אזור.

דוגמא נוספת לכך היא רישום שטח עצום באזור גוש עציון – ביולי 2012 הגישה הימנותא תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לרשום על שמה שטח ענק של 522 דונם מדרום לבית לחם, על בסיס רכישה של קרקע שנעשתה לפני 1948. בעלי הקרקע הפלסטינים טענו שהם הבעלים החוקיים ושני הצדדים הציגו לבית המשפט קושאנים (מסמכי בעלות מתקופת המנדט) שמעידים על בעלותם והמחלוקת נסובה על היקף הקרקע ומיקומה. למרות שהקושאן מציין כי מדובר בקרקע בת 74 דונם, הצליחה הימנותא לשכנע את בית המשפט כי השטח האמיתי שבבעלותה הוא 522 דונם, והקרקע נרשמה על שמה. מתנחלים ופוליטיקאים בימין חגגו את הנצחון וראו בו "הרחבת הקרקעות של גוש עציון". כלומר – באופן אוטומטי, אדמות קק"ל הופכות בעיניהם לאדמות התנחלות.
את סיפור הרכישה הזאת סיפר בראיון לערוץ 7 עו"ד אברהם הללי שעבד במשך שנים בקק"ל בענייני מקרקעין.


עליה בפעילות הקק"ל בהתנחלויות בשנתיים האחרונות

גם בלי לדעת על הרכישות החדשות הנטענות, ניתן להבחין כי בשנתיים האחרונות ניכרת עליה במעורבות של קק"ל בפעילות התנחלותית, והיא מיישמת את דפוסי הפעולה של ארגוני המתנחלים.

באוגוסט 2017 פרסמה קק"ל מכרז לתפקיד "רכז/ת עסקאות ביהודה ושומרון". שלום עכשיו הביעה אז את החשש שמא בכוונת הקק"ל לחדש את רכישת הקרקעות בשטחים אחרי שבשנים האחרונות היא הופסקה. בתגובה הודיעה קק"ל כי אין כוונה לחדש את הרכישות, וכי מדובר באיוש משרה (תקן) שהתפנה כשאחד העובדים פרש לגמלאות.

לימים התברר שקק"ל שכרה את שירותיו של עובד ארד, שעבד עד לא מכבר בעמותת רגבים, העוסקת במאבק נגד פיתוח ובניה פלסטינית והפעלת לחצים ועתירות להריסתן. מסתבר שאת השיטות שהוא למד ברגבים הוא ייבא לקק"ל, וגייס בכך את הקרן הקיימת לישראל לפעילות של נישול פלסטינים בגדה המערבית.

עתירה להריסת בתי פלסטינים במחרור – ב-2017 שכרה קק"ל את שירותיו של עו"ד אבי סגל, שמייצג את ארגון רגבים, אמנה, ועמותות המתנחלים אלע"ד ועטרת כהנים במזרח ירושלים. סגל, שהתמחה בעתירות בדרישה לפינוי והריסה של מבנים פלסטיניים עם ארגון רגבים, הגיש בשם הימנותא את הבקשה להצטרף לתיק של משפחה פלסטינית מאזור בית לחם, בדרישה להרוס את ביתם ואת המסעדה שלהם. בעקבות הלחץ של קק"ל, צה"ל הרס את המסעדה ואת בית המשפחה.

הקמת מאחז לא חוקי במחרור – ימים אחדים אחרי הריסת הבית הפלסטיני, הקימו מתנחלים מאחז חדש, לא חוקי, וטענו כי את הקרקע הם שוכרים מקק"ל (חברת הימנותא יו"ש).

עתירה להריסה בתי פלסטינים בערב א-רמאדין – בפברואר 2017 הגישה עמותת רגבים עתירה לבג"צ בדרישה להרוס בתים בכפר הבדואי ערב א-רמאדין באזור קלקיליה בשיתוף עם הימנותא שצורפה כצד לעתירה. הדרישה להרוס את הבתים התבססה על הטענה שבתי הכפר נבנו על אדמה שבבעלות קק"ל (הימנותא). באותם ימים השתמשו אנשי ימין בעתירה ככלי לניגוח בית המשפט העליון בתואנה שבית המשפט נוקט אפליה נגד מתנחלים ולטובת פלסטינים. הם ניסו לטעון כי בעוד שבית המשפט פסק לפנות מתנחלים שפלשו לקרקע פרטית פלסטינית (במאחז נתיב האבות ובעמונה) הוא נמנע מכך כאשר מדובר בפלסטינים שפולשים לאדמות בבעלות יהודים. אלא שבמהלך הדיון בעתירה הסתבר שהימנותא היא הבעלים של חלק קטן ביותר מהשטח (6% בלבד), ולא עוד אלא שהיא הבעלים של השטח בשותפות עם עוד בעלים רבים אחרים (פלסטינים), כך שזכויותיה מוגבלות ביותר בלשון הממעטה. באפריל 2019 דחה בית המשפט את העתירה.

אנקדוטה מעניינת היא שבית המשפט העיר על בלבול שעשתה הימנותא כשהופיעה בבית המשפט בשם חברת הימנותא הישראלית בניגוד לחברת הימנותא הפועלת בשטחים: "בצד שאלות אלה, נדרשו הבהרות נוספות הנוגעות למעמדה של הימנותא. נציין כי המשיבה 5 [הימנותא] אינה המשיבה הנכונה להליך, שכן כפי שנמסר, חברת הימנותא הפועלת באזור היא אישיות משפטית נפרדת מזו הפועלת בישראל".

מאחורי הגב של הדירקטוריון – איך עבדה השיטה

בספר התקציב של קק"ל לשנת 2019 נכתב שבשנת 2018 הוחלט על הקמת יחידה חדשה במכלול המקרקעין בקק"ל תחת השם "הימנותא ירושלים", שכעת מתברר שעסקה ברכישת קרקעות בגדה המערבית. יתכן שהשם "הימנותא ירושלים" נבחר בכוונה כדי להסתיר את הפעילות האמיתית שמתרחשת דווקא בשטחים הכבושים ולא בירושלים (הפעילות של הימנותא בירושלים נעשית באמצעות חברת הימנותא הישראלית).

מעניין לגלות שבספר התקציב של קק"ל, התקציב של יחידת "הימנותא ירושלים" לשנת 2018 היה 600,000 ₪ בלבד, ולשנת 2019 כ-800,000 ₪. המיליונים שהוזרמו לעסקאות הוסתרו.

הדירקטוריון של חברת הימנותא יו"ש, הפועלת בשטחים מורכב מאנשים שעובדים בקק"ל, והם לא כפופים לדירקטוריון של חברת הימנותא שפועלת בישראל. לפי מה שנחשף מסתבר שהימנותא יו"ש פעלה תחת ההנחיה של שניים מחברי הדירקטוריון של קק"ל, נציגי מפלגות ימין: ארנן פלמן, סגן יו"ר קק"ל לענייני כספים (מטעם הליכוד) שאישר ככל הנראה את העברות התקציבים בלי ליידע את הדירקטוריון, ונחי אייל, חבר דירקטוריון קק"ל מטעם מפלגת הבית היהודי.

בעקבות החשיפה, קבע היועמ"ש של הקק"ל, השופט בדימוס ספי אלון, כי העסקאות הוסתרו מהדירקטוריון שלא כדין וכי היה עליהם לקבל אישור דירקטוריון לכל עסקה. ביום שני 4/11/19 החליט דירקטוריון קק"ל על הקפאת העסקאות ומינוי בודק חיצוני להתנהלות הימנותא.

בעבר נחשפו כמה מקרים בהם עסקאות רכישה של חברת הימנותא התגלו כמבוססות על זיופים, מרמה, סחיטה ושיטות של עולם תחתון. כך למשל בעסקאות שנחשפו במסגרת כתבי אישום שהוגשו נגד הזייפנים, הסתבר כי באזור יריחו רכשה הימנותא:

  • ב-5/12/00 – כ-267 דונם ב-717,335$ (3,087,212 ₪).
  • ב-4/6/01  – 530 דונם ב-1,270,000$ (5,498,504 ₪).
  • ב-18/2/03 – 208 דונם ב-457,774$ (2,222,085 ₪)

בכל עסקאות אלה הסתבר שהימנותא, כלומר הקק"ל, הוציאה  מיליוני שקלים עבור עסקה מזוייפת של רכישת קרקע. בחלק מהמקרים עדיין מתנהלים הליכים משפטיים על קרקעות אלה. אך רוב רובן של הרכישות, שנעשו בעיקר בשנות ה-70 וה-80, לא הגיעו לכדי חקירה וכתבי אישום ואין לנו מידע לגבי אמיתות העסקאות.