*** עדכון מ-12/12/2024: לראשונה, הרס המינהל האזרחי מבנים בשטחי B, בהתאם לצוים שנחתמו ב-18/7/24). ***
אלוף פיקוד המרכז חתם היום, 18/7/24, על שני צווים שמעניקים לישראל סמכויות אכיפה, תכנון ובניה בשטחים שהועברו בהסכמי אוסלו לידי הרשות הפלסטינית. לפי הצווים, יוכל פקיד ישראלי שמונה ע"י הממשלה (הסגן האזרחי של ראש המינהל האזרחי, הכפוף לשר סמוטריץ) להורות על הריסה של מבנים פלסטינים בשטחי "השמורה ההסכמית" בגדה המערבית. "השמורה ההסכמית" היא שטח של כ-167,000 דונם (כ-41,300 אקרים) שהם כ-3% משטח הגדה המערבית, מדרום מזרח לבית לחם, שלפי ההסכם הרשמי שנחתם בוואי פלנטיישן בין ישראל לפלסטינים ב-1998, סמכויות אכיפת התכנון והבניה בהם נתונות לרשות הפלסטינית, אלא שהרשות מחוייבת לפי ההסכם להימנע מלבנות בהם.
שלום עכשיו: אין סוף לתאוות השליטה והסיפוח של ממשלת המתנחלים. ממשלת ישראל לוקחת לעצמה סמכויות שנתניהו עצמו העביר לפלסטינים בהסכם וואי ב-1998. אין שום אינטרס ישראלי בהריסת בתים של פלסטינים בשטחי B שתביא רק לפגיעה בביטחון ובמעמד הבינלאומי של ישראל, אלא רק אינטרס מתנחלי משיחי.
יש לציין שהשמורה ההסכמית היא לא שמורת טבע אמיתית. היא המצאה ישראלית שנולדה בהסכם וואי, כשנתניהו ביקש למנוע את מימוש ההסכמים שנחתמו עם הפלסטינים ולא להעביר להם את הסמכויות בשטחים הללו. לכן הגדירו אותם כ״שמורות״ כך שהשטח יועבר לפלסטינים אבל יהיה להם אסור לבנות. אבל אין בהם שום שמורה של ממש.
מהי "השמורה ההסכמית"
לפי הסכם הביניים בין ישראל ואש"ף מ-1995, התחייבה ישראל להעביר לידי הרשות הפלסטינית את הסמכויות האזרחיות בשטחים נרחבים בגדה המערבית. שטחים אלה נקראים שטחי B. העברת הסמכויות נעשתה בשלבים ("פעימות") שבהן העבירה ישראל לידי הפלסטינים שטחים שונים. אך רה"מ נתניהו, שנבחר ב-1996 אחרי שרה"מ רבין נרצח, לא מימש את ההתחייבויות הישראליות ופתח למשא ומתן מחודש שאלות שכבר הוסכמו, וביניהן גם שאלת מימוש הפעימות להעברת הסמכויות. במו"מ שהתקיים בין נתניהו וערפאת בוואי פלנטיישן ב-1998, נמצאה נוסחה שאיפשרה לנתניהו להעביר את השטחים לסמכות הפלסטינים אך בה בעת למנוע מהם לעשות שימוש בשטחים הללו. הוסכם בין הצדדים שהשטח שיועבר לפלסטינים בפעימה הבאה יוגדר כ"שמורה הסכמית" שבה אמנם לפלסטינים יהיו סמכויות תכנון ובניה, אך יהיה להם אסור לבנות בה מתוקף ההסכם.
יש לציין שחלוקת שטחי הגדה המערבית בין ישראל לפלסטינים על פי הסכמי אוסלו (שהיו אמורים להיות זמניים עד לחתימת הסכם קבע ב-1999) היתה כך שכ-18% מהגדה המערבית הוגדרו כשטח A – בסמכות אזרחית ובטחונית פלסטינית; כ-19% הוגדרו כשטח B, בסמכות אזרחית פלסטינית; וכ-3% הוגדרו כ"שמורה הסכמית", שהיא מעין שטח B מוגבל. כל יתר שטחי הגדה המערבית, כ-60% הוגדרו כשטח C – בסמכות ישראלית מלאה.
מה שהיה אמור להיות מצב זמני עד לחתימה על הסדר קבע (שלפי ההסכם היה אמור להיחתם עד מאי 1999), הפך למצב קבוע. הרשות הפלסטינית נותרה עם סמכויות לתכנן ולבנות רק בפחות מ-40% משטחי הגדה המערבית. בכל שאר השטח (אזור C) – ישראל החילה איסור כמעט מוחלט על כל בניה פלסטינית. לצד איסור הבניה פועלת הממשלה גם להריסה מבנים של פלסטינים, ובשנים האחרונות באמצעות החוות החקלאיות גם לגירוש שיטתי של פלסטינים מאדמותיהם באזור C.
הצוים שנחתמו
בשנים האחרונות הפעילו מתנחלים לחצים גדולים על הממשלה להתחיל להרוס בניה פלסטינית גם בשטחי A ו-B. בישיבה בועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפני כשנה ב-19/7/23, דיבר השר סמוטריץ על הרצון והכוונה להתחיל להרוס בתים של פלסטינים גם בשטחי A ו-B. המפתח לכך, אמר סמוטריץ, הוא להגדיר את הבניה הפלסטינית כאיום אסטרטגי על "הביטחון הלאומי" של ישראל, וכך לפעול, מטעמי ביטחון, להריסה גם בשטחים שבסמכות הפלסטינים.
לפי פרסומים בתקשורת, בישיבת הקבינט מלפני כחודש, החליטו השרים כי ישראל תתחיל לאכוף את חוקי התכנון והבניה ואת חוקי הארכיאולוגיה באזור B. מכיוון שנוסח החלטת הקבינט עצמה לא פורסם, אין לנו פרטים נוספים על ההחלטה, אך חתימת הצווים היום מלמדת על הכוונות.
אלוף פיקוד המרכז חתם על שני צווים. צו אחד, "תיקון למנשר בדבר יישום הסכם הביניים" שבו מוענקת הסמכות לישראל לפעול בשטחי "השמורה ההסכמית". הצו השני, "צו בדבר הגבלת בניה בשמורה ההסכמית" הוא חוק שאוסר בניה בשמורה ההסכמית וקובע את התנאים והסמכויות להריסתה. הצו קובע למעשה שכל הבניה שנעשתה בשטחים הללו היא לא חוקית (אלא אם כן היא קיימת מלפני הסכם וואי מ-1998). יש לציין שהסמכות והאחריות למימוש החוק החדש היא לא בידי צה"ל, אלא בידי פקיד אזרחי הכפוף לשר סמוטריץ – "הסגן האזרחי" של ראש המינהל האזרחי.
יש לציין כי המנשר הוא חקיקת יסוד, מעין חוקה שחלה בשטחים, ואותה שינה המפקד הצבאי. הצו הוא חקיקה ראשית רגילה.
לקריאת התיקון למנשר בדבר יישום הסכם הביניים – לחצו כאן.
לקריאת הצו בדבר הגבלת בניה בשמורה ההסכמית – לחצו כאן.
התירוץ: "שמירה על הטבע"
אחת הטענות שמשמיעים מתנחלים נגד הבניה הפלסטינית בשמורה ההסכמית היא שהדבר פוגע בערכי טבע וחשובים. אלא שמדובר בטענה שמלאה בצביעות. ראשית, כאמור השמורה ההסכמית היא "שמורה" מכוח ההסכם. השטח שהוגדר כשמורה לא נקבע ע"י אנשי מקצוע שקבעו כי אכן מדובר בערכי טבע ראויים להגנה, ולא נקבעו גבולותיהם המדוייקים. יתרה מזאת, באותה ישיבת קבינט לפני חודש שבה הוחלט להתחיל להרוס בתי פלסטינים בשמורה ההסכמית, הוחלט גם על הקמת התנחלות חדשה באדמות בתיר (התנחלות נחל חלץ). התנחלות זאת מיועדת לקום בלב אתר שהוכרז ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בסכנה. כך שקשה לטעון ששמירת הטבע היא זאת שבראש מעייני שרי הקבינט. ולבסוף, ישנם לא מעט מקרים שבהם התנחלויות פוגעות בשמורות טבע אמיתיות, אך הרשויות לא ממהרות לפנותן. בשנת 2007 פרסמה שלום עכשיו דו"ח על התנחלויות ומאחזים שפולשים לשמורות טבע, ראו כאן.