טוען..

הממשלה מתכוונת להפקיע סמכויות מידי הפלסטינים במערת המכפלה בחברון

אתמול, פורסמו בכלי תקשורת ידיעות לפיהן שר הביטחון החליט לקחת לידי ישראל באופן חד צדדי את הסמכויות בניהול מערת המכפלה, לצורך ביצוע שיפוצים במתחם. המשמעות היא שישראל תוכל לערוך שינויים במבנה האתר הקדוש, ללא תיאום וללא הסכמת הפלסטינים, מה שיהווה השפלה ופגיעה קשה במיליוני מאמינים מוסלמים והפרה של ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתומה ישראל.

כדי לאשר את עבודות הבינוי יידרש ככל הנראה מהלך מינהלי של הוצאת צו צבאי מתאים ואף הפקעה של שטחים במתחם, ולפי הדיווח, הייעוץ המשפטי של מערכת הביטחון (שהוחלף ע"י השר סמוטריץ בשנה האחרונה) כבר נתן את האישור לכך. לפני ארבע שנים בנתה ישראל מעלית במתחם מערת המכפלה, למרות התנגדויות מצד ישראלים ופלסטינים ולאחר מאבק ציבורי ומשפטי.

שלום עכשיו: "ממשלת הסיפוח משחקת באש ובביטחון של כולנו. מערת המכפלה נחשבת למקום הרביעי בקדושתו לאיסלאם אחרי מסגד אלאקצא, וכל שינוי לא מוסכם בו נתפס בעיני מיליוני מוסלמים כהשפלה וכפגיעה במקום קדוש. מסמכים שנחשפו לאחרונה ע"י המודיעין הראו את התפקיד המרכזי שמילאו הפרובוקציות המשיחיות בהר הבית בחסות הממשלה בהכנות של חמאס ל-7/10. הממשלה גוררת אותנו למלחמת דת בשם קומץ משיחי.

מי שבאמת רוצה לדאוג למערת המכפלה, דואג להגיע להסכם עם הפלסטינים שבו ניתן יהיה גם להסכים על שינויים במקומות הקדושים בהסכמת כולם".

מערת המכפלה, חברון

המשמעויות והסכנות של המהלך:

פגיעה במקום מקודש למיליוני מוסלמים – מערת המכפלה (אלחרם אלאברהימי) נחשבת למקום הרביעי בקדושתו לאיסלאם אחרי מסגד אלאקצא. עבודת בנייה ושינוי במתחם קדוש ללא הסכמה היא פעולה רגישה ביותר, שנתפסת כהשפלה ופגיעה קשה במאות מיליוני מוסלמים. לא בכדי החליטו כל ממשלות ישראל מאז 1967 שהווקף המוסלמי ימשיך וינהל את האתר הקדוש, גם אם ישראל נגסה מסמכויותיו לאורך השנים.

סכנה ביטחונית חמורה – הנסיון של למעלה ממאה שנות סכסוך מראה כי רבים מסבבי האלימות הקשים התפרצו בהקשר של פגיעה במקומות קדושים (החל ממאורעות תרפ"ט, ארועי הר הבית ב-1990, הטבח במערת המכפלה ב-1994, ארועי המנהרות 1996, האינתיפאדה השניה בשנת 2000 ואף מתקפת ה-7/10/23).

הפרה של הסכמים בינלאומיים ושל הדין הבינלאומי – עבודות ישראליות במערת המכפלה ללא הסכמה של הפלסטינים הן הפרה של הסכם חברון, לפיו האחריות לתכנון ובניה במתחם היא בידי הרשות הפלסטינית. כמו כן, הן מהוות הפרה של הדין הבינלאומי ושל אמנת האג להגנה על נכסי תרבות בעת עימות מזוין מ-1954, ופגיעה באתר מורשת עולמית שהוכרז ע"י אונסק"ו. כמו כן, ככל הנראה כדי לבצע את העבודות תידרש גם הפקעה של חלקים מהמתחם מידי הווקף – הפקעה האסורה אף היא לפי הדין הבינלאומי.

סכנת התלקחות מלחמת דת – פגיעה במקום מקודש ליהודים, מוסלמים ונוצרים, עלולה לחזק את המרכיב הדתי שבסכסוך, ללבות את האש ולחזק את הקיצונים. ניהול האתר צריך להיעשות ברגישות ובמתינות ותוך הסכמות עם הווקף ועם הרשות הפלסטינית.

היעד הבא: הר הבית? – בשנים האחרונות איפשרה הממשלה והמשטרה לפעילי מקדש קיצוניים, ולנציגם בממשלה, לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית וליצור פרובוקציות מתמשכות שהיו בין הגורמים המרכזיים למתקפת החמאס ב-7/10/23 (לפי מסמכים שחשף המודיעין). אחד החששות שחוזרים ונשמעים בצד הפלסטיני הוא שישראל תעתיק את המודל של מערת המכפלה גם להר הבית: לאפשר תפילה ליהודים, לבצע חלוקה פיסית של המתחם או חלוקה בזמנים. בנייה ישראלית במערת המכפלה עלולה להעיר את כל השדים מחשש שישראל תממש את התכניות המשיחיות של בניית בית כנסת או אף בית מקדש בהר הבית.

הפתרון למערת המכפלה: הסכם עם הפלסטינים – מי שבאמת מעוניין לדאוג אינטרסים ישראליים באתרים הקדושים בשטחים, צריך לקדם הסכם עם הפלסטינים, שבמסגרתו גם ייענו הצרכים הסמליים והדתיים של הצדדים.