טוען..

הצעת חוק הסיפוח הראשונה בכנסת – הקמת הרשות למורשת בגדה המערבית

נייר עמדה של שלום עכשיו

 הקמת הרשות למורשת כמנהלת מקבילה לרשות העתיקות דומה לשיטת הפעולה של הקמת מנהלת ההתיישבות  בראשית הקמת הממשלה הנוכחית ויצרה סיפוח דה־פקטו של שטחי C בגדה המערבית.

ביום שלישי 3.2.26 תעלה להצבעה בוועדת החינוך של הכנסת, הצעת חוק 'רשות המורשת יהודה ושומרון', אשר למעשה תיצור גוף סטטוטורי מקביל לרשות העתיקות שיפעל בשטחי הגדה המערבית. הרשות למורשת תהיה בעלת סמכויות רחבות יותר מאשר סמכויות רשות העתיקות בישראל, בכל הקשור לטיפול במקרקעין בהם יש חשש להימצאות עתיקות. הצעת החוק היא סכנה פוליטית-מדינית, פתח לגזל אדמות ולמינויים לא מקצועיים:

 

  1. סיפוח השטחים וביטול המנהל האזרחי

חוק רשות המורשת המוצע הוא שלב נוסף ומשמעותי בסיפוח הגדה המערבית והעברת סמכויות מהמנהל האזרחי. מכוון ששטחי הגדה המערבית אינם חלק מישראל, האחריות על ניהול חיי התושבים נמצא בידי המנהל האזרחי הכפוף לצבא. הקמת רשות מורשת תחת אחריות ישירה של השר למורשת מוציאה את הטיפול בעתיקות מהמנהל האזרחי לשר ולמשרד למורשת. הליך דומה נעשה בשנת 2023, עם הקמת מנהלת ההתיישבות תחת משרד הביטחון ובאחריות ישירה של סמוטריץ' כשר נוסף במשרד הביטחון. רשות המורשת תפעל על פי חוק של הכנסת ולא על סמך הסכמים קואליציוניים, כפי שהיה במקרה של מנהלת ההתיישבות. בכך נפתח  פתח להקמת מנהלות דומות לטיפול בענייני הגדה המערבית, עד כדי ייתור תפקיד המנהל האזרחי.

 

  1. סמכויות חסרות תקדים בטיפול מקרקעין

המנהלת תפעל מכוח חוק המבוסס על חוק רשות העתיקות. החוק יקנה למנהלה, לכשתוקם, סמכויות לטפל בעתיקות, לבצע חפירות, לשמר ולפקח, וכן להכריז על אתרי עתיקות בשטחים. כיום האחריות על תחום העתיקות בשטחי הגדה המערבית מצויה בידי המנהל האזרחי, והגורם האחראי על חפירות ארכאולוגיות, שמירה על עתיקות ומניעת פגיעה באתרים הוא קמ"ט ארכאולוגיה של המנהל האזרחי.

להצעת החוק נוספו כמה סעיפים דרקונים העוסקים במקרקעין:  סמכות לרכוש מקרקעין לשם שמירה, שימור, מחקר ופיתוח של אתרים וסמכות להפקיע מקרקעין ועתיקות. משמעות הסעיף, שלרשות יש אפשרות להפקיע אדמה פרטית של אדם בשם ההגנה על העתיקות. מכוון שהפלסטינים לא מוכרים את אדמותיהם לישראלים ומסרבים לפיצויים במקרה של הפקעה, הצעת החוק תאפשר למתנחלים להשתלט על אתרים עתיקות ואדמות פלסטיניות.

 

  1. הניהול עובר למתנחלים

בניגוד לחוק רשות העתיקות המורכב ממועצה מקצועית של חוקרים וחברי אקדמיה, מועצת הרשות למורשת תורכב מנציגי המתנחלים ונציגי ציבור שימנה השר.

 

  1. חשש למעורבות בשטחי A ו B

בהצעת החוק לא הוחלט עדיין מה יהיו סמכויות הרשות למורשת בשטחי  A ו־B. בשנת 2024 הורה הקבינט המדיני־ביטחוני לקמ"ט ארכאולוגיה לאכוף הרס עתיקות בשטחי B. אם החוק יאפשר פיקוח וקבלת אחריות על ניהול עתיקות בשטחי B ו A משמעות הדבר שכל בנייה בשטחי הרשות הפלסטינית תחייב קבלת אישור מהרשות למורשת. חשוב לזכור שכל הכפרים והערים הפלסטיניות בנויים לצד אתרי עתיקות ולכן, להחלטה כזו תהיה השפעה עצומה על אפשרויות הפיתוח והבניה של הפלסטינים.

הצעת החוק המקורית, המכונה 'תיקון לחוק רשות העתיקות – סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון, תשפ"ג–2023' משנת 2024, דרשה להחיל אחריות רשות העתיקות על שטחי הגדה המערבית. מסיבות משפטיות, התנגדות רשות העתיקות והקהילה הארכאולוגית, הוחלט על הקמת הרשות למורשת אשר תהיה כפופה ישירות למשרד למורשת ותחת אחריות השר למורשת.