טוען..

בית המשפט הורה למדינה להתייחס לשאלת חוקיות ההכרזה על בית משפחת סומרין כנכס נפקד

בתום דיון של שעתיים וחצי בערעור של משפחת סומרין מסילוואן אתמול, הורה בית המשפט העליון למדינה להגיש את עמדתה בשאלת חוקיות ההכרזה על בית המשפחה כ"נכס נפקד" בתוך 45 יום, ולאחר מכן יוחלט לגבי המשך הדיון בערעור. במהלך הדיון הציגו השופטים שאלות רבות לשני הצדדים, ולדברי עורך הדין של המשפחה, הרושם הוא שהשופטים מנסים למצוא פתרון שיאפשר למשפחה להישאר בביתה.

הרקע לדיון הוא תביעת פינוי שהגישה הקק"ל (עבור עמותת המתנחלים אלע"ד) נגד משפחת סומרין על בסיס שימוש לרעה בחוק נכסי נפקדים. להרחבה על ההליכים המשפטיים ראו כאן.

שלום עכשיו: בית המשפט נתן לממשלה הזדמנות נוספת לתקן את העוול כשהפנה לה שאלה ישירה בנושא השימוש בחוק נכסי נפקדים. זהו חוק מפלה ודראקוני והממשלה יכולה וצריכה להודיע שאין מקום לעשות בו שימוש כדי לנשל משפחות מנכסיהם כפי שנעשה למשפחת סומרין. בינתיים נדמה שכמו במקרה של שייח ג'ראח, בבית המשפט העליון מחפשים דרכים למנוע את העוול למרות שהמדינה עושה מאמצים לאפשר אותו.

עשרות פעילים הפגינו מחוץ לבית המשפט בתמיכה במשפחה ונגד הפינוי.

בני משפחת סומרין בבית המשפט העליון, 29/6/22

הדיון עסק בשלושה נושאים עיקריים:
א. חוקיות ההכרזה על הבית כנכס נפקד; ב. האם ניתן לשנות פסק דין חלוט שכבר דחה את תביעת הפינוי של קק"ל ב-1999; ג. מהו התוקף של הרשות שנתן בעל הבית המקורי למשפחה לשהות ולגור בביתו.

צפו בסיכום של עורך הדין מוחמד דחלה שמייצג את המשפחה, אחרי הדיון.

א. חוקיות ההכרזה על הבית כנכס נפקד

בית משפחת סומרין נבנה בסילוואן בשנות ה-50 ע"י חאג' מוסא סומרין. בשנים שלפני מותו, התגורר איתו בבית אחיינו, מוחמד סומרין ובני משפחתו, והם גם קיבלו ממנו רשות להמשיך להתגורר בבית אחרי מותו. תביעת הפינוי הוגשה ע"י קק"ל נגד האחיין ובני משפחתו בטענה שהבית לא בבעלותם אלא בבעלות של קק"ל, שקיבלה את הנכס מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים.

כזכור, בית סומרין הוכרז כ"נכס נפקד" והועבר לידי קק"ל כחלק מהשיטה הנלוזה שפיתחו מתנחלים, קק"ל וגורמים ממשלתיים להשתלטות על נכסי פלסטינים בסילוואן. האפוטרופוס לנכסי נפקדים לקח את הבעלות על הנכס על סמך תצהיר שקיבל מגורמים הקשורים באלע"ד ובקק"ל, לפיו בעל הבית, מוסא סומרין, היה נפקד. לימים הסתבר שמוסא מעולם לא היה נפקד והוא נפטר בשיבה טובה בביתו בסילוואן, אך האפוטרופוס לנכסי נפקדים החליט להכריז בכל זאת שוב על הנכס כנכס נפקד והפעם משום שבניו של מוסא נחשבים נפקדים.

במהלך הדיון אתמול בבית המשפט העליון, ביקשה השופטת ברק ארז להבין כיצד זה הוכרזו בניו של מוסא כנפקדים מבלי לבדוק אם הם יורשיו היחידים, אם הם אמנם נפקדים ומה היו זכויותיהם בנכס. שאלה זו קשורה לאחת הטענות של משפחת סומרין לפיה האפוטרופוס לנכסי נפקדים לא היה יכול לקחת את הבעלות על הנכס מכיוון שהילדים של מוסא, שהם נחשבים הנפקדים, לא ירשו ממנו את מלוא הזכויות בנכס, כי מוסא הרי נתן לאחיינו ומשפחתו זכויות בבית לפני מותו.

נציג המדינה טען בדיון כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים לא צריך לערוך בדיקה לפני ההכרזה, אלא מספיק שיש בפניו ראיות מנהליות. השופטים הורו למדינה להגיש חוות דעת מפורטת בנושא הנפקדות בתוך 45 ימים.

החלטת בית המשפט נותנת למעשה הזדמנות לממשלה למנוע את העוול שנוצר על ידי השימוש לרעה בחוק נכסי נפקדים. נזכיר שמיד אחרי סיפוח מזרח ירושלים ב-1967, כשעלתה שאלת תחולת חוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים, עמדת הממשלה היתה כי אין לעשות שימוש בחוק הזה אם מדובר בנכס תפוס, וכי החוק ימומש רק במקרים שבהם הנכסים נטושים ועזובים וכשאין אף נציג או קרוב משפחה שמטפלים בנכס. ממשלת ישראל יכולה היום להציג בפני בית המשפט עמדה, אפילו רק בשאלה הקונקרטית של משפחת סומרין, שמתנגדת לעוול שנעשה בשמה ובעזרתה. עמדה כזאת תוכל לסייע בידי השופטים לפסוק לטובת המשפחה.

להרחבה על עמדות הממשלה בעבר בעניין חוק נכסי נפקדים בירושלים ראו נספח II בדו"ח מספחים ומנשלים כאן.

מבחינה פוליטית, כדי למנוע את הפינוי, הרבה יותר קל לממשלה להציג עמדה משפטית שתואמת את עמדות הממשלות בעבר, מאשר לנקוט בצעדים דרסטיים של הפקעה ופיצויים.

 

ב. האם ניתן לשנות פסק דין חלוט שכבר דחה את תביעת הפינוי נגד המשפחה ב-1999

תביעת הפינוי הראשונה של קק"ל הוגשה ב-1991. אחרי גילגולים שונים דחה בית המשפט את התביעה וקבע שאמנם הבעלות היא של קק"ל אך למשפחה יש זכויות בנכס הן מכוח רשות שנתן החאג' מוסא למשפחת האחיין, ודחה את תביעת הפינוי. פסק הדין הפך חלוט אחרי שנדחו הערעורים לגביו.

לאחר מכן, הגישה משפחת סומרין תביעה לבית המשפט המחוזי בניסיון לרשום את הבית על שמה. תביעה זו נדחתה בשנת 2003.

בשנת 2005 הגישה הקק"ל תביעת פינוי חדשה. אחרי שנים של עיכובים ודיונים החליט בית משפט השלום כי למשפחה אין זכות בנכס, והיא צריכה לפנותו. בית המשפט המחוזי אישרר את ההחלטה, וכעת הגיע הנושא לערעור בבית המשפט העליון.

אחד הכללים המשפטיים הוא שלא ניתן לשנות פסק דין סופי וחלוט בסוגיה מסויימת. לטענת משפחת סומרין, תביעת הפינוי נדחתה כבר ב-1999 ולא היה מקום לאפשר את תביעת הפינוי החדשה של קק"ל כי העניין כבר הוכרע. לעומת זאת הקק"ל טוענת שתביעת הבעלות שהגישה המשפחה ונכשלה בה ב-2003, מהווה שינוי בנסיבות שמאפשר עיון מחדש בשאלת הפינוי.

השופטים בבית המשפט שאלו את שני הצדדים שאלות שונות בעניין זה כדי לחדד את טענות הצדדים.

 

ג. מהו התוקף של הרשות שנתן בעל הבית המקורי למשפחה לשהות ולגור בביתו.

נושא מרכזי נוסף שעלה בדיון הוא הרשות שנתן חאג' מוסא לאחיינו מוחמד להמשיך ולהתגורר בבית גם אחרי מותו. לטענת הקק"ל, רשות כזאת היתה תקפה רק לגבי האחיין עצמו, וכעת לאחר שגם הוא נפטר, היא לא עוברת בירושה לאישתו ולילדיו. כמו כן הם טענו כי ניתן לבטל את הרשות הזאת. בעניין זה התקיים דיון מפורט שקשור בשאלות משפטיות של הזכויות שמעניקה הרשות.

 

בסופו של דבר, חשוב לזכור גם בלי להיכנס לכל השאלות המשפטיות שמדובר בנושא פוליטי ולא משפטי. על ממשלת ישראל מוטלת האחריות למנוע את העוול והיא יכולה וצריכה להתערב ולעשות זאת. הדרך הקלה לכך היא בתשובה המשפטית שתוגש בעוד 45 יום. דרך אחרת, קשה יותר מבחינה פוליטית אבל לגמרי אפשרית ומעשית מבחינה חוקית ומוסרית היא דרך ההפקעה והפיצוי.