מספחים ומנשלים – השימוש בחוק נכסי נפקדים לנישול פלסטינים מנכסיהם במזרח ירושלים

להורדת הדוח המלא – לחצו כאן

אחת ההשלכות האפשריות של סיפוח הגדה המערבית או חלקים ממנה לישראל היא החלת חוק נכסי נפקדים על השטחים שיסופחו. חוק נכסי נפקדים חוקק בישראל ב־1950 כדי להתמודד עם אלפי הנכסים והשטחים העצומים שהיו בבעלות פלסטינים שהפכו פליטים במהלך המלחמה ב־1948. החוק קבע כי באמצעות האפוטרופוס לנכסי נפקדים הממשלה יכולה להשתלט על הנכסים הללו ולעשות בהם שימוש כרצונה.

אם יחול חוק זה על השטח שיסופח, תוכל ישראל להשתלט על שטחים עצומים בגדה ללא צורך בהפקעה או בפיצויים. לפי המפה של תוכנית טראמפ, למשל, בשטח המיועד לסיפוח ישראלי יש כ־543,000 דונם בבעלות פרטית פלסטינית, אשר שיעורם הוא כ־30% מהשטח המיועד לסיפוח. מדובר בשטחים עצומים ובעשרות או מאות אלפי בעלי קרקעות פלסטינים.

ייתכן שממשלת ישראל תטען שאין לה כוונה להכריז על נכסי הפלסטינים בשטחים כנכסי נפקדים, אך הניסיון מהשטחים שסיפחה ישראל במזרח ירושלים ב־1967 מלמד כי מרגע שהחוק חל, תמיד אפשר להשתמש בו בקונסטלציה פוליטית כלשהי.

דו"ח זה סוקר את השימוש שעשו ממשלות ישראל השונות בחוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים כדי לנשל פלסטינים מנכסיהם וליישב בהם מתנחלים. הדו"ח חושף כיצד בשנות ה־80 בחסות ממשלת הליכוד הוקם מנגנון ממשלתי סודי והעביר עשרות נכסים פלסטינים בסילוואן וברובע המוסלמי לידי המתנחלים, בין השאר באמצעות חוק נכסי נפקדים.

השיטה עבדה כך: גורמים הקשורים למתנחלים גייסו אנשים שיצהירו כי בעליהם של נכסים מסוימים הם בבחינת נפקדים (מתגוררים בארץ אויב). את התצהירים העבירו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, והלה הכריז – ללא כל בדיקה נוספת – שאותם נכסים הם נכסי נפקדים. לאחר מכן הועברו הנכסים הללו לידי קק"ל, וממנה למתנחלים. המשפחות הפלסטיניות שהתגוררו בנכסים הללו גילו שֶבּתיהן נמכרו על־ידי המדינה למתנחלים, כאשר יום אחד הגיעו אליהן כתבי תביעה בדרישה שיפנו את הבתים. כך התחיל מאבק משפטי ארוך, יקר ומתיש של משפחות פלסטיניות קשות יום מול גופים רבי עוצמה ומשאבים כמו קק"ל ועמותות המתנחלים. משפחות מעטות אומנם הצליחו להציל את בתיהן, אך רובן נאלצו לעוזבם או עודן נאבקות על כך.

הדו"ח כולל מסמכים רבים המראים כיצד נוצל חוק נכסי נפקדים לרעה. ממסמכים אלו עולה כי גם כאשר נחשף הדבר וגם כאשר קבעו בתי־המשפט שההליך היה מושחת ופסול – בכל זאת לא הושבו הנכסים לבעליהם. ניתוח המדיניות של הממשלות השונות, שמובא בהרחבה בנספח לדו"ח, מראה שגם כאשר ביקשו ממשלות שונות לצמצם את השימוש בחוק, תמיד נמצאו הדרכים לממשלות אחרות לשנות את המדיניות ולהרחיב מחדש את ההשתלטות על נכסי פלסטינים באמצעות החוק הנ"ל.

מְסַפחים ומנשלים השימוש בחוק נכסי נפקדים לנישול פלסטינים מנכסיהם במזרח ירושלים

תוכן העניינים:

תמצית

הקדמה

• מהו חוק נכסי נפקדים
• סיפוח מזרח ירושלים והחלת חוק נכסי נפקדים – 1967
• חוק נכסי נפקדים ככלי לנישול פלסטינים במזרח ירושלים
  1. המנגנון הממשלתי הסודי להעברת נכסי פלסטינים למתנחלים
  2. וכך עבדה השיטה
  3. "מה יש לבדוק?" הקלות הבלתי־נסבלת שבהכרזת נכסים כנכסי נפקדים
  4. יוזמי ההכרזה על הנכסים כנכסי נפקדים: המתנחלים שיקבלו בסוף את הנכסים וקק"ל
  5. ההכרעה השיפוטית: הליך ההכרזה היה פסול, וחרף זאת הנכסים הם נכסי נפקדים
• חוק נכסי נפקדים בירושלים – חוק התלוי ב"רצונה הטוב" של הממשלה

נספח I: מאמציו של טדי קולק להשיב את הנכסים לבעליהם

נספח II: מדיניות הממשלות השונות בנוגע לחוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים

נספח III: פסק־דין חסיין – תחולת חוק נכסי נפקדים במזרח ירושלים

להורדת הדוח המלא – לחצו כאן