ביום שני, 5/4/21 בשעה 9:00 בבוקר ידון בית המשפט העליון בערעור של משפחת סומרין על פסק הדין שהורה לפנות אותה מביתה לטובת הקרן הקיימת לישראל. לאחרונה נחשף כי מי שעומד מאחורי תביעת הפינוי היא עמותת המתנחלים אלע"ד, וכי הקק"ל נתנה לה להשתמש בשמה ובמעמדה כדי להסתיר מפני מבית המשפט את התובעים האמיתיים.
הקואליציה למען משפחת סומרין תקיים משמרת מחאה מחוץ לבית המשפט העליון בשעה 8:30, בפינת הרחובות זוסמן ורבין (מול סינמה סיטי).
לפני חודשים אחדים פנו 34 חתני וכלות פרס ישראל, 125 אינטלקטואלים, אנשי אקדמיה ואמנים בעלי שם עולמי וגורמים נוספים לקק"ל בדרישה שיימנעו את העוול ויניחו למשפחת סומרין לנפשה.
משפחת סומרין נפלה קורבן לשיטה נלוזה שפותחה ע"י גורמים בממשלת הליכוד בשנות ה-80', יחד עם עמותות מתנחלים והקרן הקיימת לישראל, לפיה המתנחלים וקק"ל יזמו הכרזה של נכסים בסילוואן כ"נכסי נפקדים", ולאחר מכן נמכרו הנכסים הללו ע"י המדינה לקק"ל וממנה הועברו למתנחלים. השיטה נחשפה ונעצרה ע"י ממשלת רבין שהקימה ועדת חקירה בנושא ("ועדת קלוגמן"), אך הנכסים עצמם לא הוחזרו לידי הפלסטינים.
וכך עבדה השיטה במקרה של משפחת סומרין: ב-1987 הכריז האפוטרופוס לנכסי נפקדים על בית משפחת סומרין כנכס נפקד, מאחורי גבה של משפחת סומרין וללא ידיעתה. האפוטרופוס התבסס על תצהיר שהגיע אליו ביוזמת קק"ל והמתנחלים לפיו בעל הבית, חאג' מוסא סומרין, הדוד של משפחת סומרין שמתגוררת בבית, היה נפקד.
לימים התברר שחאג' מוסא סומרין לא היה נפקד והוא התגורר בסילוואן עד מותו ב-1983 (אפילו בדיקה בסיסית במרשם התושבים לא נעשתה), אך הדבר לא הפריע לאפוטרופוס לנכסי נפקדים להכריז על הנכס כ"נכס נפקד" כי בניו של חאג' מוסא הינם נפקדים. גם הכרזה זאת נעשתה ללא בירורים, האמנם הבנים נחשבים נפקדים והאם הם היורשים היחידים של מוסא, ולא נעשתה כל פנייה למשפחה שמתגוררת בנכס. הנכס הועבר מהאפוטרופוס לרשות הפיתוח וממנה לקק"ל. קק"ל חתמה על הסכם סודי עם עמותת אלע"ד לפיו העמותה תדאג לייצוג המשפטי בתביעת הפינוי, ובתמורה תקבל לידיה את הבית.
התביעה נגד משפחת סומרין הוגשה לראשונה ע"י קק"ל בשנת 1991 באמצעות חברת הבת שבבעלותה, הימנותא, ואחרי שהפסידה, וערערה, ושוב הפסידה, הגישה תביעה מחדש. הפעם נצחה בביהמ"ש השלום והמחוזי וכעת הנושא מובא בפני בית המשפט העליון. במשך 30 שנה משפחת סומרין נאבקת כדי למנוע את הפינוי שלה, וכעת סכנת הפינוי קרובה מתמיד.
נזכיר שמדובר בנכס אסטרטגי שנמצא עשרות מטרים בלבד ממסגד אלאקצא, ושבצמוד לו הקימו מתנחלי עמותת אלע"ד את מרכז המבקרים "עיר דוד". השתלטות על הנכס הזה, תאפשר לעמותת אלע"ד להשלים רצף שליטה ענק בכניסה לסילוואן, לבצע בו חפירות ולהגדיל את מרכז המבקרים לצמצם עוד יותר את הנוכחות הפלסטינית באזור הרגיש הזה.
השתלשלות תביעת הפינוי נגד משפחת סומרין
1991 – קק"ל (הימנותא) מגישה תביעת פינוי נגד משפחת סומרין (ת"א 5980/91).
1994 – שופטת בימ"ש השלום, יהודית צור, פסקה כי ההכרזה על הנכס כנפקד נעשתה שלא כדין ולכן תביעת הפינוי נדחית. הסתבר שהאדם שהוכרז כנפקד, מוסא סומרין, כלל לא היה נפקד אלא התגורר כל חייו עד מותו בביתו בסילוואן.
1996 – בערעור שהגישה הימנותא על פסק הדין (ע"א 21/95), קבע בית המשפט המחוזי כי הכרזת הנכס כנפקד היתה כשרה (משום שבניו של ה"נפקד" מוסא מתגוררים בחו"ל והם נחשבים נפקדים), אך החזיר לבית ממשפט השלום את הדיון בשאלה האם למשפחת סומרין יש זכויות בנכס מכוח הסכם או מכוח רשות, שיכולים לגבור על זכויות הימנותא. יש לציין שבבית מתגוררת משפחת האחיין של מוסא, שהתגורר איתו במשך שנים ארוכות בבית.
1999 – בית משפט השלום (השופט רפי שטראוס) קבע כי למשפחת סומרין יש זכות בנכס מכוח הסכם רכישה שנחתם בין בעל הבית (שבניו הוכרזו אח"כ כנפקדים), לבין אבי משפחת סומרין (האחיין שלו), וכן מכוח רשות שהוא נתן להם להתגורר בבית. הערעור שהגישה הימנותא על פסק הדין נדחה.
1999 – משפחת סומרין הגישה תביעת בעלות בבית המשפט המחוזי להצהיר על בעלותה בנכס על סמך הרשות שנתן להם בעל הבית להתגורר בנכס, ועל סמך חוזה רכישה שנחתם בינו לבין אבי המשפחה ב-1983 (ה"פ 633/99). בדיונים נשמעו עדויות של מומחים שפקפקו במהימנות של חוזה הרכישה.
2004 – משפחת סומרין החליטה לחזור בה מהתביעה, והשופט מ. גל, רמז בפסק הדין שהאותנטיות של חוזה הרכישה מוטלת בספק.
2005 – בעקבות דחיית תביעת הבעלות של משפחת סומרין, חזרה הימנותא ותבעה את פינוי המשפחה (ת"א 12797/05).
2006 – משפחת סומרין לא הגיבה לתביעה, ולכן נפסק בפסק דין בהיעדר הגנה כי עליה להתפנות מהבית.
2011 – הימנותא המתינה עם מימוש פסק הדין חמש שנים. ב-2011 היא החלה בהליכי הוצאה לפועל ונקבע כי פינוי המשפחה יהיה בנובמבר 2011. המשפחה, ששמעה לראשונה על פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה מ-2006, הגישה בקשה לבית המשפט לאפשר לה להתגונן.
2013 – לאחר שהצדדים ניהלו מו"מ במשך שנה, והימנותא ביקשה אורכות להגשת תגובתה, נתן בית המשפט למשפחת סומרין הזדמנות להתגונן, והדיון בתביעת הפינוי נפתח מחדש.
2018 – אחרי הליכים מקדמיים הגיע שלב ההוכחות והעדים השונים נשמעו בבית המשפט.
20/9/19 – בית משפט השלום נתן פסק דין לפינוי הנכס.
30/6/20 – הערעור שהגישה המשפחה נדחה ע"י בית המשפט המחוזי.
5/4/21 – בית המשפט העליון צפוי לדון בערעור שהגישה המשפחה, במה שנראה כתחנה משפטית האחרונה להצלת הבית.
להרחבה על שיטת הנפקדים – ראו דו"ח שלום עכשיו "מספחים ומנשלים".