הקרן הקיימת לישראל פרסמה היום מכרז "למתן שירותי ניתוח תיקי מקרקעין והסדרת רישום מקרקעין של הימנותא בע"מ וקק"ל". המשמעות היא שבקרוב יתחיל תהליך להשתלטות על קרקעות בהיקפים גדולים בתוך ישראל, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. לפי הקק"ל ברשותה כ-17,000 תיקי נכסים שבהם יש אולי מסמכים שמעידים על עסקאות רכישה ועל נכסים שאפשר יהיה לממש אותם אם יעברו הליך בירוקרטי ומשפטי מתאים. בין התיקים הללו גם כ-530 תיקים בגדה המערבית, וכ-2,050 תיקים במזרח ירושלים. המכרז נועד לבחור את האנשים שיבצעו את ההליכים הבירוקרטיים הנדרשים לצורך מימוש הנכסים הפוטנציאליים.
יש לציין כי לפני כשנה החליט הדירקטוריון של קק"ל להקצות 100 מיליון ש"ח לצורך הליכי הרישום הללו. המהלך בשטחים ובמזרח ירושלים הוא פוטנציאל להרחבה משמעותית של ההתנחלויות, ובמזרח ירושלים קיימת סכנה לנישול מאות ואולי אף אלפי פלסטינים מבתיהם, בדומה להליכים שמתנהלים כיום בשייח ג'ראח ובסילוואן.
שלום עכשיו: הקרן הקיימת לישראל הופכת לקרן הקיימת למתנחל. הליכי הרישום בשטחים ובמזרח ירושלים עלולים להביא לנישול מאסיבי של פלסטינים, כמו בשייח ג'ראח וסילוואן, ולהרחבת ההתנחלויות. הקק"ל הוא מוסד לאומי של העם היהודי כולו שלא אמור לשרת צד אחד במפה הפוליטית לקביעת עובדות בשטח שמאיימות על מדינת ישראל. אין שום קשר בין השתלטות על נכסים בשטחים ובמזרח ירושלים לבין המטרות המקוריות של קק"ל, ולצערנו נציגי הארגונים השונים בקק"ל מאפשרים למתנחלים להשתמש בקק"ל כאילו היה כלי למימוש מטרותיהם ולמימון ההתנחלויות.
נזכיר כי הקק"ל היתה מעורבת בשנים האחרונות בעסקאות רכישה מפוקפקות של קרקעות בגדה המערבית בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. הסתבר שחברי דירקטוריון קק"ל ממפלגות ימין, הוציאו מיליוני שקלים מקופת קק"ל בלי ידיעת הדירקטוריון לצורך עסקאות רכישה בגדה המערבית (להרחבה ראו התחקיר של הגר שיזף בהארץ). אמנם באופן רשמי מהלכי הרכישה הוקפאו עד להחלטה מסודרת בנושא, אך לשלום עכשיו נודע כי לאחרונה אישרה ועדת ההנהלה בקק"ל השלמה של עיסקה נוספת של קרקעות באזור הבקעה.
הפרוייקט לרישום קרקעות קק"ל
הפרטים של הפרוייקט לרישום הקרקעות נחשפו בסדר היום של דירקטוריון הקק"ל מאוגוסט 2021, שבו הופיע סעיף לאישור הקצאת 100 מיליון ש"ח מתקציב הקק"ל ב-5 השנים הקרובות לצורך פרוייקט רישום קרקעות. הפרוייקט נועד לחפש ברישומים של קק"ל קרקעות ועסקאות שלא הושלמו או שלא נרשמו בטאבו, ולנסות לקדם את מימושן ורישומן. לפי הערכת הקק"ל ישנם ברישומי קק"ל כ-17,000 תיקי נכסים שבהם אולי יש מסמכים שמעידים על עסקאות ועל נכסים שאפשר יהיה לממש אותם, אם יעברו הליך בירוקרטי ומשפטי מתאים. בין התיקים המיועדים לבדיקה ורישום ישנם גם כ-530 תיקים בגדה המערבית, וכ-2,050 תיקים במזרח ירושלים.
בהצעת ההחלטה שהובאה בפני חברי הדירקטוריון נאמר:
על פי הערכה ראשונית, נראה כי ב- 88% מהתיקים לא הגיעו לכדי מימוש עסקה (הצעה, מו"מ וכד'), אך עם זאת, יש להתעמק במסמכים על מנת לקבוע, כי אכן לא הייתה כוונת עסקה בראייה משפטית […] בנוסף, על בסיס ניסיון העבר בהתנהלות בבתי המשפט, הרוב המכריע של התיקים הסתיים ברישום זכויות על שם קק"ל ו/או חברות הבנות. יצוין, כי עד היום היו מאות תיקים מסוג זה שהסתיימו בהצלחה ברישום.
כלומר, בחלק מהמקרים מדובר במסמכים על כוונה לבצע עסקאות, ומו"מ שלא הבשיל לכדי עסקה, אך בכל זאת, ייתכן שמבחינה משפטית ניתן יהיה לטעון שהיתה כוונה לקיים עסקה, ועל בסיס זה לנסות לרשום את הקרקע על שם קק"ל. בנוסף לפי הקק"ל, נסיון העבר מראה שהקק"ל מצליחה לשכנע את בתי המשפט לרשום נכסים על שמה והסיכויים להצליח בתיקים שונים הם גבוהים.
בגדה המערבית
בגדה המערבית מדובר על פי רוב בנכסים שנרכשו אחרי 1967 ע"י חברת בת של קק"ל בשם "הימנותא" הרשומה כחברה במינהל האזרחי, ובמיעוט נכסים שנרכשו ע"י קק"ל בגדה המערבית לפני 1948. לפי הערכת קק"ל, מתוך כל התיקים הללו, כ-170 ניתן יהיה לרשום ולממש. המשמעות היא שאם אכן יצליחו לרשום את הקרקעות על שם הקק"ל, ניתן יהיה לעשות בהן שימוש להרחבת ההתנחלויות. דוגמא לשימוש באדמות קק"ל היתה לאחרונה באזור א-נחלה "E2". משרד השיכון מקדם תכנון על שטח שהימנותא רכשה, ובכך עוקף את הצורך להמתין להליכים המשפטיים המתנהלים נגד השימוש באדמות שהוכרזו כ"אדמות מדינה" באזור.
דוגמא לרישום קרקע מלפני 1948 שהצליחה הקק"ל לעשות בשנים האחרונות היתה על שטח של מאות דונם באזור בית לחם. בשנת 2012 הגישה חברת הימנותא (בבעלות הקק"ל) תביעה בבית המשפט המחוזי להכריז על בעלותה ב-522 דונם באזור בית לחם על סמך עסקת רכישה מלפני 1948. בעלי הקרקע הפלסטינים טענו שהם הבעלים החוקיים ושני הצדדים הציגו לבית המשפט קושאנים (מסמכי בעלות מתקופת המנדט) שמעידים על בעלותם והמחלוקת נסובה על היקף הקרקע ומיקומה. למרות שהקושאן מציין כי מדובר בקרקע בת 74 דונם, הצליחה הימנותא לשכנע את בית המשפט כי השטח האמיתי שבבעלותה הוא 522 דונם, והקרקע נרשמה על שמה. מתנחלים ופוליטיקאים בימין חגגו את הנצחון וראו בו "הרחבת הקרקעות של גוש עציון", ועל הקרקעות הללו מתוכננות הרחבות מאסיביות של ההתנחלויות באזור.
לצורך פרוייקט הרישום בגדה המערבית התבקש אישור תקציב של 18,179,500 ש"ח לארבע שנים וחצי.
במזרח ירושלים
במזרח ירושלים מדובר על 2,050 נכסים של כ-2,500 דונם שנרכשו או היו בשלבי רכישה ע"י קק"ל או בעבורה לפני 1948. בעשרות השנים שחלפו מאז, תחת השלטון הירדני ולאחר מכן תחת שליטת ישראל, עברו מאות וככל הנראה אף אלפי פלסטינים להתגורר בנכסים אלה בנסיבות מגוונות. יש להניח שמרבית הנכסים הללו היו שטחים פתוחים לפני 1948 ולא בתי מגורים. בדומה לתביעות הפינוי בשייח ג'ראח ובסילוואן, הקק"ל מבקשת להשתמש בחוק המפלה שנחקק ב-1970 (חוק סדרי משפט ומינהל) שמאפשר ליהודים לשוב לנכסים שאבדו להם במזרח ירושלים ב-1948, בעוד שלפלסטינים אין זכות כזאת. הכוונה של קק"ל היא לפנות לאפוטרופוס הכללי, שאחראי על פי החוק על הנכסים מהסוג הזה במזרח ירושלים, ולקבל ממנו את ניהול הנכסים. לאחר מכן הם יוכלו להגיש תביעות פינוי נגד הפלסטינים שמתגוררים בנכסים אלה.
מדברי ההסבר לפרוייקט עולה כי גורמים באפוטרופוס הכללי מעודדים את המהלך:
לאחרונה, פנה אלינו מנהל היחידה הכלכלית באפוטרופוס הכללי, המטפל היום בנכסים אלו, והודיע כי הם דורשים שקק"ל תשחרר את נכסי קק"ל, והאפוטרופוס הכללי תוותר על הדמי הניהול בגובה של 5% עפ"י חוק. […] יצוין כי חלק מהחלקות מופקעות, חלקן בנויות, חלקן פלושות על ידי פרטיים, חלקן לא מאותרות או שהסטטוס הפיזי לא ברור.
יש לציין כי על ההתנהלות של האפוטרופוס הכללי במזרח ירושלים (ובמיוחד על מנהל היחידה הכלכלית) נמתחה ביקורת חריפה לאורך השנים על חלקו בסיוע למתנחלים ובנישול פלסטינים, החל מממצאי ועדת החקירה הממשלתית "ועדת קלוגמן", וכלה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בטן אלהווא בסילוואן.
לפרוייקט הרישום במזרח ירושלים מתבקש תקציב של 6,230,000 ש"ח לארבע שנים וחצי.
להרחבה על הקק"ל ותפקידה הפוליטי בישראל ובשטחים – ראו המחקר המקיף של מאיה רוזן ודניאל רוט (באנגלית)
משרדי הימנותא קקל