טוען..

קקל מקדמת השתלטות מאסיבית על קרקעות בשטחים ובמזרח ירושלים

הקק"ל מתכננת להקצות 100 מיליון ש"ח לצורך הליך של רישום קרקעות בישראל, במזרח ירושלים ובשטחים. ההצעה אמורה לבוא לאישור הועד המנהל של הקק"ל בימים או בשבועות הקרובים. המהלך בשטחים ובמזרח ירושלים הוא פוטנציאל להרחבה משמעותית של ההתנחלויות, ובמזרח ירושלים קיימת סכנה לנישול מאות ואולי אף אלפי פלסטינים מבתיהם, בדומה להליכים שמתנהלים כיום בשייח ג'ראח ובסילוואן.

שלום עכשיו: הקרן הקיימת לישראל הופכת לקרן הקיימת למתנחל. הליכי הרישום בשטחים ובמזרח ירושלים עלולים להביא לנישול מאסיבי של פלסטינים, כמו בשייח ג'ראח וסילוואן, ולהרחבת ההתנחלויות. הקק"ל הוא מוסד לאומי של העם היהודי כולו שלא אמור לשרת צד אחד במפה הפוליטית לקביעת עובדות בשטח שמאיימות על מדינת ישראל. אנחנו קוראים לארגונים החברים בהנהלת הקק"ל, כמו מכבי, הדסה ונעמ"ת – אל תהפכו לארגונים פוליטיים, אל תתנו לנציגיכם להצביע בעד העמקת הכיבוש וההתנחלות.

נזכיר כי על סדר היום של הדירקטוריון עומדת גם ההצעה להקצות מיליונים לרכישת קרקעות נוספות בשטחים הכבושים. הדיון בהצעה זו, שהיה אמור להתקיים בדירקטוריון לפני הבחירות בישראל, נדחה עד לאחר הבחירות אך טרם נקבע לו מועד חדש. ההצעה לרכוש קרקעות בשטחים באה אחרי שחברי דירקטוריון קק"ל ממפלגות ימין, הוציאו מיליוני שקלים מקופת קק"ל בלי ידיעת הדירקטוריון לצורך עסקאות רכישה בגדה המערבית (להרחבה ראו התחקיר של הגר שיזף בהארץ).

הפרוייקט לרישום קרקעות קק"ל

בסדר היום של דירקטוריון הקק"ל שהתכנס ביום חמישי האחרון (5/8/21), הופיע סעיף לאישור הקצאת 100 מיליון ש"ח מתקציב הקק"ל ב-5 השנים הקרובות לצורך פרוייקט רישום קרקעות. הפרוייקט נועד לחפש ברישומים של קק"ל קרקעות ועסקאות שלא הושלמו או שלא נרשמו בטאבו, ולנסות לקדם את מימושן ורישומן. לפי הערכת הקק"ל ישנם ברישומי קק"ל כ-17,000 תיקי נכסים שבהם אולי יש מסמכים שמעידים על עסקאות ועל נכסים שאפשר יהיה לממש אותם, אם יעברו הליך בירוקרטי ומשפטי מתאים. בין התיקים המיועדים לבדיקה ורישום ישנם גם כ-530 תיקים בגדה המערבית, וכ-2,050 תיקים במזרח ירושלים. בסופו של דבר לא התקיים דיון בנושא בשל מחלוקות על נושאים אחרים שהיו בסדר היום – והדיון נדחה למועד לא ידוע (בעוד ימים או שבועות).

בהצעת ההחלטה שהובאה בפני חברי הדירקטוריון נאמר:

על פי הערכה ראשונית, נראה כי ב- 88% מהתיקים לא הגיעו לכדי מימוש עסקה (הצעה, מו"מ וכד'), אך עם זאת, יש להתעמק במסמכים על מנת לקבוע, כי אכן לא הייתה כוונת עסקה בראייה משפטית" […] בנוסף, על בסיס ניסיון העבר בהתנהלות בבתי המשפט, הרוב המכריע של התיקים הסתיים ברישום זכויות על שם קק"ל ו/או חברות הבנות. יצוין, כי עד היום היו מאות תיקים מסוג זה שהסתיימו בהצלחה ברישום.

כלומר, בחלק מהמקרים מדובר במסמכים על כוונה לבצע עסקאות, ומו"מ שלא הבשיל לכדי עסקה, אך בכל זאת, ייתכן שמבחינה משפטית ניתן יהיה לטעון שהיתה כוונה לקיים עסקה, ועל בסיס זה לנסות לרשום את הקרקע על שם קק"ל. בנוסף לפי הקק"ל, נסיון העבר מראה שהקק"ל מצליחה לשכנע את בתי המשפט לרשום נכסים על שמה והסיכויים להצליח בתיקים שונים הם גבוהים.

בגדה המערבית

בגדה המערבית מדובר על פי רוב בנכסים שנרכשו אחרי 1967 ע"י חברת בת של קק"ל בשם "הימנותא" הרשומה כחברה במינהל האזרחי, ובמיעוט נכסים שנרכשו ע"י קק"ל בגדה המערבית לפני 1948. לפי הערכת קק"ל, מתוך כל התיקים הללו, כ-170 ניתן יהיה לרשום ולממש. המשמעות היא שאם אכן יצליחו לרשום את הקרקעות על שם הקק"ל, ניתן יהיה לעשות בהן שימוש להרחבת ההתנחלויות. דוגמא לשימוש באדמות קק"ל היתה לאחרונה באזור א-נחלה "E2". משרד השיכון מקדם תכנון על שטח שהימנותא רכשה, ובכך עוקף את הצורך להמתין להליכים המשפטיים המתנהלים נגד השימוש באדמות שהוכרזו כ"אדמות מדינה" באזור.

דוגמא לרישום קרקע מלפני 1948 שהצליחה הקק"ל לעשות בשנים האחרונות היתה על שטח של מאות דונם באזור בית לחם. בשנת 2012 הגישה חברת הימנותא (בבעלות הקק"ל) תביעה בבית המשפט המחוזי להכריז על בעלותה ב-522 דונם באזור בית לחם על סמך עסקת רכישה מלפני 1948. בעלי הקרקע הפלסטינים טענו שהם הבעלים החוקיים ושני הצדדים הציגו לבית המשפט קושאנים (מסמכי בעלות מתקופת המנדט) שמעידים על בעלותם והמחלוקת נסובה על היקף הקרקע ומיקומה. למרות שהקושאן מציין כי מדובר בקרקע בת 74 דונם, הצליחה הימנותא לשכנע את בית המשפט כי השטח האמיתי שבבעלותה הוא 522 דונם, והקרקע נרשמה על שמה. מתנחלים ופוליטיקאים בימין חגגו את הנצחון וראו בו "הרחבת הקרקעות של גוש עציון", ועל הקרקעות הללו מתוכננות הרחבות מאסיביות של ההתנחלויות באזור.

לצורך פרוייקט הרישום בגדה המערבית מתבקש תקציב של 18,179,500 ש"ח לארבע שנים וחצי.

במזרח ירושלים

במזרח ירושלים מדובר על 2,050 נכסים של כ-2,500 דונם שנרכשו או היו בשלבי רכישה ע"י קק"ל או בעבורה לפני 1948. בעשרות השנים שחלפו מאז, תחת השלטון הירדני ולאחר מכן תחת שליטת ישראל, עברו מאות וככל הנראה אף אלפי פלסטינים להתגורר בנכסים אלה בנסיבות מגוונות. יש להניח שמרבית הנכסים הללו היו שטחים פתוחים לפני 1948 ולא בתי מגורים. בדומה לתביעות הפינוי בשייח ג'ראח ובסילוואן, הקק"ל מבקשת להשתמש בחוק המפלה שנחקק ב-1970 (חוק סדרי משפט ומינהל) שמאפשר ליהודים לשוב לנכסים שאבדו להם במזרח ירושלים ב-1948, בעוד שלפלסטינים אין זכות כזאת. הכוונה של קק"ל היא לפנות לאפוטרופוס הכללי, שאחראי על פי החוק על הנכסים מהסוג הזה במזרח ירושלים, ולקבל ממנו את ניהול הנכסים. לאחר מכן הם יוכלו להגיש תביעות פינוי נגד הפלסטינים שמתגוררים בנכסים אלה.

מדברי ההסבר לפרוייקט עולה כי גורמים באפוטרופוס הכללי מעודדים את המהלך:

לאחרונה, פנה אלינו מנהל היחידה הכלכלית באפוטרופוס הכללי, המטפל היום בנכסים אלו, והודיע כי הם דורשים שקק"ל תשחרר את נכסי קק"ל, והאפוטרופוס הכללי תוותר על הדמי הניהול בגובה של 5% עפ"י חוק. […] יצוין כי חלק מהחלקות מופקעות, חלקן בנויות, חלקן פלושות על ידי פרטיים, חלקן לא מאותרות או שהסטטוס הפיזי לא ברור.

יש לציין כי על ההתנהלות של האפוטרופוס הכללי במזרח ירושלים (ובמיוחד על מנהל היחידה הכלכלית) נמתחה ביקורת חריפה לאורך השנים על חלקו בסיוע למתנחלים ובנישול פלסטינים, החל מממצאי ועדת החקירה הממשלתית "ועדת קלוגמן", וכלה בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בטן אלהווא בסילוואן.

לפרוייקט הרישום במזרח ירושלים מתבקש תקציב של 6,230,000 ש"ח לארבע שנים וחצי.

 

הרכב דירקטוריון קק"ל

הדירקטוריון של קק"ל מורכב מ-37 חברים משלוש קבוצות: נציגי מפלגות ישראליות; נציגי קבוצות מיהדות העולם; ונציגי ארגונים ציוניים.
25 חברים מייצגים מפלגות מישראל ומהעולם היהודי שנקבעים בהתאם לתוצאות הבחירות לכנסת בישראל ולבחירות לקונגרס הציוני ברחבי העולם. בין השאר חברים בדירקטוריון נציגים של המפלגות: ליכוד, ש"ס, מרצ, העבודה, תקומה, יש עתיד ועוד, כמו גם נציגי מפלגות מהקונגרס הציוני העולמי כמו: ארצנו, המזרחי, מרכז עולמי ועוד.
11 חברים בדירקטוריון הם נציגים של ארגונים ציוניים כמו: מכבי, הדסה, נעמת, בני ברית, וויצו ואחרים.