משפחת שלודי מואדי חילווה בסילוואן קיבלה הוראה מההוצאה לפועל לפנות את ביתה עד 24/6/26 לטובת חברת הימנותא שבבעלות הקרן הקיימת לישראל. לפי הודעת הפינוי, ההוראה מבוססת על פסק דין מ-2004 שקבע שלמשפחה אין יותר זכויות מגורים בביתה מכיוון שהנכס הוכרז כ"נכס נפקד" והועבר ע"י הממשלה לידי הקק"ל בשנת 1991.
אלא שפסק הדין לפינוי היה על תנאי, תלוי בתוצאות תביעה אחרת שהתנהלה בבית המשפט המחוזי, אך למשפחה אין שום מידע לגבי מה שקרה בה, ולא ברור מדוע דווקא עכשיו, 20 שנה באיחור, יוזמת הקק"ל את הפינוי שלהם.
עבד שלודי: הורי שכרו את הבית הזה ב-1964, אני נולדתי כאן לפני 55 שנה, וכאן נולדו ארבעת ילדיי. יש לי זכרונות מכל פינה בבית הזה. אני לא יכול לדמיין את עצמי במקום אחר, בלי הבית הזה, בלי עץ הזית בחצר שעליו בניתי בתי עץ בהם ישנתי בלילות הקיץ. אף אחד לא יכול לתת זכות למישהו לגרש אדם מביתו ומאדמתו. זהו עוול ופשע.
שלום עכשיו: הקרן הקיימת לישראל הפכה עצמה לקרן הקיימת למתנחל ומנסה לזרוק משפחה פלסטינית קשת יום מהבית רק כדי שמתנחלים יוכלו להשתלט על עוד בית בשכונה פלסטינית. זוהי אכזריות לשמה ומהלך מכוער של שימוש בחוק נכסי נפקדים על בסיס עדויות מפוקפקות כדי לקחת נכסים מפלסטינים ולתת אותם למתנחלים, ולהרוס את מרקם החיים העדין בירושלים.
עבד שלודי בפתח ביתו בסילוואן, עם צו הפינוי שקיבל מקק"ל
א: איך הגיע הנכס לקק"ל?
הקרן הקיימת לישראל הצליחה להשתלט על כ-15 בתים ונכסים של פלסטינים בסילוואן ע"י שימוש נבזי ומפוקפק ב"חוק נכסי נפקדים". באמצעות קנוניה שאליה חברו מתנחלים, קק"ל וגורמים שלטוניים, הועברו הנכסים לידי מתנחלים. משפחת שלודי היא אחת מעשרות קורבנות של השיטה.
שלב ראשון: הכרזה מפוקפקת על הנכס כנפקד – במהלך המלחמה ב-1948 מאות אלפי פלסטינים איבדו את בתיהם ואדמותיהם והפכו לפליטים. מדינת ישראל הצעירה החליטה שלא לאפשר להם לחזור לנכסיהם שבתוך ישראל וחוקקה את חוק נכסי נפקדים שקבע כי נכסים שבעליהם נמצא בארץ אויב מוקנים לאפוטרופוס לנכסי נפקדים והוא יכול למכור אותם לרשות הפיתוח לצרכי פיתוח הארץ.
אחרי כיבוש הגדה המערבית ב-1967, החילה הממשלה את החוק הישראלי גם על מזרח ירושלים, ועם השנים החלה להפעיל בה גם את חוק נכסי נפקדים כדי להשתלט על נכסי פלסטינים, למרות שהחוק נחקק למטרות אחרות לגמרי. בסוף שנות ה-80 יזמו מתנחלים מהלך של הכרזת נכסים בסילוואן כנכסי נפקדים, במעורבות של הקרן הקיימת לישראל. הם שכרו פלסטינים שהצהירו עבורם שבעלי בתים מסויימים בסילוואן הם נפקדים (כלומר מתגוררים בארץ אויב), ועל בסיס התצהירים הללו, ובלי לבדוק דבר, הכריז האפוטרופוס על הנכסים כנפקדים, ומכר אותם לרשות הפיתוח.
שלב שני: עסקת חליפין עם הימנותא (חברת בת של קק"ל) – מיד אחרי הכרזת הנכסים בסילוואן כנכסי נפקדים והעברתם לרשות הפיתוח, הועברו כולם לידי קק"ל בעסקת חליפין. רשות הפיתוח מחוייבת לחלוקה שיוויונית של נכסיה ללא הבדל לאום. חברת הימנותא של קק"ל לעומת זאת, פועלת על פי תזכיר קק"ל שקובע שהקרקעות שבבעלותה יועברו אך ורק ליהודים. לכן, על מנת להעביר נכסים בסילוואן דווקא למתנחלים, נחתמה ב-23.5.91 עסקת חליפין בין רשות הפיתוח לבין חברת הימנותא, לפיה רשות הפיתוח נותנת את נכסי הנפקדים שבסילוואן להימנותא בתמורה לקרקעות בבעלותה באזור ואדי ערה.
שלב שלישי: תביעות פינוי של הימנותא נגד התושבים הפלסטינים – מרגע שקיבלה קק"ל לידיה את נכסי "הנפקדים" בסילוואן, היא החלה לתבוע את סילוק התושבים הפלסטינים מהנכסים. במקביל נחתמו עם עמותת אלע"ד חוזי שכירות מוגנת באותם נכסים, בזמן שעדיין התושבים הפלסטינים לא ידעו בכלל שביתם הוכרז כנפקד.
עו"ד אברהם הללי, מנהל אגף המקרקעין בקק"ל, העיד בפני בית המשפט המחוזי במסגרת אחת מתביעות הפינוי (ת"א 746/93). כאשר נשאל איזה שיקול מדיניות הניע את קק"ל לקבל את הקרקעות בסילוואן ענה: "יש לנו עניין שנכסים אלה יהיו בבעלות יהודית."
עסקה סודית עם עמותת אלע"ד: את כל תביעות הפינוי ניהלה חברת הימנותא בשם קק"ל. במקרים שבהם הצליחה להביא לסילוק הפלסטינים מהבית – תמיד היתה זו עמותת המתנחלים אלע"ד שקיבלה לידיה את הנכס. לימים התברר, כי בסמוך לחתימה על עסקת החליפין, חתמה הקק"ל עם עמותת אלע"ד הסכם סודי לפיו העמותה תדאג לייצוג המשפטי בתביעת הפינוי, ובתמורה תקבל לידיה את הבית.
גם במקרה של בית משפחת שלודי, פועלת הקק"ל עבור עמותת אלע"ד. עורך הדין המייצג את הימנותא הוא אבי סגל, עורך הדין של עמותת אלע"ד.
להרחבה על השימוש בחוק נכסי נפקדים לנישול פלסטינים במזרח ירושלים ראו דו"ח שלום עכשיו "מספחים ומנשלים".
ועדת החקירה על העברת הנכסים בסילוואן (דו"ח קלוגמן) – ב-16/8/92 מינו שר המשפטים ושר האוצר של ממשלת רבין צוות בדיקה בנושא העברת הנכסים במזרח ירושלים למתנחלים (ועדת קלוגמן). הועדה קבעה, בין השאר, כי "תפקודו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים היה על פי כל קנה מידה לקוי ביותר … הממצאים החמורים בעניין תפקודו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים מחייבים לדעת הועדה בדיקה מקיפה וטיפול מיידי".
בעקבות דו"ח הועדה, המנגנון שהוקם לצורך העברת נכסים במזרח ירושלים למתנחלים נעצר, אבל המהלכים שבוצעו לא בוטלו, וההליכים המשפטיים שכבר נפתחו – המשיכו להתנהל. חלק מההליכים נמשכים עד היום, כמו במקרה של משפחת שלודי.
ב. התביעה נגד משפחת שלודי
ב-1987 הכריז האפוטרופוס לנכסי נפקדים על חאג' מוסא סומרין, בעל הבית של משפחת שלודי, כנפקד. הוא עשה זאת בהסתמך על תצהיר שהגיע אליו מקק"ל ומהמתנחלים. למוסא סומרין היו שני בתים בסילוואן: בית מגוריו ובית נוסף שהשכיר למשפחת שלודי. שני הבתים נמכרו לקק"ל ב-1991 בעסקת החליפין מאחורי הגב של המשפחות שהתגוררו בבתים.
תביעת הפינוי הראשונה – מיד אחרי עסקת החליפין, ב-1991, הגישה קק"ל (ע"י חברת הימנותא) תביעה לפינוי משפחת שלודי מביתה בסילוואן. בתביעה התברר כי חאג' מוסא סומרין מעולם לא היה נפקד. הוא חי בירושלים עד מותו ב-1983. השופטת פרוקצ'יה דחתה את התביעה וקבעה כי הנכס לא נחשב נכס נפקד, ושמשפחת שלודי נחשבת דיירת מוגנת בבית.
בשל חומרת הממצאים על פעולת האפוטרופוס לנכסי נפקדים, השופטת הורתה להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה לבחון נקיטה בהליכים (ראו להלן).
הימנותא עירערה על פסק הדין והצליחה לשכנע את בית המשפט המחוזי כי הנכס אכן נחשב נכס נפקד. אמנם חאג' מוסא סומרין לא היה נפקד, אבל שלושת ילדיו הם כן נפקדים ולכן העברת הנכס לאפוטרופוס וממנו לקק"ל כשרה. יחד עם זאת, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור וקבע שלקק"ל אין זכות לפנות את משפחת שלודי מהבית כי היא במעמד של דיירות מוגנת.
תביעת הפינוי השנייה – ב-1997 הגישה הימנותא תביעת פינוי חדשה. הפעם היא טענה שהמשפחה כבר לא במעמד של דיירות מוגנת. קק"ל שלחה חוקר פרטי, שהתחזה לעיתונאי, לאבא של עבד שלודי, ושמע ממנו כי הוא מתגורר בבית אחר. הבן, עבד שלודי, ומשפחתו לא עזבו את הבית מעולם, אך מרגע שבית המשפט השתכנע שהאב עזב את הבית, הוא קבע כי למשפחה כבר אין דיירות מוגנת ואפשר לפנות אותה.
מאז פסק הדין ב-2004 ועד היום הימנותא לא עשתה דבר כדי לממש את הפינוי. כעת, אחרי למעלה מ-20 שנה היא מבקשת לפנות את המשפחה על בסיס פסק הדין מ-2004. יש לציין כי פסק הדין קבע כי יש לחכות עם הפינוי עד להכרעה בתביעה אחרת שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בנוגע לבעלות על הנכס. למשפחת שלודי אין מידע על מה שקרה בתביעה האחרת.
השימוש המרושע של קק"ל בחוק נכסי נפקדים
חוק נכסי נפקדים נחקק, כאמור, בנסיבות המיוחדות שנוצרו במלחמה ב-1948. נסיבות אלה לא היו קיימות במזרח ירושלים ב-1967. למעשה, ב-1968 נקבעה מדיניות ממשלתית לפיה האפוטרופוס לנכסי נפקדים יימנע מלהפעיל את החוק במזרח ירושלים, למעט במקרים של שטחים פתוחים ולא מיושבים. אך ממשלת הליכוד שינתה את המדיניות אחרי 1977.
השופטת פרוקצ'יה שדנה בתביעת הפינוי הראשונה מתחה ביקורת קשה על פעילות האפוטרופוס ושלחה את פסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה כדי שייבחן פתיחה בהליכים נגד המעורבים.
כך היא קובעת, בין השאר, בפסק הדין:
"הנה כי כן, נציג הקק"ל, שהוא הגורם המעונין ברכישת הקרקע, פונה לאפוטרופוס ומוסר לו "מידע" כי הנכס נפקד מאחר שבעליו נמצא בירדן, כאשר מידע זה שגוי מיסודו ואינו תואם את המציאות העובדתית בשטח מאחר שהבעלים היה כל העת תושב ירושלים ולא היה בירדן. … האפוטרופוס, היודע או מוחזק כמי שיודע, כי לקק"ל ישנו אינטרס ברור ברכישת הקרקע, מסתמך בעיניים עיוורות ובלא בדיקה נוספת מצידו על המידע [שקיבל מקק"ל]"
"תהליך הכרזתו של נכס כנכס נפקד והקנייתו לאפוטרופוס על נכסי נפקדים הוא מעצם טיבו הליך הפוגע פגיעה משמעותית בזכות האדם להגנה על הקניין הפרטי. מסיבות שונות – ביניהן סיבות מדיניות – ראה המחוקק לנכון לקבוע עוד ב-1950 כי נכס של אדם המוגדר כנפקד, יוקנה לאפוטרופוס המייצג לעניין זה את אינטרס הציבור. מאחר שמדובר בהליך חריג הסוטה מעקרון קדושת הקניין הפרטי והוא במהותו הליך הפקעה של קניין פרטי לרשות הציבור … הליך סיווגו של אדם כ"נפקד" חייב להיעשות לאחר בדיקה קפדנית של הנתונים העובדתיים בשטח. הסתמכות ללא בדיקה עצמאית על פנייה של גורם שיש לו אינטרס ברור בהכרזת הנכס כנפקד, מהווה סטייה מנוהל תקין, והדברים מקבלים משנה חומרה נוכח התוצאה המשפטית הנובעת מן ההכרזה".
שלום עכשיו: למרבה הבושה, הקרן הקיימת לישראל משעבדת את נכסיה לאינטרסים ההתנחלותיים של עמותת אלע"ד. היא מוכנה לרמוס את זכויותיהם של תושבים ירושלמים, רק משום שהם פלסטינים, כדי "לממש" נכסים שלא היו אמורים להגיע אליה מלכתחילה.
הקק"ל עדיין יכולה לעצור את הפינוי! היא התובעת בתיק, היא יכולה להחליט להפסיק את ההליכים, היא יכולה להחליט לפתוח במו"מ עם משפחת שלודי ולהסדיר את המשך המגורים שלה בתנאי השכירות. זה בידיים של הקק"ל.