בשבוע שעבר פרסם המינהל האזרחי נוהל חדש שמחייב פירסום מראש של הקצאות המקרקעין שמבצע הממונה על הרכוש הממשלתי. ההודעה מראש על הכוונה להקצות קרקעות תאפשר להגיש התנגדות להקצאה או לבקש שהקרקע תוקצה לגורם אחר לפני חתימה על חוזים מחייבים ולפני יצירת עובדות בשטח.
הנוהל החדש מתפרסם אחרי שנים של מאבק משפטי שניהלה תנועת שלום עכשיו ע"י עו"ד מיכאל ספרד בדרישה שכל ההקצאות בשטחים הכבושים ייעשו בשקיפות ותוך פרסום מראש. הנוהל חל רק על קרקעות שמחוץ לתחומי השיפוט של ההתנחלויות, אך הוא מחייב את המינהל האזרחי, בפעם הראשונה, לפרסם מראש כל כוונה להקצות קרקע גם כאשר מדובר בחידוש של הקצאות ישנות, וגם כאשר מדובר באדמות נפקדים ואדמות שהיו של יהודים לפני 1948.
שלום עכשיו: במשך קרוב ל-60 שנה מדינת ישראל עושה מה שבא לה עם הקרקעות בשטחים, ללא כל שקיפות ומחוץ לכללי המינהל התקין. באופן הזה הקצו הרשויות כ-99.76% מההקצאות לישראלים בלבד בעוד שלפלסטינים כמעט ולא הוקצה דבר. נתון זה מהווה את אחת הסיבות להאשמת ישראל בקיום משטר של אפרטהייד בשטחים. אם היתה שקיפות מינימאלית בהתנהלות הממשלתית בשטחים, יתכן שלא היו מעיזים לפעול בצורה כל כך מפלה ובוטה. הדרך לשקיפות אמיתית עוד ארוכה. הנוהל החדש לא חל על כחצי מיליון דונם של שטחי השיפוט של ההתנחלויות ולא על מאות אלפי דונמים שהממשלה העבירה לידי החטיבה להתיישבות. שלום עכשיו מנהלת מאבק משפטי גם על פרסום יתר ההקצאות.
העתירה לשקיפות בהקצאות
ב-2015 עתרה שלום עכשיו לבג"צ בדרישה כי כל ההקצאות שנעשות בשטחים יפורסמו בזמן אמת ותינתן לציבור הזדמנות לדעת ולהשיג עליהן. עתירה זו התנהלה בעצלתיים ורק כעבור ארבע שנים וכמה דיונים, הודיעה המדינה כי מעתה, באופן עקרוני ההקצאות ייעשו באופן פומבי ונקבע נוהל לפירסום הקצאות. בית המשפט הסתפק בזה והעתירה נמחקה. אלא שנוהל פירסום ההקצאות השאיר את רוב רובן של ההקצאות במחשכים. הנוהל נוגע רק להקצאות חדשות מחוץ לתחום שיפוט של התנחלויות, ולא חל על רשימת מקרים חריגים ארוכה שלמעשה מרוקנת מתוכן את ההתחייבות לפרסם את ההקצאות.
במארס 2021 הגישה שלום עכשיו עתירה חדשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ואלון ספיר בדרישה לשנות את הנוהל כך שהוא יחול על כל ההקצאות. בדצמבר 2024 קיבל בג"צ את רוב טענות העותרים וחייב את המדינה לפרסם מראש גם חידוש של הקצאות ישנות, גם הקצאות של נכסי נפקדים וגם הקצאות של אדמות שהיו של יהודים לפני 1948.
בית המשפט עמד על כך שהאופן שבו מנהלת המדינה את הקרקעות בשטחים לוקה ביותר, וכך סיכם זאת כב' השופט פוגלמן:
"לא אחת התברר כי כלל לא ניתן היה להקצות את הקרקע …. [וכי] ההקצאה נעשתה שלא כדין … המורכבות העובדתית והמשפטית שנוגעת למקרקעין באזור, יחד עם השוני המהותי באופן ניהולם בהשוואה למקרקעין בישראל – מוביל לשיטתי למסקנה כי אין לקבל את עמדת משיבי המדינה שרואה בהליך ההקצאה החוזרת כעניין טכני גרידא … במציאות המורכבת של מקרקעין באזור, יש ליתן משקל מתאים לכך שפרסום ההקצאה החוזרת עשוי לעלות לכדי רכיב מהותי וחיוני להבטחת שקיפות, הגינות וודאות משפטית בניהול המקרקעין. הגם שלעיתים הליך ההקצאה החוזרת עשוי להיות פשוט וטכני בעיקרו, בנסיבות מסוימות הוא עשוי לחשוף ליקויים ואי-סדרים בהקצאות המקוריות". (סעיפים 39 – 40 לפסק הדין).
אלא שמאז פסק הדין ועד היום, המינהל האזרחי לא שינה את נוהל הפירסום בהתאם לפסק הדין, ורק כעת, שנתיים מאוחר יותר ואחרי תזכורות רבות, התפרסם הנוהל החדש.
ההקצאות של החטיבה להתיישבות – המאבק לשקיפות עוד נמשך
לאורך השנים הקצתה הממשלה מאות אלפי דונמים בגדה המערבית לחטיבה להתיישבות ונתנה בידיה סמכויות לנהל את הקרקע ולהקצותה לגורמים שלישיים. החטיבה להתיישבות לא גובה כספים על הקרקע שהיא מקצה, אין עליה כל פיקוח מצד המדינה והיא אף מעורבת בהקצאת קרקעות פרטיות של פלסטינים למתנחלים. בשנים האחרונות פשטה התופעה של מאחזי מרעה לא חוקיים שרבים מהם פועלים על פני אלפי דונמים שהחטיבה להתיישבות הקצתה למתנחל אחד למרעה או לחקלאות, ללא מכרז, ללא תמורה וללא שקיפות.
החוות החקלאיות הלא חוקיות של מתנחלים מהוות גורם מרכזי באלימות כלפי פלסטינים והליך הנישול השיטתי של פלסטינים מאדמותיהם בגדה המערבית. ההקצאה של החטיבה להתיישבות נותנת למתנחלים את הכסות המשפטית ואת הלגיטימיציה להשתלט על קרקעות ולגרש פלסטינים מהסביבה. ראו: השומרוני הרע, דו"ח של שלום עכשיו וכרם נבות על הקצאות החטיבה להתיישבות למאחזי חווה אלימים.
בעתירה המקורית לשקיפות בהקצאות, דרשה שלום עכשיו כי גם הקצאות החטיבה להתיישבות יפורסמו מראש, אך בדיון שהתקיים בעתירה ב-7/4/22 העירו שופטי בג"צ כי זהו נושא בפני עצמו וכי יש לדון בו בעתירה נפרדת. בעקבות זאת הגישה שלום עכשיו עתירה נוספת בדרישה לשקיפות בהקצאות החטיבה להתיישבות. העתירה, שהוגשה בקיץ 2022, עדיין מתנהלת. באוקטובר 2024, אחרי שני דיונים, הודיעה החטיבה להתיישבות לאור הערות בית המשפט, כי בכוונתה לקבוע נוהל לפרסום ההקצאות. רק בינואר 2026 היא הודיעה לבית המשפט על הנוהל, שכלל פיסקה קצרה לפיה ההקצאות יפורסמו באינטרנט, בלי לפרט האם יפורסמו מראש, אילו הקצאות יפורסמו ומתי. לאור זאת, קבע בית המשפט דיון נוסף בעתירה שצפוי להתקיים ב-2/11/2026 (בג"צ 4976/22).