בג"ץ קיים ביום שני (23/4/23) דיון בעתירה של תנועת שלום עכשיו (בג"צ 4976/22), במסגרתה דרשנו כי החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, אשר אחראית על הקצאת אדמות לבניית התנחלויות, חוות חקלאיות או עיבוד חקלאי בגדה המערבית, תפרסם מראש את החלטותיה לגבי הקצאות הקרקע.
הרקע לעתירה
החטיבה להתיישבות הוקמה ב-1971 בתוך ההסתדרות הציונית העולמית כדי לסייע למדינת ישראל להקים התנחלויות מעבר לקו הירוק. במשך שנים פעלה החטיבה להקמת התנחלויות ופיתוחן, הרחק מעיני הציבור, בדרכים שנויות במחלוקת, בתקצוב מלא מהמדינה ללא כל פיקוח ובקרה. בשנת 2015 נחקק חוק החטיבה להתיישבות שנועד להסדיר את סמכויות החטיבה להתיישבות ואמור היה להסדיר בעיקר את הפיקוח וההתנהלות הכספית של החטיבה.
מאז הקמת המנהל האזרחי בתחילת שנות השמונים, מלאכת ניהול הקרקעות הציבוריות הופקדה בידיו של הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, העושה זאת בין היתר בהתאם להנחיות ראש המנהל האזרחי. החטיבה להתיישבות מקבלת אדמות מהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, אותן היא מקצה על פי החלטותיה שאינן שקופות לציבור. במהלך השנים, הממונה על הרכוש הנטוש, הקצה כ 500 אלף דונם לחטיבה להתיישבות. לפחות 60% מכלל אדמות המדינה שהוקצו בשטחי הגדה המערבית, הוקצו לחטיבה להתיישבות. כל ההקצאות שנעשו עד היום, כמעט ללא יוצא מן הכלל, יועדו לצרכיו של פרויקט ההתנחלות הישראלי (להרחבה על הקצאת קרקעות ליהודים בלבד).
הקצאות אלו נעשו במשך שנים רבות בחדרי חדרים, תחת מעטה של סודיות, וללא שהציבור ידע עליהן אלא – לעיתים – בדיעבד, ולעיתים אף שנים רבות לאחר מעשה, וכמעט תמיד לאחר שהמדובר היה במעשה עשוי שלא ניתן לערער עליו.
בעתירה דרשנו שהחטיבה להתיישבות תפרסם את הקצאות הקרקע שלה בהליך מסודר טרם הקצאתן ובכך ימנעו טעויות או לכל הפחות יתאפשר לבעלי עניין כדוגמת בעלי הקרקע, לערער על הכוונה להקצאה.
קישור עתירת שקיפות הקצאות החטיבה כולל נספחים
הדיון בבג"ץ
עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את שלום עכשיו, אמר בדיון: "בידי החטיבה להתיישבות יש חצי מיליון דונם – כמעט את כל האדמות הראויות להתיישבות וחקלאות בגדה המערבית. אנחנו ב'חור שחור' שאף אחד לא יודע לומר מה קורה בהקצאות משנה שעושה החטיבה להתיישבות, אף אחד לא יודע לומר כמה שטח עדיין לא הוקצה. ההקצאות נעשו בלי שאף אחד יודע מה הוקצה, מי ואיך מקבל את ההקצאות האדירות האלה למרעה? אין חובת מכרזים, ואין גם פרסום כך שאין איך לדעת. במאחזים עמונה, מגרון, במצפה כרמים, בגבעת האולפנה שבהתנחלות בת אל – בכל אלה הוקצו אדמות פרטיות למתנחלים על אדמות פלסטיניות פרטיות. כשיש שקיפות, אפשר למנוע מראש את ההקצאות השגויות הללו ולא להיות חייבים לפנות אותן לאחר מכן".
השופטת דפנה ברק-ארז אמרה לנציג החטיבה להתיישבות: "יש פה את העניין של מניעת טעויות. פרסום של הקצאת המשנה יכול למנוע טעות בהקצאה הראשונית של קרקעות. אפשר לעשות שימוש בשקיפות בכדי למנוע טעויות של הקצאות קרקע פרטיות".
נציג החטיבה להתיישבות השיב שאין מקום לפרסם על הקצאות קרקע טרם הקצאתן, בין היתר, מכוון שההקצאות נעשות על בסיס פניה של מתיישבים (מתנחלים) המבקשים לקבל קרקע לעיבוד חקלאי, מרעה או מגורים ולמעשה אין הליך של מכרז ייזום.
למרות שלא היה ספק במהלך הדיון שיש הגיון רב בטענתנו, החליט בית המשפט לאפשר למדינה להגיב בתוך 60 יום בכתב ולא הוציא צו על תנאי עד קבלת החלטה בעתירה.