בג"צ קיבל היום (23/12/24) את העתירה של שלום עכשיו וקבע שמעתה המדינה תהיה מחוייבת לפרסם מראש כל כוונה להקצות קרקעות מחוץ לתחומי התנחלויות, גם במקרים שמדובר בחידוש של הקצאות ישנות וגם כאשר מדובר בנכסי נפקדים.
מאז 1967 ועד היום הקצתה המדינה, באמצעות הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי, למעלה מ-680,000 דונם של אדמות ציבוריות והעבירה אותם לידי גופים שונים, ללא כל הליך של מכרז, ללא פרסום ומבלי שניתנה הזדמנות לציבור להגיש השגות על כך. שלום עכשיו עתרה לבג"צ בדרישה שההקצאות יפורסמו וניתן יהיה להשיג עליהן. אחרי שבעקבות עתירה קודמת של שלום עכשיו, התחייבה המדינה לפרסם רק חלק קטן מהקצאות הקרקע, הגישה שלום עכשיו עתירה נוספת והיום קיבל בג"צ את העתירה וקבע שכמעט כל ההקצאות שמחוץ לתחומי ההתנחלויות יפורסמו מראש.
שלום עכשיו: בית המשפט הוציא היום לממשלה כרטיס אדום וקבע כי הגיעה העת לעצור את ההפקרות ואת חלוקת הקרקעות במחשכים. במשך 57 שנים מדינת ישראל עושה מה שבא לה עם הקרקעות בשטחים, ללא כל שקיפות ומחוץ לכללי המינהל התקין. כתוצאה מכך 99.76% מהאדמות שהקצו הרשויות הישראליות בשטחים, הוקצו לישראלים בלבד, בעוד שלפלסטינים כמעט ולא הוקצה דבר. נתון זה מהווה את אחת הסיבות להאשמת ישראל בקיום משטר של אפרטהייד בשטחים. אם היתה שקיפות מינימאלית בהתנהלות הממשלתית בשטחים, יתכן שלא היו מעיזים לפעול בצורה כל כך מפלה ובוטה.
לקריאת פסק הדין (בג"צ 2174/21).
העתירה לשקיפות בהקצאות
לפי החוק הישראלי, כאשר מבקשת המדינה להקצות קרקע לגוף כלשהו, הרשויות מחוייבות לערוך מכרז ולאפשר לציבור להתמודד על הזכות לקבל את הקרקע. לעומת זאת בשטחים, מכיוון שהחוק הישראלי לא חל, אין כל חובה להוציא מכרז או אפילו לפרסם הקצאות, בניגוד לכללי המינהל התקין. במצב הזה אין להתפלא ש-99.8% מהקרקעות, הוקצו לישראלים, ופחות מ-0.3% הוקצו לפלסטינים.
ב-2015 עתרה שלום עכשיו לבג"צ בדרישה כי כל ההקצאות שנעשות בשטחים יפורסמו בזמן אמת ותינתן לציבור הזדמנות לדעת ולהשיג עליהן. עתירה זו התנהלה בעצלתיים ורק כעבור ארבע שנים וכמה דיונים, הודיעה המדינה כי מעתה, באופן עקרוני ההקצאות ייעשו באופן פומבי ונקבע נוהל לפירסום הקצאות. בית המשפט הסתפק בזה והעתירה נמחקה. אלא שנוהל פירסום ההקצאות השאיר את רוב רובן של ההקצאות במחשכים. הנוהל נוגע רק להקצאות חדשות מחוץ לתחום שיפוט של התנחלויות, ולא חל על רשימת מקרים חריגים ארוכה שלמעשה מרוקנת מתוכן את ההתחייבות לפרסם את ההקצאות. ואכן, מבדיקת שלום עכשיו עולה כי מאז פירסום הנוהל בנובמבר 2018, פורסמו הקצאות ספורות בלבד. רוב רובן של ההקצאות המשיכו להיעשות ללא פרסום.
במארס 2021 הגישה שלום עכשיו עתירה חדשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ואלון ספיר בדרישה לשנות את הנוהל כך שהוא יחול על כל ההקצאות. ב-7/4/22 התקיים דיון בעתירה וב-10/4/22 יצא צו על תנאי.
כעת החליט בג"צ לקבל את העתירה באופן חלקי ופסל את החריג המשמעותי ביותר שבנוהל – פירסום חידוש של הקצאות. המדינה ביקשה לטעון כי כאשר היא מחדשת הקצאת קרקע ישנה לאותו גורם, מדובר בהליך טכני במהותו ואין צורך לפרסם זאת. להערכת שלום עכשיו, רוב רובן של הקצאות הקרקע שמתבצעות בימינו הן למעשה חידוש של הקצאות ישנות שנעשו בעבר, בעיקר הקצאות שניתנו לחטיבה להתיישבות לאורך השנים ומחודשות מעת לעת.
בית המשפט קיבל את טענת העותרים וקבע שגם במקרים של חידוש הקצאות יש מקום לפירסום. כך סיכם זאת כב' השופט פוגלמן:
"לא אחת התברר כי כלל לא ניתן היה להקצות את הקרקע …. [וכי] ההקצאה נעשתה שלא כדין … המורכבות העובדתית והמשפטית שנוגעת למקרקעין באזור, יחד עם השוני המהותי באופן ניהולם בהשוואה למקרקעין בישראל – מוביל לשיטתי למסקנה כי אין לקבל את עמדת משיבי המדינה שרואה בהליך ההקצאה החוזרת כעניין טכני גרידא … במציאות המורכבת של מקרקעין באזור, יש ליתן משקל מתאים לכך שפרסום ההקצאה החוזרת עשוי לעלות לכדי רכיב מהותי וחיוני להבטחת שקיפות, הגינות וודאות משפטית בניהול המקרקעין. הגם שלעיתים הליך ההקצאה החוזרת עשוי להיות פשוט וטכני בעיקרו, בנסיבות מסוימות הוא עשוי לחשוף ליקויים ואי-סדרים בהקצאות המקוריות". (סעיפים 39 – 40 לפסק הדין).
בנוסף, קבע בית המשפט כי גם הקצאה של קרקעות פרטיות פלסטיניות שבעליהן אינם בגדה (מה שמכונה "אדמות נפקדים") דורשת פרסום מראש.
בית המשפט נמנע מלחייב את המדינה לפרסם מראש הקצאות של נכסי יהודים בעיר חברון, הקצאות של מקרקעין שנתפסו בתפיסה צבאית והקצאות של קרקעות שהמדינה סבורה שיש להן חשיבות מיוחדת לסדר הציבורי או שמדובר בשטח מצומצם בהיקפו.
הקצאות של החטיבה להתיישבות – בעתירה המקורית דרשה שלום עכשיו כי גם הקצאות שעושה החטיבה להתיישבות ייעשו ע"י פירסום מראש. בדיון שהתקיים בעתירה ב-7/4/22 העירו שופטי בג"צ כי זהו נושא בפני עצמו וכי יש לדון בו בעתירה נפרדת. ואכן, שלום עכשיו הגישה עתירה נוספת, בדרישה לשקיפות בהקצאות החטיבה להתיישבות. בעתירה זו התקיים לאחרונה דיון וכעת ממתינים להחלטת בית המשפט בעניינה.