טוען..

שלום עכשיו לבג"צ: לפרסם הקצאות הקרקע בשטחים

ב-1/12/15 עתרה שלום עכשיו לבג"צ באמצעות עורכי הדין מוריה שלומותאמילי שפר-מן ומיכאל ספרד בדרישה לפרסם כל הקצאת קרקעות בשטחים ולאפשר לציבור הליך הוגן בחלוקת המשאב הציבורי (לקריאת העתירה). מאז 1967 ועד היום הקצתה המדינה, באמצעות הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי, למעלה מ-680,000 דונם של אדמות ציבוריות והעבירה אותם לידי גופים שונים, ללא כל הליך של מכרז, ללא פרסום ומבלי שניתנה הזדמנות לציבור להגיש השגות על כך.

לקריאת תגובת המדינה: לחצו כאן

לפי החוק הישראלי, כאשר מבקשת המדינה להקצות קרקע לגוף כלשהו, הרשויות מחוייבות לערוך מכרז ולאפשר לציבור להתמודד על הזכות לקבל את הקרקע. לעומת זאת, מכיוון שהחוק הישראלי לא חל בשטחים, אין כל חובה להוציא מכרז או אפילו לפרסם את ההקצאה, בניגוד לכללי המינהל התקיןבמצב הזה אין להתפלא שלפי נתוני המינהל האזרחי 98.7% מהקרקעות, הוקצו לישראלים, ופחות מ-1.3% הוקצו למטרות פלסטיניות.

אמנם רוב ההקצאות של הקרקע נעשו כבר בעבר, וכיום בידי המתנחלים וגופים הקשורים להתנחלויות די קרקעות כדי להרחיב ולבנות את ההתנחלויות בכמות אדירה, עדיין ישנן קרקעות שטרם הוקצו ואשר לגביהן ראוי שיהיה הליך תקין.

לדוגמא, במסגרת הליך בבג"צ על חפירות ארכיאולוגיות בתל רומיידה, הסתבר למשפחה פלסטינית שבמשך עשרות שנים היה לה חוזה שכירות עם המינהל האזרחי על חלקת אדמה בתל רומיידה בחברון, כי ביולי 2012, ובלא שניתנה כל הודעה על כך, חתם הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי על חוזה שמשכיר את אותה קרקע לעמותת המתנחלים "מחדשי הישוב היהודי בחברון". העמותה יזמה חפירות ארכיאולוגיות במקום והתכוונה להקים בו פארק תיירותי. בעקבות הדיון בעתירה, הודיעה המדינה כי החוזה יבוטל.

במקרה אחר הסתבר שבכוונת המדינה להקצות לחברה פרטית בשם "הקרן לגאולת קרקע" 1,400 דונם באזור קלקיליה לצורך הקמת שכונת מגורים להתנחלות צופים. הקצאה כזאת צפויה להכניס לחברה רווחים של מיליוני שקלים, והיא צפויה לקבל את הקרקע ללא כל תמורה וללא מכרז. לפי נתוני המינהל האזרחי, בעבר הוקצו לקרן לגאולת קרקע כ-9,000 דונמים באזורים שונים בשטחים שעליהם הקימה החברה שכונות מגורים שהניבו לה רווחים במאות מיליוני שקלים.

לקריאת העתירה לחצו כאן.
לקריאת תגובת המדינה שבה פירוט על הליך ההקצאות 19/1/17 – ראו כאן

בין השאר עדכנה המדינה כי ראש הממשלה מינה צוות מיוחד לבחינת כל נושא ההקצאות לחטיבה להתיישבות.

ב-25/10/17 התקיים דיון בעתירה, במהלכו חזרו נציגי המדינה על עמדתם, ועדכנו כי הצוות המיוחד שמינה ראש הממשלה טרם סיים את עבודתו. בית המשפט ביקש מהמדינה לעדכן על סיום עבודת הצוות המיוחד שמינה ראש הממשלה, ונקבע כי המדינה תעדכן בעוד כמה חודשים. לקריאת פרוטוקול הדיון בבג"צ – לחצו כאן.

לקראת דיון נוסף שנקבע ל-13/9/18 עדכנה המדינה כי הצוות המיוחד, שעבד על הנושא במשך למעלה משנתיים, לא הגיע להסכמות, וכי היועץ המשפטי לממשלה גיבש עקרונות שלפיהם נעשית עבודת מטה בראשות היועצת המשפטית של משרד החקלאות. לקראת הודעת העדכון מ-20/8/18 – לחצו כאן

יש לציין שבהקשר של ניהול הקרקעות ע"י החטיבה להתיישבות, יזם ח"כ סמוטריץ הצעת חוק שנועדה לעגן בחקיקה את הסמכות של החטיבה להתיישבות לנהל קרקעות בשטחים, ולהבטיח שההקצאות לא יהיו שקופות. להרחבה – ראו כאן.

ב-13/9/18 התקיים דיון נוסף בעתירה, במהלכו התברר כי עבודת המטה שנעשית ע"י הממשלה כלל לא עוסקת בסוגיה של השקיפות בהקצאות אלא בשאלות של פיקוח ואופן ניהול הקרקעות. בעקבות זאת התחייבה המדינה כי בתוך ארבעה חודשים תגובש המלצה בשאלת השקיפות בהקצאות, ע"י צוות בהובלת משרד הביטחון. בית המשפט קבע כי לאחר קבלת עמדת המדינה בעוד ארבעה חודשים ייקבע המשך הטיפול בעתירה. אחרי כמעט שלוש שנים מהגשת העתירה, נדרשה המדינה סוף סוף להתייחס לגופו של עניין. כפי שסיכם השופט מזוז את הדיון: "סוף סוף הגענו לתחילת הדרך".
לקריאת פרוטוקול הדיון – לחצו כאן.
לקריאת החלטת בית המשפט – לחצו כאן.

לקראת הדיון שנקבע ל-1/8/19 הגישה המדינה את עמדתה אך גם בה לא היו חידושים רבים. למעשה המדינה קובעת שפירסום הקצאות ייעשה רק מחוץ לתחומי שיפוט של יישובים, וההסבר לכך הוא כי זהו "האיזון הראוי" בין האינטרסים השונים בנושא, בלי לפרט ולטעון טענות משפטיות כלשהן. באותה הודעה מעדכנת מ-15/4/19 הוסיפה המדינה שבתוך תחום שיפוט יפורסמו ההקצאות רק למגרשים שייעודם הוא מוסד ציבור. בתגובת שלום עכשיו להודעת המדינה הסברנו שפרסום הקצאת מגרשים למוסדות ציבור בתחומי ישובים אינה דבר חדש, ומדובר בחלק קטן ביותר מהקרקעות שמוקצות.