עמותה פוליטית שנויה במחלוקת שעוסקת ברדיפה של האוכלוסיה הכי חלשה ממומנת במיליונים מכספי ציבור

חלק נכבד מהתקציב של עמותת הימין "רגבים", בסך מיליוני שקלים בשנה, מגיע מכספי ציבור בניגוד לנהלים. העמותה, שעוסקת במרדף אחרי עבירות בניה של פלסטינים בשטחים ובתוך ישראל, מגישה עשרות עתירות והליכים לבית המשפט בכל שנה, ומפעילה לחץ על מקבלי ההחלטות ועל בית המשפט להפעיל יד קשה נגד פלסטינים בשטחים ובתוך ישראל. בעבר, היתה העמותה מעורבת במימון חוקרים פרטיים נגד עורך דין שמייצג את שלום עכשיו וארגוני זכויות אדם אחרים.

מיליונים מרשויות מוניציפליות בגדה:

על פי המידע שמופיע בדוחות הכספיים של רגבים, משנת 2007 ועד שנת 2016 רוב הכנסותיה של העמותה רגבים היו ככל הנראה ממקורות ציבוריים, עם קרוב ל – 17 מיליון ש״ח שהועברו לה ממקורות אלה. מהנתונים עולה כי בתחילת דרכה התבססה רגבים כמעט באופן בלעדי על כספי ציבור, וכי החל משהת 2011 מקבלת העמותה למעלה מ-2 מיליון ₪ בשנה מכספי משלמי המיסים בישראל. מידע שנאסף ע"י שלום עכשיו ממקורות שונים מעלה כי כמעט כל הכספים הציבוריים הללו מקורם בהעברות של הרשויות המקומיות בשטחים (בעיקר המועצות האזוריות) שמשמשות כמעין צינור להעברת כספי מדינה לצרכים פוליטיים בעמותות שונות.

הכנסות העמותה (בש"ח) – מהדוחות הכספיים של עמותת רגבים

ההכנסות של העמותה מחולקות בדוחות הכספיים בין "תרומות" לבין "השתתפויות" אשר בדרך כלל מציינות כספים שמתקבלים ממקורות ציבוריים.

כך למשל, בשנת 2014 דיווחה העמותה על קבלת 2,455,530 ₪ ממקורות ציבוריים. שלום עכשיו הצליחה לאתר כי 2,310,000 מהם הגיעו מרשויות מקומיות בשטחים וכן מהרשות לפיתוח הגליל שהיא רשות ממשלתית שפועלת בתוך ישראל: מועצת בית אל העבירה 100,000 ₪, מועצה אזוריות שומרון העבירה 300,000 ₪, מועצות אזוריות גוש עציון והר חברון העבירו כל אחת 340,000 ₪ והמועצה האזורית מטה בנימין העבירה 500,000 ₪. הרשות לפיתוח הגליל נתנה לרגבים באותה שנה 730,000 ₪.

היעדר שקיפות בנתונים – יש לציין כי שלום עכשיו הצליחה לאסוף מידע חלקי בלבד על המקורות הציבוריים של עמותת רגבים, וזאת משום שרוב המידע לא מופיע בדוחות הכספיים של המועצות האזוריות ושל הרשויות השונות שהעבירו את הכספים לרגבים. לצורך איסוף המידע, פנתה התנועה לחופש המידע לרשויות השונות בבקשה לפי חוק חופש המידע, אך המידע שהתקבל מהרשויות הינו חלקי בלבד, כשחלק מהרשויות כלל לא השיבו לבקשה.

מהמידע החלקי שברשות שלום עכשיו נמצא כי הרשויות המקומיות בית אל, שומרון, גוש עציון, הר חברון, בנימין, וכן הרשות לפיתוח הגליל העבירו בין השנים 2010 ל-2017 לפחות 8,424,333 ₪ לעמותת רגבים. כאמור, לפי דיווחי העמותה, הסכומים שהועברו אליה מכספי "השתתפויות" (כלומר, ככל הנראה ממקורות ציבוריים), היו הרבה יותר גבוהים.

רשימת הרשויות שהעבירו כספים לרגבים לפי שנים:

כספי ציבור של רגבים ממקורות ציבוריים שונים

הרשות לפיתוח הגליל:

הרשות לפיתוח הגליל גם העבירה כספים לעמותת רגבים במהלך השנים 2013 – 2015 בסך של למעלה ממיליון ש״ח. על פי המידע שקיבלה שלום עכשיו מהרשות עולה כי הסכום הועבר לרגבים תמורת "הקמת שני מיזמים משותפים הכוללים מיפוי ושמירה על שטחים פתוחים בגליל והבאת מחליטנים לגליל לצורך קידום נושאי הליבה של הרשות לפיתוח הגליל כגון: התיישבות, תעסוקה, תיירות, אסטרטגיה ותשתיות". עוד עולה מן המסמכים כי רגבים זכתה במיזמים בפטור ממכרז. משנת 2015 ועד היום, על פי תגובה של הרשות לפיתוח הגליל הם לא העבירו כספים נוספים לרגבים.

בלי רשות ובלי סמכות:

עמותת רגבים על פי הגדרתה, וגם בחוזי עבודה שלה עם רשויות מקומיות שהגיעו לידי שלום עכשיו, פועלת ל"פיקוח ושמירה על אדמות המדינה". לצורך כך אנשיה עוקבים אחרי כל בניה פלסטינית בשטח (הם לא עוסקים בפלישות של ישראלים לאדמות מדינה), מתעדים ומגישים עתירות לבית המשפט במטרה להפעיל לחץ על המערכת להרוס את הבניה הבלתי חוקית. תחקיר של כרם נבות נחשף כי רבים מראשי הארגון מתגוררים בעצמם במבנים בלתי חוקיים וחלקם על קרקע פרטית.

בחוזה שנחתם בין עמותת רגבים למועצה האזורית שומרון נכתב במפורש ״המזמינה מעוניינת להזמין שירותים בתחום הפיקוח והטיפול המערכתי בבניה בלתי חוקית של פלסטינים בתחומי המועצה ומחוצה לה, בהשתלטות על קרקעות ובמפגעי נוף ואיכות הסביבה במרחב המועצה לשם קידום ענייניה וענייניהם של הישובים בתחום המועצה״.

לא ברור מה צריכה מועצה שיש לה מחלקת אכיפה על הבנייה בלתי חוקית בהתנחלויות, שרק בהן יש לה סמכות להתערב ולפקח, "לשכור" שירותים של ארגון חיצוני לצרכי פיקוח. יש לציין עוד שרבות מהמועצות האזוריות בשטחים מעסיקות גם "רכז קרקעות" שעוסק בפיקוח וסילוק פלישות לאדמות שהרשות רוצה למנוע בהן פיתוח פלסטיני. הפעילות של רגבים משתרעת הרבה יותר מאשר בשטחי השיפוט של המועצות , ולכן ספק בכלל אם בסמכותה של המועצה לממן פעילות (פוליטית) מחוץ לתחומיה.

מבקר המדינה – ספק אם שמירה על קרקעות וגאולת קרקע בסמכויותיה של המועצה:

מבקר המדינה נגע בנושא בדוחו האחרון מסוף שנת 2017 על המועצה האזורית בנימין. דו"ח המבקר חושף כי המועצה העבירה בשנים האחרונות מיליוני שקלים לעמותות פוליטיות שלדבריו "ספק אם נכללים בסמכויותיה של הרשות". המועצה המציאה קטגוריות לתמיכה בעמותות שלא נמצאות בנוהל התמיכות של משרד הפנים המחייב את המועצות, והציעה תמיכות כספיות לעמותות שעוסקות בתחום "שמירה על קרקעות" ו"גאולת קרקע" (בין השאר עבור עמותת רגבים).

המבקר עוד מציין שנראה שהקריטריונים לקבלת התמיכה בקטגוריות אלו "נתפרו" לפי מידות של עמותות מסוימות והם "מעלים את החשש כי הם נקבעו כך שיתאימו מראש" לשתי עמותות שאחת מהן היא רגבים. לדברי המבקר, קיים חשד לניגוד עניינים במימון שהעניקה המועצה לרגבים, שכן עוזרו לשעבר של ראש המועצה אבי רואה, יהודה אליהו, כיהן כמנכ"ל רגבים מאז שנת 2010, והמשיך לכהן בתפקיד זה גם בעת תפקידו כעוזר ראש המועצה, גם בשנים שבהם קיבלה העמותה תמיכה.

בנוסף מבקר המדינה מתח ביקורת על העובדה שכספי הציבור משמשים למהלכים נגד השלטון המרכזי, לאור העובדה שבקריטריונים שנתפרו במיוחד למידותיה של רגבים, נכתב באחד מתנאי הסף כי על העמותה להיות מעורבת ב – 15 הליכים משפטיים לפחות, ורגבים מצידה הציגה מעורבות בהליכים אלו שרובם היו עתירות נגד המדינה.

בשלום עכשיו מותחים ביקורת חריפה על ההתנהלות הרשויות בכל הקשור לנושא. ״לא ייתכן שמועצות יממנו פעילות פוליטית בניגוד לנהלים ובלי סמכות והכל מהכסף שלנו. גודל הצביעות שחלק לא קטן מאנשי רגבים בעבר ובהווה מתגוררים בבתים שניבנו תוך כדי הפרת חוק בוטה ברגל גסה הוא מקומם. על משרד הפנים להפסיק את הזרמת הכספים הללו ולדרוש בחזרה את הכספים שהועברו בניגוד לנהלים לרשויות שמממנות את עמותת רגבים".