טוען..

קקל מחדשת רכישת קרקעות מפלסטינים בשטחים

לאחרונה פרסמה הקרן הקיימת לישראל מכרז לתפקיד "רכז/ת עסקאות ביהודה ושומרון". בין היתר, רכז העסקאות יהיה אחראי על "בחינת הצעות לעסקאות מקרקעין המתקבלות בחברת "הימנותא" באזור יהודה ושומרון" ול-"איתור נכסים ויצרת קשר עם בעליהם". משמעות הדבר היא שהקק"ל מתכוונת לחדש את רכישת הקרקעות מפלסטינים, לאחר שבשנים האחרונות לפי טענתה, נפסקה רכישת הקרקעות ע"י חברת הימנותא. הימנותא היא חברת בת של קק"ל שהוקמה לפני קום המדינה לצורך רכישת קרקעות ומאז ועד היום עוסקת ברכישת קרקעות, בין השאר בשטחים ובמזרח ירושלים.

שלום עכשיו: "מאוד מצער שקק"ל החליטה לחזור לתחום המפוקפק והנכלולי הזה. זהו כתם על הרקורד המפואר של קק"ל. רכישת קרקעות להתנחלויות פוגעת בסיכוי להגיע לשלום ולפתרון שתי המדינות ומאיימת על עתיד ישראל ועל עתיד החזון הציוני".

המעורבות של קק"ל בהתנחלויות

תפקידה ומעורבותה של קק"ל בהקמת ההתנחלויות בשטחים הכבושים ובהרחבתן, נותרו הרחק מעין הציבור. קק"ל משתדלת שלא להבליט את פעילותה בשטחים מחשש לפגיעה במעמדה ובתפקידה, ובעיקר בתרומות שהיא אוספת מהעם היהודי ברחבי העולם. אך מסתבר שקק"ל מילאה בעבר תפקיד חשוב ביותר בפיתוח ההתנחלויות, וגם כיום היא ממשיכה להיות שותפה לפיתוח והרחבה של ההתנחלויות. רוב הפעילות של קק"ל בהתנחלויות קשור בפיתוח התנחלויות קיימות, בניית מיזמי תשתיות, תיירות, חינוך ודרכים. במסמך שפרסם רביב דרוקר לפני שנים אחדות מפורטת רשימת הפרוייקטים של קק"ל בהתנחלויות, ועולה כי בין השנים 2002 עד 2013 השקיעה קק"ל קרוב ל-50 מיליון ₪ בפרוייקטים שונים בהתנחלויות.

 

רכישת קרקעות בשטחים – עסק מפוקפק

הסחר בקרקעות בשטחים הוא עסק מפוקפק ונכלולי. מכיוון שבין ישראלים ופלסטינים יש סכסוך לאומי על קרקע, לאורך השנים היוותה מכירת הקרקעות ללאום השני בגדר בגידה. עבור הפלסטינים, מכירת קרקע ליהודים בשטחים נחשבת עד היום לבגידה והחוק ברשות הפלסטינית אוסר על כך. לכן, כל העסקאות בתחום המקרקעין בין ישראלים ופלסטינים נעשות במחשכים, באמצעות ספסרים ואנשי קש, ובמקרים רבים מאוד, תוך זיוף ומרמה.

בעבר נחשפו כמה מקרים בהם עסקאות רכישה של חברת הימנותא התגלו כמבוססות על זיופים, מרמה, סחיטה ושיטות של עולם תחתון. כך למשל בעסקאות שנחשפו במסגרת כתבי אישום שהוגשו נגד הזייפנים, הסתבר כי באזור יריחו רכשה הימנותא:

ב-5/12/00 – כ-267 דונם ב-717,335$ (3,087,212 ₪).
ב-4/6/01  – 530 דונם ב-1,270,000$  (5,498,504 ₪).
ב-18/2/03 – 208 דונם ב-457,774$ (2,222,085 ₪).

בכל עסקאות אלה הסתבר שהימנותא, כלומר הקק"ל, הוציאה  מיליוני שקלים עבור עסקה מזוייפת של רכישת קרקע. בחלק מהמקרים עדיין מתנהלים הליכים משפטיים על קרקעות אלה. אך רוב רובן של הרכישות, שנעשו בעיקר בשנות ה-70 וה-80, לא הגיעו לכדי חקירה וכתבי אישום ואין לנו מידע לגבי אמיתות העסקאות.

ככל הידוע לנו, בבעלות הימנותא יש עשרות אלפי דונמים בשטחים, שעליהן הוקמו, בין השאר, ההתנחלויות איתמר, אלפי מנשה, ענב, קדומים, גבעת זאב, מצדות יהודה, עתניאל ועוד.

 

השקעה בבניה והרחבה של התנחלויות

בניגוד לפעולות אחרות של קק"ל בשטחים, כגון, מימון מיזמי תיירות, סיוע בתשתיות, בניית כבישים וכיו"ב, רכישת קרקעות נועדה בהכרח לפיתוח עתידי של התנחלויות חדשות, ולהשתלטות על שטחים חדשים. לא מדובר במקומות שכבר מתגוררים בהם שלגביהם ניתן לטעון שתושביהם זכאים לשירותים ופיתוח, אלא מדובר בשטחים שעד כה היו בידי פלסטינים, ובסיוע של קק"ל הופכים לקרקעות בשירות ההתנחלות. בכך, קק"ל מוסיפה תרומה משמעותית בקידום מפעל ההתנחלויות, בהעמקת הכיבוש ובהרחקת האפשרות של הגעה להסדר מדיני.

דוגמה לכך ניתן ללמוד מגבעת עיטם (א-נחלה), אזור הנמצא דרומית לבית לחם וסמוך אליה, ומזרחה מתוואי גדר ההפרדה. מסוף שנות ה-90, ראשי המתנחלים מנסים לקדם בגבעת עיטם התנחלות חדשה של אלפי יחידות דיור. בשנת 2004 הכריזה המדינה על כ-1,300 דונם בגבעת עיטם כ"אדמות מדינה" כדי לאפשר את קידום התכנית להתנחלות. הכרזת המדינה התבססה על הטענה כי אדמות גבעת עיטם לא היו מעובדות, ולשיטת המדינה, בהתבסס על חוק משנת 1858, מהתקופה העות'מאנית, אדמות אלו הן בבעלות הריבון. עם זאת, פלסטינים החלו הליכים משפטיים נגד הכרזת המדינה, מה שגרם לעיכובים רבים בקידום התכנית. עקב כך המדינה החלה במקביל לתכנן 800 יחידות דיור על חלקה בבעלות קק"ל (הימנותא) באותו אזור.

יש לציין שהקק"ל, בין באמצעות חברת הבת שלה הימנותא ובין באופן ישיר סייעה בעבר, ומסייעת גם היום למתנחלים בסילוואן להשתלט על בתים פלסטיניים ולנשל את המשפחות הפלסטיניות מביתן. לפני שנים אחדות, קמה סערה ציבורית נגד הקק"ל, בעת שהיא תבעה פינוי של משפחת סומרין בסילוואן, בשירות עמותת המתנחלים אלע"ד.