הבוקר דווח כי הקבינט הבטחוני החליט על הקמת "מינהלת מעבר מרצון" עבור עזתים (כלומר מערכת רשמית לגירוש פלסטינים מעזה), ועל "פיצול 13 ישובים ביהודה ושומרון". מכיוון שהחלטות הקבינט הבטחוני הינן חסויות, נוסח ההחלטה עצמו לא פורסם, אך מהפרסום עולה כי מדובר בהענקת מעמד עצמאי להתנחלויות שכבר קיימות ופועלות כהתנחלויות עצמאיות, אך עד כה נחשבו "שכונות" של התנחלויות קיימות, כדי להימנע מביקורת ציבורית ובינלאומית. בכך יהפוך מספר ההתנחלויות שמוכרות באופן רשמי מ-127 התנחלויות ל-140.
שלום עכשיו: "הקמת המינהלת לגירוש פלסטינים מעזה היא אחד המהלכים המטופשים ביותר של ממשלה שאיבדה כל כיוון ומחשבה הגיונית. אין שום צורך במינהלת מיוחדת כדי לאפשר יציאה של עזתים, והקמתה מהווה הודאה ישראלית בביצוע פשעי מלחמה של גירוש וכתם שלא יימחה מעל מדינת ישראל. כאשר הופכים את החיים במקום מסויים לבלתי אפשריים ע"י הפצצות ומצור, אי אפשר לטעון שהעזיבה היא "מרצון". ההחלטה על הקמת 13 התנחלויות רשמיות חושפת את השקר ארוך השנים של ישראל לפיו לא מקימים התנחלויות חדשות אלא רק "שכונות" של התנחלויות קיימות. ההחלטה היא עוד מסמר בארון הקבורה שמכינה ישראל לסיכוי היחיד לעתיד של שלום ובטחון, של שתי מדינות לשני עמים".
ההתנחלויות שקיבלו מעמד רשמי עצמאי בישיבת הקבינט מ-22/3/25
המשמעות של הקמת 13 ההתנחלויות
מאז הסכם אוסלו, שבו התחייבה ישראל שלא לעשות צעדים שיפגעו בהסדר הקבע, כלומר שלא לפתח את ההתנחלויות, הקפידו ממשלות ישראל להציג מצג כאילו ישראל לא מקימה התנחלויות חדשות בשטחים. בפועל, הוקמו מאות התנחלויות חדשות אך הן נחשבו "מאחזים לא חוקיים", שממשלות ישראל יכלו להתנער מהן באופן פורמלי. כאשר ביקשה ממשלת ישראל להכשיר מאחז לא חוקי, היא עשתה זאת בדרך כלל ע"י אישור תכנית בנייה ל"שכונה" של התנחלות קיימת, ובכך נמנעה מלהודיע לציבור על הקמת התנחלות חדשה.
ההתנחלויות שלפי הפרסומים יקבלו מעמד של התנחלות עצמאית פועלות כיום באופן רשמי תחת אותו ועד מקומי יחד עם ההתנחלות הסמוכה, ומתחלקות בתקציב משותף. עם הפרדת ההתנחלויות ניתן יהיה לתקצב בנפרד כל אחת מההתנחלויות ולכל אחת מהן יהיה ועד מקומי משלה.
ההתנחלויות שיקבלו מעמד רשמי, לפי הפרסומים:
אלון (ממזרח לירושלים) – נחשבת כיום באופן פורמלי חלק מההתנחלות כפר אדומים
אבנת (לחוף ים המלח) – הוקמה כהיאחזות נח"ל, ואושרה ללא מעמד עצמאי, ככל הנראה כשכונה של ההתנחלות קליה.
חרשה, כרם רעים ונריה (ממערב לרמאללה) – נחשבות כיום שכונות של טלמון. חרשה וכרם רעים הוקמו כמאחזים לא חוקיים והוכשרו בדיעבד כ"שכונה" של טלמון.
מגרון (החדשה) – נחשבת כיום כשכונה של כוכב יעקב (ממזרח לרמאללה) – ההתנחלות הוקמה כ"פיצוי" למתנחלי המאחז מגרון שהוקם על קרקע פרטית של פלסטינים ופונה בהוראת בג"צ.
שבות רחל – נחשבת כיום כשכונה של שילה (בין רמאללה לשכם) – הוקמה כמאחז לא חוקי בשנות ה-90.
ברוש / בתרונות (בצפון בקעת הירדן צפון) – התירוץ להכשרת המאחז היתה שמדובר ב"מוסד חינוכי". שלום עכשיו הגישה התנגדות לתכנית להכשרת המאחז וטענה, בין השאר, שהכוונה האמיתית היא להקים התנחלות חדשה. ההתנגדות נדחתה ומועצת התכנון טענה כי מדובר רק ב"מוסד חינוכי".
לשם – נחשבת כיום כשכונה של עלי זהב (אזור סלפית) – עלי זהב היתה במשך שנים התנחלות חילונית. על מנת להצליח להביא אוכלוסיה להתנחלות, הקימו את ההתנחלות לשם, כהתנחלות דתית נפרדת מעלי זהב, אבל באופן רשמי היא נחשבה "שכונה" של עלי זהב.
נופי נחמיה (מדרום לשכם) – המאחז נופי נחמיה הוכשר יחד עם המאחז רחלים, כ"שכונה" של רחלים.
טל מנשה (מצפון מערב לג'נין) – המאחז טל מנשה הוקם כהתנחלות דתית והוכשר באופן רשמי כ"שכונה" של ההתנחלות חיננית החילונית.
איבי הנחל (מדרום מזרח לבית לחם) – המאחז איבי הנחל הוכשר כ"שכונה" של ההתנחלות מעלה עמוס.
גבעות (דרום מערב לבית לחם) – ההתנחלות הוכשרה באופן פורמלי כ"שכונה" של אלון שבות שרחוקה ממנה כ-3 ק"מ.