בעקבות עתירת שלום עכשיו ובעלי הקרקע הפלסטינים, הורה בג"צ ב-2/8/11 על פינוי המאחז מגרון עד 31/3/12. שבועיים לפני המועד האחרון לפינוי ביקשה המדינה מבית המשפט שהות נוספת לפינוי ובית המשפט הסכים שהפינוי יידחה עד 1/8/12. לקראת מועד הפינוי החדש, הגישו המתנחלים עתירה לבג"ץ בדרישה שלא לפנות את רוב המאחז משום שלטענתם, אחרי פסק הדין, רכשו הם את הקרקע של שלוש חלקות מהבעלים הפלסטינים. הבעלים הפלסטינים מצדם, טענו שמדובר בזיוף ואף הגישו תלונה למשטרה.
ב-29/8/12 הורה בג"צ כי המאחז יפונה מכל תושביו, אך שבעה מבנים ששוכנים בחלקה מס' 10, שלגבי רכישתה עדיין התקיימה בדיקה משטרתית,יישארו על כנם למשך שלושה חודשים להשלמת הבדיקה. שלושה חודשים אלה התארכו לשנה וחצי, ולבסוף משהסתבר שאכן העסקה מבוססת על זיוף, הודיעה המדינה למתנחלים כי בכוונתה לפנות את המבנים שנשארו עד ה-21/5/14.
כמה ימים לפני הפינוי הגישו המתנחלים תביעה לבית המשפט המחוזי בדרישה לרשום את הקרקע על שמם, בהתבסס על מסמכי הרכישה (המזויפים) שברשותם. במקביל, הגישו המתנחלים עתירה לבג"צ בדרישה למנוע את הפינוי של חלקה 10 עד להכרעה בתביעה שהגישו בבית המשפט המחוזי.
המבנים שנותרו במאחז מגרון
פסק הדין:
בג"ץ דחה את עתירת המתנחלים וקבע שיש לפנות את כל המבנים שנותרו בשטח. לאור העובדה שהמדינה מסרבת לרשום את הקרקע ע"ש המתנחליםבגלל הזיופים, קיבל בית המשפט את עמדת המדינה לפיה אין אפשרות תכנונית וקניינית להכשיר את המבנים שנותרו במאחז. בית המשפט קבעשהמבנים יפונו אך איפשר למדינה 45 יום לצורך התכוננות מבצעית לפינוי.
בנוסף הטיל בית המשפט על המתנחלים לשלם 30,000 ₪ הוצאות משפט לבעל הקרקע שנאלץ להתמודד עימם בבית המשפט.
לגבי אנטנות סלולריות שהוקמו בחלקה ללא היתר, קבע בית המשפט שמכיוון שחברות הסלולר לא היו צד בדיון, יש לאפשר להם 60 יום ללמוד את פסקהדין ולכלכל את צעדיהם המשפטיים לפני פינוי האנטנות, וכך במידה שלא יוגשו הליכים נוספים לבתי המשפט – האנטנות יפונו בתוך 60 יום.