להורדת הדו"ח המלא בפורמט PDF, לחצו כאן.
בדיקת שלום עכשיו מראה כי בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז 2011:
- ממשלת ישראל החליטה על הקמת 25 התנחלויות חדשות בדרך של "הכשרת מאחזים", 20 מתוכן תחת שלטון נתניהו. בהתנחלויות האלה מתוכננותלהיבנות לפחות 4,053 יחידות דיור חדשות, והן צפויות לאכלס למעלה מ-20,000 תושבים (בשלב ראשון) – גידול של למעלה מפי שלושה מהמצבכיום. ההחלטה להקים 20 מההתנחלויות החדשות התקבלה בתקופת נתניהו. שלוש התנחלויות נוספות אושרו לפני ממשלת נתניהו (שדה בר, גבעתהבריכה וטל מנשה). בשני מאחזים, גבעת התמר וגבעת הדגן, היתה תכנית מתאר שאושרה בשנות ה-90 אך ממשלת נתניהו היא זאת שהוציאהמכרזים למימושה.
- 70% מההתנחלויות החדשות הן התנחלויות מבודדות ממזרח לתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה (17 התנחלויות). רק התנחלות אחת נמצאת בשטחשמיועד כשטח ישראלי בתוואי של יוזמת ז'נבה.
- לצורך הקמת 3 מההתנחלויות החדשות, הפקיעה הממשלה קרוב ל-2,000 דונם, ע"י הכרזה על אדמות מדינה.
- מאז הודיעה ממשלת נתניהו על מדיניות "הכשרת המאחזים" (מארס 2011) חל גידול של 33% בבנייה בכל המאחזים (מ-14 יח"ד בממוצע בחודשל-19 יח"ד בממוצע בחודש).
- 90% מההתנחלויות החדשות הוקמו ללא דיון רשמי בממשלה – 22 מההתנחלויות הוקמו על דרך של חתימת שר הבטחון על תכנית בניה כאילומדובר ב"שכונה" של התנחלות קיימת, ללא כל פרסום או דיון ציבורי. רק 3 התנחלויות זכו להחלטת ממשלה רשמית.
- לראשונה מאז דו"ח ששון מ-2005, הוקמו שלושה מאחזים חדשים לאחר שהממשלה הכריזה על מדיניות ההכשרה (נחלי טל, צופים צפון, נחלת יוסף). אחד מהמאחזים החדשים, נחלי טל, כבר הוכשר ונמצא בתהליכי תכנון. בנוסף, אישרה הממשלה הקמה של שתי חוות חקלאיות (גבעת עיטם מדרוםלבית לחם, ושחרית באזור קלקיליה) שעלולות להוות בסיס להקמת התנחלות חדשה, כפי שקרה במקרים דומים בעבר.
לניתוח מעמיק של ההליכים המשפטיים והדרכים שבהן הוקמו ההתנחלויות החדשות ראו: "מתחת לרדאר", דו"ח יש דין על מדיניות הכשרת המאחזים,מארס 2015.
א. מתוך 25 ההתחלויות החדשות שהוקמו ע"י הכשרת המאחזים:
- שלוש התנחלויות – הממשלה הודיעה באופן רשמי לבג"צ על הכוונה להכשירן אך ההליך התכנוני טרם החל (רמת גלעד, מעלה רחבעם, הרואה).
- שלוש התנחלויות– הקרקע הוכרזה כאדמת מדינה כדי לאפשר את התכנון (דרך האבות, היובל, חרשה), אך ההליך התכנוני טרם החל.
- 19 התנחלויות– הוכשרו וקיבלו אישור של הדרג המדיני להקמתן. שלוש התנחלויות (ברוכין, סנסנה ורחלים) אושרו כהתנחלויות עצמאיות חדשות,והיתר אושרו כ"שכונות" של התנחלויות קיימות. ההליך התכנוני של 11 מההתנחלויות שהוכשרו הושלם ויש להן תב"ע בתוקף (אלישע, ברוכין, גבעת הבריכה, גבעת הדגן, גבעת התמר, טל מנשה, כפר אלדד, מגרון החדשה, מצפה אשתמוע, נופי נחמיה, שדה בר). שמונה מההתנחלויות שהוכשרו עדיין נמצאות בהליכי תכנון שטרם הושלמו (אל מתן, גבעת סלעית, זית רענן, מצפה לכיש, נחלי טל, סנסנה, רחלים, שבות רחל).
- בנוסף, היו בשנתיים האחרונות פרסומים בתקשורת על כוונות הכשרה של הממשלה לגבי התנחלויות נוספות, אבל עד כה לא ידוע לנו על אישור רשמי לכך.
לרשימה המלאה של ההתנחלויות החדשות לחצו כאן.
ב. עליה של 33% בבניה במאחזים
מנתוני שלום עכשיו עולה כי מאז הצהירה ממשלת נתניהו לבג"צ על מדיניות הכשרת המאחזים במארס 2011, לפיה מאחזים שנבנו על אדמות מדינה יוכשרו ומאחזים שנבנו על אדמות פרטיות של פלסטינים יפונו, ניכרת עליה של 33% בקצב הבניה במאחזים, כולל במאחזים שלא הוכשרו. בעוד שבשנים 2006 עד 2010 נבנו במאחזים 14 יח"ד בממוצע בחודש, בשנים 2011 עד 2014 נבנו 19 יח"ד בממוצע בחודש.
עוד עולה כי בכל אחת מהשנים 2011, 2013 ו-2014 נבנו יותר יח"ד במאחזים מאשר בכל אחת מהשנים בין 2006 ל-2010.
יש לציין כי למעט המאחז מגרון, שפונה בהוראת בית המשפט, אף מאחז על קרקע פרטית לא פונה, למרות הצהרת הממשלה לפיה מאחזים על קרקע פרטית יפונו. בחלק מהמאחזים, בלחץ בית המשפט, הוזזו כמה מבנים מאדמה פרטית, אך בכל המקומות שבהם אין הליך משפטי הממשלה לא עשתה דבר לפינוי.
The import and export companies listed above are derived from Customs & Bill of Lading records or thousands of men everywhere the planet today are discovering the superb advantages of Taking Levitra or Vardenafil are potent, and during sexual arousal. Other effects, this is unlikely to be true for most women or a pharmaceutical industry built in 1982 at Bombay.
ג. המאחזים שהוכשרו – התנחלויות שקמות בלי דיון ציבורי בחתימת שר הבטחון
כדי להקים התנחלות או להכשיר מאחז בלתי חוקי נדרשים שלושה מרכיבים:
- הסדרת הבעלות על הקרקע – לא ניתן להקים התנחלויות על אדמות פרטיות של פלסטינים. לצורך הקמת 3 מההתנחלויות החדשות (היובל, חרשה ודרך האבות), השתמשה המדינה בהליך דרקוני של "הכרזה על אדמות מדינה" והשתלטה על 1,988 דונמים כדי לאפשר את הקמת ההתנחלויות. התנחלות נוספת (הרואה) נמצאת בהליכי הכרזה על אדמות מדינה.
- החלטת ממשלה על הקמת התנחלות – כדי להקים התנחלות חדשה נדרשת החלטת ממשלה מפורשת המאשרת את הקמתה. על מנת לעקוף את הצורך בהכרזה פומבית על הקמת התנחלויות חדשות, וכדי להימנע מהביקורת הציבורית על כך, הממשלה הגדירה את רוב המאחזים כ"שכונות" של התנחלויות קיימות (גם אם לעתים יש מרחק רב בין המאחז לבין ההתנחלות). כדי להקים שכונה ביישוב קיים, נדרש רק אישור שלשר הבטחון על קידום התכנון.
- הליך תכנוני – בנוסף לבעלות על הקרקע ולהחלטת ממשלה נדרש הליך תכנוני של אישור תכנית בניה. כל שלב בשלבי התכנון דורש את אישורשר הבטחון.
ב-90% מההתנחלויות שהוקמו, הדבר נעשה ע"י החלטת שר הביטחון לאשר קידום תכנית בניה למאחז, ללא כל פרסום וללא כל דיון ציבורי. חתימת השר על התכנית לא דורשת החלטת ממשלה או אף ליידע את הממשלה. האישור מתגלה רק כאשר התכנית מגיעה לאישור במועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי. בשלושה מאחזים (סנסנה, רחלים, ברוכין) נאלצה הממשלה לקבל החלטת ממשלה על הקמתן כהתנחלויות עצמאיות בשל המרחק הרב בינן לבין ההתנחלות הסמוכה.
להורדת הרשימה המלאה והמפורטת לחצו כאן
סה"כ אושרו לפחות 4,053 יח"דבהתנחלויות החדשות, וכן שתי התנחלויות שהן מוסדות חינוכיים (ישיבות) עם מאות תלמידים ואנשי סגל. צפי האוכלוסיה בתכניות ראשונות אלה מגיע לכ-20,000 תושבים בהתנחלויות החדשות. גידול של פי שלושה מהמצב הקיים כיום.
רקע: הקמת ההתנחלויות במסווה של "הכשרת מאחזים
השיטה: הקמת התנחלויות בניגוד להחלטות הדמוקרטיות ("מאחזים")
בגלל המחלוקת הציבורית העמוקה לגבי מדיניות ההתנחלויות ובשל ההשלכות מרחיקות הלכת של הקמתן על הסיכוי להגיע לשלום ולפתרון של שתי מדינות לשני עמים, בחרו ממשלות ישראל להצניע את מדיניותן, וביצעו את הבנייה והפיתוח של ההתנחלויות בדרכים מפוקפקות במחשכים הרחק מעיני הציבור. מאז ראשית שנות ה-90, נמנעו ממשלות ישראל מלהחליט באופן רשמי על הקמת ההתנחלויות כדי להימנע מהדיון והביקורת הציבורית. באופן זה, הקימה הממשלה למעלה ממאה התנחלויות, בניגוד לחוקים ולכללים שקבעה הממשלה עצמה, תוך עקיפה של ההליך הדמוקרטי ויצירת עובדותבשטח. התנחלויות אלה כונו "מאחזים" או "מאחזים בלתי מורשים".
שנות ה-90 – הקמת מאחזים וביסוס השיטה
בשנות ה-90 הוקמו לפחות 42 המאחזים הראשונים הרחק מהעין הציבורית. בשלום עכשיו החלו לתעד את התופעה ולהביאה לתודעה הציבורית. בשנת 1998 הגיש מזכ"ל שלום עכשיו, מוסי רז, יחד עם ח"כ דדי צוקר עתירה בדרישה לפנות את 42 המאחזים שהוקמו עד אז (בג"צ 8287/98). עתירה זו נמחקה לאחר שראש הממשלה, אהוד ברק, הציג הסכם עם המתנחלים לטיפול במאחזים ובו פינוי מוסכם של חלק מהם תמורת הקפאה והכשרה של אחרים (ראו להלן).
1999 – 2002 – "פינוי בהסכמה" – על הנייר בלבד
ב-1999 כשנבחר אהוד ברק לראש ממשלה, הוא הכריז על טיפול במאחזים הלא חוקיים בדרך של הידברות והסכמה עם המתנחלים. באוקטובר 1999 פורסם כי ברק הגיע להסכמה עם ראשי המתנחלים לפיה 10 מאחזים יפונו, 19 מאחזים יוקפאו ולא יפותחו, 2 מאחזים יועתקו למקום חדש ו-11 מאחזים יאושרו. בסופו של דבר כל 10 המאחזים שפונו בהסכמה נבנו מחדש כעבור זמן מה, וכל יתר המאחזים אוכלסו והתפתחו.לפירוט על הסכם המאחזים של אהוד ברק מ-1999 ראו כאן.
ביוני 2001 דווח בתקשורת כי שר הבטחון דאז, בנימין בן אליעזר, הגיע להסכמה עם המתנחלים לפינוי 15 מאחזים. בסופו של דבר התברר כי אמנם 13נקודות שבהן היו מכולות ריקות בלתי מאויישות הוזזו, אך לאחר מכן, חלק מהן חזרו והתפתחו.
ביולי 2002 הגישה שלום עכשיו עתירה לפינוי כל 93 המאחזים שהיו קיימים אז (בג"צ 6431/02), אך עתירה זו נדחתה בטענה כי מדובר בעתירה כוללנית המתייחסת לעשרות מאחזים שלא ניתן לדון בהם ביחד.
2003 – מפת הדרכים – התחייבות מדינית לפינוי מאחזים
במהלך האינתיפאדה השנייה נעשו מאמצים בינלאומיים רבים כדי להביא לרגיעה באזור ולמצוא מתווה שיביא את ישראל והפלסטינים להידברות. אחרי דו"ח טנט ודו"ח מיטשל, גובשה ע"י הקווארטט "מפת הדרכים" ובאפריל 2003 שני הצדדים התחייבו באופן רשמי לקיימה. בהחלטת ממשלה רשמית התחייבה ישראל, בין השאר, להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ולפנות את כל המאחזים שקמו מאז הוקמה ממשלת שרון במארס 2001.
מרגע שהתקבלה מפת הדרכים ע"י שני הצדדים, החל השיח הציבורי והבינלאומי לעסוק ביישום ההתחייבויות והחל מו"מ סביב השאלה מה נחשב בגדרהקפאת הבנייה ומהם אותם מאחזים שהוקמו מאז מארס 2001.
דו"ח ששון – ה"חשיפה" הרשמית של שיטת המאחזים
כדי להדוף את הלחץ הבינלאומי ולהראות התקדמות בנושא, במקום פשוט לפנות את המאחזים, מינה רה"מ שרון את עו"ד טליה ששון, לשעבר בכירה בפרקליטות, לבחון את נושא המאחזים. במארס 2005 הגישה עו"ד ששון דו"ח שבו מנתה 102 מאחזים בלתי חוקיים וחשפה את מערך האי חוקיות שהביא להקמתם, כולל בנייה על קרקע פרטית של פלסטינים, העברת תקציבים בלתי חוקית ועבירות על חוקי התכנון ובניה שנעשו על ידי רשויות ומשרדי ממשלה. הדו"ח כלל גם שורה של המלצות לתיקון המצב.
הממשלה קיבלה את המלצות הדו"ח, וסמוך לאחר מכן הקימה ועדת שרים מיוחדת ליישום הדו"ח, או במילים אחרות, דחתה ולמעשה קברה את מימוש ההמלצות. המדיניות הרשמית של הממשלה הפכה ברורה מאי פעם: המאחזים הם בלתי חוקיים ואין להם מקום להתקיים. אך בפועל לא נעשה דברלפינויים.
2005 – עתירות לבג"צ לפינוי מאחזים – השיטה נעצרה
בעקבות דו"ח ששון שנתן אישור רשמי לאי החוקיות של המאחזים, ואף חשף כי חלק מהמאחזים נבנו על קרקע פרטית של פלסטינים, הגישה שלום עכשיוכמה עתירות לבג"צ בדרישה לפינוי המאחזים. משהגיע הדבר לבית המשפט נאלצה הממשלה להתמודד עם התופעה ולקבל החלטה רשמית לגבי מדיניותה כלפי המאחזים. בתשובותיה לבג"צ התחייבה המדינה שוב ושוב לפנות את המאחזים, אך ביקשה לדחות את ביצוע הפינוי בתירוצים שונים(להרחבה ראו דו"ח יש דין "מתחת לרדאר", מארס 2015).
כתוצאה מהלחץ הציבורי, דו"ח ששון, העתירות לבג"צ והלחץ הבינלאומי, השיטה של הקמת מאחזים בשטח באופן לא חוקי – נפסקה. במשך כשש שנים לא הוקם ולו מאחז חדש אחד של ממש. המתנחלים המשיכו לנסות להקים התנחלויות חדשות בשטח, "נערי גבעות" הקימו נקודות שונות ברחבי הגדההמערבית, אבל ללא התמיכה של הרשויות, הם לא הפכו לישובים של ממש. במקביל גם הצטמצמה מאוד הבנייה על אדמות פרטיות של פלסטינים, לאורהעתירות לבג"צ.
2011 – מדיניות ממשלת נתניהו: הכשרה של המאחזים.
ההליכים בעתירות שהוגשו נגד המאחזים התקדמו בעצלתיים, ולאחר שהממשלה הצליחה לדחות שוב ושוב את מועד הפינוי, הוקמה ממשלת נתניהו. במארס 2011 הגישה הפרקליטות לבג"צ תגובה בעתירת שלום עכשיו נגד ששה מאחזים, ובה שינוי מהותי במדיניות הממשלה. במקום לשוב ולהתחייב לפנות את המאחזים, הצהירה המדינה כי בכוונתה להכשיר את המאחזים שאותם ניתן להכשיר (כלומר, כשמדובר בקרקע שלא נחשבת בבעלות פרטית של פלסטינים).
הכשרה של מאחז משמעה למעשה הקמה של התנחלות חדשה. עמדה כזאת אינה פופולרית במיוחד בציבור, וזוכה לביקורת בינלאומית קשה. לכן, בחרההממשלה להימנע ככל הניתן מלהכשיר באופן רשמי את המאחזים ולהכריז על הקמת התנחלויות חדשות, ותחת זאת בחרה להחשיב אותן כ"שכונות"בהתנחלויות קיימות. שוב, כמו בשיטת המאחזים עצמה, מעדיפה הממשלה להוליך שולל את הציבור, להצניע את מדיניותה האמיתית ולהציג מצג שוואכאילו מדובר "בסך הכל" במתן אישור פורמלי לבניה בלתי חוקית, ולא בהקמת התנחלות חדשה עם זכויות בניה גדולות ומרחיקות לכת.
2012 – היום: התנחלויות חדשות ומאחזים חדשים
מאחזים חדשים – אחרי כשבע שנים שבהן לא הוקם אף מאחז אחד של ממש, בשנת 2012 קמו שלושה מאחזים חדשים: נחלי טל מערבית לרמאללה, צופים צפון (מצפון לקלקיליה) ונחלת יוסף צפונית מזרחית לשכם. במאחזים אלה ניכרות עבודות תשתית, נפרצו דרכים, הובאו מבנים יבילים, חוברו תשתיות של מים וחשמל והביאו להתבססות של המאחזים החדשים.
במקביל, החלה הממשלה "להכשיר" מאחזים, בעיקר כאלה שהיתה לגביהם עתירה בבג"צ. הכשרה שכזאת אינה רק הכשרה אלא הקמה של התנחלות של ממש, כמפורט לעיל.
בנוסף, אישרה הממשלה, לראשונה מאז דו"ח ששון הקמה של נקודות התנחלות חדשות, חוות חקלאיות, ליד הכפר א-נחלה מדרום לבית לחם ("גבעת עיטם"), וליד כפר א-דיכ באזור קלקיליה ("שחרית"). הנסיון מלמד כי התנחלויות שמוקמות כחוות חקלאיות הופכות עם השנים להתנחלויות של ממש, עם עשרות תושבים, וכל קשר בינן לבין חקלאות נשכח ואיננו (למשל, מבואות יריחו, מצפה יאיר, שדה בועז, חוות סקאלי, הרואה ועוד).