הממשלה הכריזה על 1522 דונם כאדמות מדינה לצורך הכשרת מאחזים

הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי הכריז בשבועיים האחרונים על 1,522 דונם כ"אדמות מדינה" בשתי הכרזות נפרדות: כ-1,152 דונם לצורך הכשרת המאחז גבעת הראל מדרום לשכם, וכ-370 דונם לצורך הכשרת המאחז קדר-דרום מדרום לאזור תכנית E1.

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022, הוכרזו כ-28,641 דונם כאדמות מדינה, כמות גדולה יותר מכל השטחים שהוכרזו כאדמות מדינה מאז הסכם אוסלו ועד הקמת הממשלה. ההכרזה על אדמות מדינה היא אחת השיטות המרכזיות של מדינת ישראל להשתלט על קרקעות בשטחים הכבושים. קרקע שהוכרזה כאדמת מדינה כבר לא נחשבת בעיני ישראל כקרקע בבעלות פרטית של פלסטינים והם מנועים מלעשות בה שימוש. לצד זה, מקצה המדינה את אדמות המדינה לישראלים בלבד.

במהלך שנות השמונים הכריזה ישראל על מאות אלפי דונמים כאדמות מדינה. ממשלת רבין החליטה ב-1992 להפסיק את ההכרזות על אדמות מדינה בשטחים, אך ממשלת נתניהו שהוקמה אחרי שרבין נרצח, חזרה לשימוש בשיטה הזאת בשנת 1998. מאז הקמת הממשלה הנוכחית, חלה עליה חדה בכמות הקרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה.

שלום עכשיו: "נתניהו וסמוטריץ' נחושים להאבק נגד כל העולם ונגד האינטרס של תושבי ישראל לטובת קומץ מתנחלים שמקבלים במתנה אלפי דונמים שנלקחו בדרכים נלוזות מפלסטינים. זהו מחטף נוסף של הממשלה לפני הבחירות במירוץ להספיק לייצר עוד ועוד עובדות בשטח שיקשו על ישראל להגיע לשלום. היום לכולם ברור שאי אפשר לפתור את הסכסוך הזה בלי הסדר מדיני שבמסגרתו תוקם מדינה פלסטינית בגדה המערבית, אך ממשלת ישראל בוחרת דווקא להקשות ולהרחיק אותנו מהאפשרות לשלום ולהפסקת שפיכות הדמים".

להרחבה על הליך ההכרזה על אדמות מדינה – ראו כאן

הכשרת המאחז גבעת הראל 

ב-18/8/26 הכריז הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי על 1,152 דונם מאדמות הכפרים סינג'יל, לובן א-שרקיה וקריות כ"אדמות מדינה". בשנת 1998 הוקם המאחז גבעת הראל על אדמות הכפרים הללו וכיום מתגוררות בו עשרות משפחות מתנחלים. בהודעה שפרסם השר סמוטריץ הוא התגאה במהלך והודיע כי המאחז הוסדר סופית וקיבל את השם "כרמי עוז".

בפברואר 2023 החליט הקבינט להכשיר את המאחז כהתנחלות עצמאית. כעת, כחלק מהליך ההכשרה, המדינה מכריזה על הקרקעות כ"אדמות מדינה" כדי שניתן יהיה להקצות את הקרקע לתכנון ואח"כ לבנייה. המאחז עצמו שוכן על כ-250 דונם, אך  לצורך הכשרתו הממשלה השתלטה על שטח גדול יותר מפי ארבעה משטח המאחז. לאורך השנים השתלטו מתנחלים על אלפי דונמים סביב המאחז והם מגדלים בהם כרמי ענבים וזיתים, ובתוך המאחז פועל יקב בשם "יקב גבעות". מפת ההכרזה מראה כי חלק משמעותי מהכרמים הללו שוכנים למעשה על קרקעות פרטיות.

ב-27/8/26 הכריז הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי על 370.28 דונם מאדמות אבו דיס וסוואחרה א-שרקיה כ"אדמות מדינה", כחלק מהמאמץ להשתלט על הקרקעות בסביבה ולחבר בין ההתנחלות קדר לבין ההתנחלות המתוכננת משמר יהודה שעליה החליטה הממשלה. חיבור זה והקמת ההתנחלות המתוכננת יאפשר לממשלה להרחיב את ההשתלטות הישראלית בסביבת התכנית E1 בעוד אלפי דונמים שיהוו חלק מהמרחב הישראלי וייסגרו בפני פלסטינים.
ככל הנראה כדי לאפשר את הכשרת המאחז קדר דרום וחיבור שלו להתנחלות המתוכננת "משמר יהודה".

עיון במפת ההכרזה מראה כיצד הממשלה לוקחת למעשה כמעט כל פיסת קרקע בסביבה ומשאירה בבעלות פרטית רק את בתי הבדואים המתגוררים בסביבה ושטחים מצומצמים הסמוכים להם. בהקשר זה יש לציין כי לפני כשנה, בקיץ 2025, הקימו מתנחלים 10 קרוואנים על אדמות הכפר אבו דיס בסמוך למאחז קדר דרום. בעלי הקרקע הפלסטינים הגישו עתירה לבג"צ באמצעות עו"ד יותם בן הלל בדרישה לפינוי המיידי של הקרוואנים עוד לפני איכלוסם. במסגרת העתירה ומתוך ניסיון לחמוק מהחובה לאכוף את החוק, הודיעה המדינה לבית המשפט כי בכוונתה להכריז על הקרקע כאדמת מדינה וכך ניתן יהיה להסדיר את הבנייה הלא חוקית. אלא שכעת מסתבר שההכרזה כוללת רק 5 מתוך 10 הקרוואנים. המשמעות היא שאפילו לפי הפרשנות הדרקונית של ישראל לחוק הקרקעות, הקרקע שלא הוכרזה הינה בבעלות פרטית ולפחות מחצית מהקרוואנים לא יכולים לקבל "הכשר".
בית המשפט הוציא צו על תנאי, והעתירה עדיין תלויה ועומדת.