הקבינט המדיני ביטחוני אישר להקים 9 התנחלויות חדשות ע"י הכשרת 10 מאחזים בלתי חוקיים בשטחים

בתגובה לפיגועים הקשים בירושלים, הקבינט מדיני ביטחוני החליט ביום ראשון, 12.02.2023, להקים תשע התנחלויות חדשות בשטחים הכבושים ע"י הכשרה של עשרה מאחזים בלתי חוקיים.

הכשרת המאחזים תכשיר באופן מידי כ-335 יחידות דיור (יח"ד) הפרוסים על מעל 1,100 דונם, שמתוכם כ-420 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים. דרכי הגישה עבור חלק מהמאחזים גם הם פולשים לאדמות פרטיות ואילו שלושה מהמאחזים אף נמצאים בשטחי אש (אביגיל, גבעת ארנון ומלאכי השלום). 

החלטת הקבינט המדיני ביטחוני התקבלה לאחר שממשלת ישראל הסמיכה את הקבינט לקבל החלטה בנוגע להלבנת המאחזים. לאור זאת, לא ברור אם יש צורך בהחלטת ממשלה נוספת על מנת להכשיר את ההתנחלויות. מעבר להחלטת ממשלה, כדי להשלים את הכשרת המאחזים, יהיה עתה צורך באישור תוכנית בניה עבור המאחזים. המשמעות היא שבפועל, הכשרת מאחזים תוליד בהכרח להרחבה נוספת של יח"ד ותשתיות בהתנחלויות, לאורכה ולרוחבה של הגדה המערבית. 

שלום עכשיו:

 "ממשלת ישראל ממשיכה לפעול בנחרצות כדי להעמיק את הכיבוש ולייצר עבודות בשטח במטרה למנוע אי פעם אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית. הקמת עשר התנחלויות, באמצעות הכשרה והרחבה של מאחזים, היא אף פרס לעבריינות ולאלימות מתנחלים. כל מי שחרד להפיכה המשפטית והמשטרית שהממשלה עושה, צריך להביט במה שהיא מקדמת בנחרצות בשטחים הכבושים ולהבין שגם כאן טמון סיכון קיומי. בעוד הנפגעים המידיים והראשיים הם התושבים הפלסטינים, הממשלה גוזרת על ישראלים לחיות במדינה שאינה דמוקרטית כי אין דמוקרטיה עם כיבוש והתנחלויות."

משמעות המהלך:

פרס לעבריינות וזריקת עידוד להמשך ההשתוללות בשטח:

כל המאחזים הבלתי חוקיים נבנו בניגוד לחוק ולצווים שמדינת ישראל מחילה בשטחים הכבושים והכשרתם תתן זריקת מרץ להמשך ההשתוללות בשטח. מיותר לציין, שכל ההתנחלויות כולן, נחשבות לא חוקיות עפ"י החוק הבינ"ל. במקרים רבים המאחזים מוקמים על קרקע פלסטינית פרטית, אך גם במקרים בהם מדובר על אדמות ציבור ("אדמות מדינה"), המאחזים נחשבים לא חוקיים מאחר שהקרקע עליהם הם יושבים לא הוקצתה להם וכי הבנייה נעשת בהם ללא תכנית בניה בתוקף וללא היתרי בניה. כנגד כל מבנה ומבנה בעשרות המאחזים קיים צו הריסה בתוקף. (עוד על תופעת המאחזים לחצו כאן). 

גזל קרקעות פלסטיניות:

כאמור, במקרים רבים מאחזים גוזלים בכוח אדמות פלסטיניות פרטיות. במקרים נוספים, בסביבת המאחזים נכלאות קרקעות פרטיות של חקלאים ובעלי אדמות פלסטינים שהכניסה אליהם הופכת לבלתי אפשרית, אם בשל נוכחות המתנחלים או של הצבא. לכן, אם דרך גזל ובנייה ואם דרך כליאתם של חלקות, פלסטינים רבים מאבדים את אדמותיהם ואת הגישה אליהם. ההכשרה תקבעה ותחריף את התופעה.

אלימות מתנחלים:

בחלק מהמאחזים וגם מרשימת 9 המאחזים המוכשרים ישנה תופעה של אלימות מתנחלים נגד פלסטינים היוצאים מכיוון המאחזים. אם כן, במקום להלחם בתופעה, הכשרת המאחזים מהווה פרס לאלימות ובכך תעודד אותה.

פגיעה קשה בסיכוי להסכם מדיני וסיום הסכסוך:

המטרה של הקמת מאחזים היא קביעת עובדות בשטח ושליטה על המרחב הפלסטיני במטרה למנוע אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בעתיד. רובם המוחלט של המאחזים אף נמצאים בעומק הגדה וחולשים על היקף קרקעות משמעותי באזור אשר בכל הסכם עתידי יהיה חלק ממדינה הפלסטינית. השתלטות על קרקעות אלו וקביעת עובדות בשטח הזה משנים את המציאות ומפחיתים את הסיכוי להגיע בעתיד להסכמות לסיום הסכסוך. קביעת מאחזים אלו על הקרקע עושה בדיוק את הפעולה הזו וגורעת מהסיכוי לשלום. (להרחבה על הכשרת מאחזים לחץ כאן).

רשימת המאחזים המיועדים להלבנה:

אביגיל: 

המאחז הוקם בשנת 2001 וכיום יש במאחז כ – 48 יחידות דיור שכנגד כל אחד ואחד מהם קיים צו הריסה. בשנת 2013 הודיעה המדינה לשופטי העליון, במסגרת בגצ 5300/13, כי בכוונתה לנסות ולהסדיר את הבנייה במאחז. שטח המאחז 85 דונם, מתוכם 80 דונם אדמות מדינה, 2 דונם אדמות פלסטיניות פרטיות ו – 3 דונם נוספים על אדמות סקר. דרכי הגישה למאחז יושבות על אדמות פרטיות וחלק מהמאחז יושב בשטח אש 918. בעבר תוכנית בינוי למאחז סורבה. 

בית חוגלה (מול נבו):

המאחז הוקם בשנת 2001 וכיום במאחז בנויים כ – 22 יחידות דיור שנגד כל אחד ואחד מהם קיים צו הריסה. שטח המאחז הוא 37 דונם ומדובר באדמות מדינה. בעבר תכנית בינוי למאחז סורבה. 

גבעת הרואה וגבעת הראל:

למעשה מדובר בשני מאחזים נפרדים אך יחסית סמוכים באזור שילה. טרם ברור האם הולכים לאחד בין שניהם או בהכרה של כל אחד בניהם בנפרד, מה שיותר הגיוני לאור ההתנהלות של שני המאחזים מאז הקמתם לאורך שנים רבות. 

גבעת הרואה הוקמה בשנת 2002 במקום בנויים כיום כ – 33 יחידות דיור שעל כל אחד ואחד מהם קיים צו הריסה. במסגרת בגצ 7891/07 הודיעה המדינה כי בכוונתה לבחון אפיק הסדרה למאחז. שטח המאחז הוא 40 דונם מתוכו דונם אחד על אדמות מדינה, 22 דונם על קרקע פלסטינית פרטית ו – 17 דונם על אדמות סקר. תכנית בנייה עבור המאחז סורבה בעבר. 

גבעת הראל הוקמה בשנת 1998 ובמקום נבנו נכון להיום  כ – 53 יחידות דיור שעל כל אחד ואחד מהם קיים צו הריסה.  בנוסף שטחים חקלאיים רבים במרחב מופעלים על ידי תושבים מהמאחז. שטח המאחז 308 דונם מתוכם 57 דונם אדמות מדינה, 251 דונם אדמות פלסטיניות פרטיות.  תוכנית בניה של המאחז סורבה בעבר ואחרת הוקפאה. 

גבעת ארנון  (גבעה 777):

המאחז הוקם  בשנת 1999 ובמקום  בנויים כ – 43 יחידות דיור שעל כל אחד ואחד מהם יש צו הריסה. שטח המאחז הוא 348  דונם מתוכם 334 דונם על אדמות מדינה  ו – 14 דונם על אדמות פלסטיניות פרטיות. תוכנית בנייה למאחז סורבה בעבר ואחרת הוקפאה. 

מצפה יהודה (קידר מזרח):

המאחז הוקם בשנת 2019 כחוות חקלאית ונכון להיום נבנו במאחז כ – 4 מבנים שנגדם תלויים ועומדים צווי הריסה. שטח המאחז הוא 24 דונם מתוכם דונם אחד על קרקע פלסטינית פרטית. עבור המאחז טרם הופקדה תכנית בנייה  במועצת התכנון העליונה. 

מלאכי השלום:

המאחז הוקם בשנת 2015 ונכון להיום נבנו במאחז כ – 10 מבנים שנגד כל אחד ואחד מהם קיים צו הריסה. שטח המאחז הוא 129 דונם, ככל הנראה, כולן על אדמות פלסטיניות פרטיות. חלק מהמאחז יושב על שטח אש. עד כה לא הופקדה תכנית בנייה עבור המאחז. 

עשהאל:

המאחז הוקם בשנת 2002 ובמקום נבנו עד כה כ – 71 יחידות דיור שנגד כל אחד ואחד מהם קיים צו הריסה. שטח המאחז הוא 61 דונם כולם על אדמות מדינה. תוכנית בנייה למאחז בעבר סורבה. דרכי הגישה למאחז על אדמות פלסטיניות פרטיות. 

שדה בועז (נווה דניאל צפון):

המאחז הוקם בשנת 2002 ובמקום נבנו נכון להיום כ – 52 יחידות דיור שנגד כל אחד ואחד מהם תלוי  ועומד צו הריסה. שטח המאחז הוא  47 דונם. טרם הופקדה תכנית בנייה במועצת התכנון העליונה עבור המאחז. 

שחרית:

המאחז הוקם בשנת 2015 ונכון להיום נבנו במאחז כ – כשלושה ארבעה מבנים. בשנת 2014 הגיעו טרקטורים מטעם המועצה האזורית שומרון ופרצו דרך מצפון למאחז ברוכין באדמות כפר א-דיכ ממערב לסלפית, והקימו מאחז על גבעה ששמה ד'הר צבאח. העבודות כללו הכשרת קרקע של כ-250 דונם לחקלאות והקמת שני מבנים. המבנים הוקמו באופן לא חוקי אך הממשלה נמנעה מלאכוף את החוק ולפנותם. לאחר מכן הגישה המועצה האזורית שומרון בקשה להיתר בניה לצרכי חקלאות. ב-28/8/18, לאחר ששר הביטחון אישר לדון בתכנית, אישרה ועדת משנה לרישוי של מועצת התכנון העליונה את הקמת המבנים והחווה. וכך הוכשרה בדיעבד ההתנחלות החדשה בשחרית. שטח המאחז עצמו כ – 30 דונם על אדמות מדינה.

הליך ההכשרה של המאחזים:

הכשרת מאחז היא למעשה הקמה של התנחלות חדשה. במשך שנים, ממשלות ישראל נמנעו מהקמת התנחלויות חדשות בכדי להמנע מביקורת מבית וממדינות חברות כמו ארה"ב והאיחוד האירופי. בפועל, לאורך השנים, הוקמו כ-150 מאחזים בדרך של מרמה והסתרה. 

כדי לעשות את התהליך הכשרת המאחזים, נדרשים מספר תנאים עיקריים:

א. בעלות על הקרקע: 

תנאי מקדים לאישור תכניות הוא זכויות בעלות על הקרקע. ברוב ההתנחלויות הבעלות היא ציבורית, והיא מנוהלת ע"י הממונה על הרכוש הממשלתי (גוף המקביל לרשות מקרקעי ישראל) הפועל במסגרת המינהל האזרחי. הממונה צריך להיות הבעלים של הקרקע ולהקצות אותה לתכנון. לכן, במקומות שעדיין לא השיג הממנו את ניהול הקרקע לידיו יידרש הליך של "הכרזה על אדמות מדינה", או הסדרה אחרת של הבעלות.

ב. החלטת ממשלה על הקמת התנחלות

לפי החוק והכללים שקבעה ישראל, לפני הקמת התנחלות נדרשת החלטה מפורשת של הממשלה על הקמת התנחלות. לכן כדי להכשיר מאחזים נדרשת החלטת ממשלה על הקמת התנחלות. במקרים רבים "עוקפת" הממשלה את הצורך להחליט על הקמת התנחלות חדשה ע"י הגדרת המאחז כ"שכונה" של התנחלות קיימת, אפילו אם לפעמים מדובר במאחז המרוחק קילומטרים מההתנחלות. במקרה הנוכחי ממשלת ישראל אישרה בהחלטת ממשלה להסמיך את הקבינט מדיני ביטחוני לקבל החלטה בנוגע להלבנת תשעת המאחזים. לאור כך לא ברור אם יזדקקו להחלטת ממשלה חדשה בנושא.

 ג. השלב התכנוני:

כל שלב בהליך התכנוני דורש אישור מראש של שר הביטחון – כלומר ההליך התכנוני נמצא בשליטה מלאה וישירה של ממשלת ישראל. אישור התכניות נעשה ע"י מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי והוא כולל חמישה שלבים עיקריים:

1. דיון בהפקדת התכנית ואישורה להפקדה.
2. פרסום התכנית להפקדה – אחרי שמולאו התנאים הבירוקרטים הנדרשים להפקדה, התכנית מפורסמת במודעות בעיתונים ולציבור ניתנים 60 ימים להגיש התנגדויות
3. שמיעת ההתנגדויות (אם הוגשו) בדיון של מועצת התכנון העליונה.
4. דיון במתן תוקף ואישור למתן תוקף.
5. פרסום מתן תוקף – אחרי שמולאו התנאים הבירוקרטיים הנדרשים התכנית מפורסמת במודעות בעיתונים למתן תוקף, ובחלוף 15 ימים מהפרסום – התכנית בתוקף.

אחרי כניסת התכנית לתוקף המאחז נחשב "מאושר" – הבתים במאחז יכולים לקבל היתר בניה על סמך התכנית שבתוקף במידה שהם עומדים בתנאי התכנית. היתרי הבניה הם בסמכות של הרשויות המקומיות של ההתנחלויות.