ביהמ״ש המחוזי דחה את הערעורים של משפחות חליל בסבוס (9 נפשות), יוסף בסבוס (21 נפשות) ועבד אלפתאח רג׳בי (18 נפשות) משכונת באטן אלהווא שבסילואן. לאחר הערעור, יאלצו המשפחות לפנות לבית המשפט העליון לקבל את טענותיהם.
תביעות הפינוי הן חלק ממהלך גדול של תביעות פינוי שנועדו להביא להעברה בכפיה של קהילה שלמה של כ-700 תושבים מהשכונה במזרח ירושלים ולהקים במקומה התנחלות. בשנה האחרונה נכנסו מתנחלים לשלושה בתים בבטן אלהווא אחרי שפינו מהן את המשפחות הפלסטיניות. הבסיס המשפטי לתביעות הפינוי הוא החוק המפלה שמאפשר ליהודים לשוב לנכסים שאבדו להם במלחמת 1948 בעוד שחוק אחר מונע זכות זאת מפלסטינים.
שלום עכשיו: מדובר בעוול ופשע כלפי אוכלוסיה מוחלשת במזרח ירושלים. נישול הפלסטינים מבתיהם בסילוואן, שאין מחלוקת שנרכשו על ידם כדין, באמצעות מימוש "זכות השיבה" של יהודים הוא כתם בל יימחה למדינת ישראל. הממשלה יכולה וחייבת לעצור את הגירוש בכפיה של קהילה שלמה והאחריות היא על כתפיה. בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) התייחס במפורש בחוות דעתו למערכת החוקים המפלים ולמדיניות ההתנחלות הישראלית במזרח ירושלים וקבע שמדובר בהפרה של הדין הבינלאומי.
תמונת מצב עדכנית (ספטמבר 2025) כ-80 משפחות בסכנת פינוי:
כבר פונו מביתן 16 משפחות כבר פונו, ובמקומן נכנסו מתנחלים, כולל שלושה בתים אליהם נכנסו מתנחלים בחודשים האחרונים, לבית משפחת שחאדה, לבית משפחת אבו נאב ולבית משפחת ג'ית'.
פסק דין העליון המורה על פינוי: אום נאסר רג'בי (18 נפשות).
הערעור תלוי ועומד בביהמ"ש העליון – משפחת עבד אלפתאח רג'בי (26 נפשות) הגישה ערעור לביהמ"ש העליון אחרי שהפסידו בביהמ"ש המחוזי, והערעור עדיין תלוי ועומד.
ערעור בפני בית משפט מחוזי – ערעורים על 5 תביעות פינוי שהתקבלו ע"י בית משפט השלום בינואר 2025, נמצאים כעת בפני בית המשפט המחוזי: בית זוהיר רג'בי – 7 משפחות ו-39 בני אדם; בית עבד אלפתאח רג'בי – 2 משפחות עם 18 בני אדם; בית יעקוב טלאל רג'בי – 11 משפחות עם 44 בני אדם; בית יוסף בסבוס – ארבע משפחות עם 21 בני אדם; ובית משפחת ח'ליל בסבוס – 3 משפחות עם 9 בני אדם.
התביעה מתנהלת בביהמ"ש השלום – חמש תביעות פינוי נוספות נגד עשרות משפחות ומאות תושבים מתנהלות בשלבים שונים בבית משפט השלום בירושלים בפני שופטים שונים (משפחות עודה, רג'בי, אבו רמוז, דוויק וסרחאן).
חוק אחד ליהודים, וחוק אחר לפלסטינים
הבסיס לכל התביעות הוא זהה: חוק הסדרי משפט ומינהל שנחקק ב-1970 ע"י הכנסת קבע כי יהודים שהיו בעלי נכסים במזרח ירושלים ואיבדו את נכסיהם ב-1948, יכולים לקבל אותם חזרה מהאפוטרופוס הכללי הישראלי, למרות שכל אותם בעלי נכסים יהודים קיבלו מהמדינה נכסים חלופיים כבר ב-1948. זאת בניגוד לחוק נכסי נפקדים מ-1950 שקבע שפלסטינים שאיבדו את נכסיהם בישראל ב-1948 והפכו פליטים, לא יהיו זכאים לקבלם חזרה. מכיוון שחוק הסדרי משפט ומינהל הוחל רק במזרח ירושלים ולא במערבה, הוא חל בפועל רק על יהודים ולא על פלסטינים שאיבדו את רכושם באותה מלחמה ובנסיבות דומות.
ראו גם: עיר אחת שני חוקים: אחד ליהודים ושני לפלסטינים.
להרחבה על הליכי הפינוי ראו תיק התביעה נגד משפחת דוויק.