במוצאי שבת, 26/3/22, נכנסה קבוצת מתנחלים במדי אבטחה ונשק, למבנה המכונה "ליטל פטרה" (פטרה הקטנה), הצמוד למלון פטרה ליד שער יפו. לפי דיווחי פלסטינים, שוטרים ממשטרת ירושלים סייעו למתנחלים בכניסה למבנה. מדובר בנכס אסטרטגי, שהוא חלק משני מתחמים שעליהם מנסים מתנחלים להשתלט במאבק משפטי ממושך כבר קרוב ל-20 שנה: מלון ניו אמפריאל ומלון פטרה. שני המלונות הם מבנים גדולים שיכולים לאכלס מאות מתנחלים, הניצבים בכניסה לרובע הנוצרי בשער יפו. התנחלות במבנים הללו תשנה את אופי האזור ללא היכר. בעלת הזכויות בנכס הגישה תביעה דחופה לפינוי המתנחלים, וביקשה מבית המשפט שיורה לפנות את המתנחלים עד לבירור סופי של התביעה. ב-14/4/22 דחה בית המשפט את הבקשה והתיר למתנחלים להישאר בנכס עד לבירור התביעה.
שלום עכשיו: "כניסת המתנחלים למבנה בשער יפו מחייבת התערבות מיידית של הממשלה, שבסמכותה למנוע את ההתנחלות ולפנות את המתנחלים. אפילו אם היה מדובר בעיסקה כשרה לחלוטין, האינטרס הישראלי הוא לעצור את הפיכת העיר העתיקה להתנחלות, למנוע קרע עם העולם הנוצרי והגברת המתח בירושלים. המעורבות של המשטרה בכניסת המתנחלים על בסיס משפטי כה מפוקפק מעידה כי משטרת ירושלים הפכה עצמה לכלי שרת של המתנחלים וחדלה להיות משטרה שמשרתת את הציבור הירושלמי כולו".
I. המשמעות הפוליטית
עסקת הרכישה הנטענת בין המתנחלים מהפטריארכיה היוותה רעידת אדמה בכנסיה שהביאה להדחתו ולכליאתו של הפטריארך, ולא בכדי. שני בתי המלון הם נכסים גדולים מאוד שיכולים לאכלס מאות מתנחלים, הם נמצאים במיקום אסטרטגי, על הרחוב הראשי שבכניסה משער יפו אל הרובע הנוצרי בו עוברים אלפי תיירים ותושבים מדי יום. הקמה של התנחלות כה גדולה במקום כה אסטרטגי תשנה ללא היכר את האופי של הרובע הנוצרי ושל המרחב הציבורי בעיר העתיקה בכלל.
לא מדובר רק בפגיעה באופי הפלסטיני של העיר העתיקה, אלא במקרה הזה זוהי גם פגיעה קשה במרחב הנוצרי, באופי ובנראות של הנוכחות הנוצרית בירושלים. בשנים האחרונות מובילה ממשלת ישראל מהלכים שמביאים לצמצום ונגיסה במרחב הנוצרי בירושלים, בעיקר ע"י פרוייקטים תיירותיים וארכיאולוגיים. מהלכים אלה מביאים למתח הולך וגובר בין ראשי הכנסיות הנוצריות לבין ישראל.
הקמת התנחלות בשער יפו על חשבון נכסים נוצריים תהווה סטירת לחי קשה בפני העולם הנוצרי. מדינת ישראל, שמבקשת לעצמה את הריבונות על ירושלים, אמורה היתה להוכיח שהיא ראויה לפקדון היקר של עיר החשובה כל כך לשלוש הדתות.
מעורבות המשטרה בכניסת המתנחלים
בהודעה שפירסמה הפטריארכיה בעקבות כניסת המתנחלים, נטען כי המשטרה היתה מעורבת ואיפשרה את כניסתם. המתנחלים טוענים שהמשטרה לא השתתפה בכניסתם אלא הם הפעילו מאבטחים חמושים, במדי אבטחה. בכל מקרה, מאז כניסת המתנחלים מוצבים שוטרים בכניסה למלון פטרה כדי לאבטח את המתנחלים, לאפשר את כניסתם החופשית למתחם ולמנוע חיכוכים. לפי הדין, המשטרה אמורה לסייע לאזרחים לממש זכות במקרקעין אבל רק אחרי שמתברר שהזכות אינה מוטלת בספק. במקרה של ליטל פטרה, לא היה הליך של הוצאה לפועל וצו מפורש לפינוי, כמקובל במקרים כאלה. מה שהיה הוא פסק דין של בית משפט השלום לטובת המתנחלים (ראו פירוט להלן), מבלי שחלף עדיין המועד להגשת ערעור. המעורבות של המשטרה, בין אם סייעה בכניסה עצמה ובין אם היא "רק" מאפשרת להם להישאר במתחם על בסיס משפטי מפוקפק, מעידה על כך שבמשטרת ירושלים רואים את עצמם כעושי דברם של המתנחלים ולא ככוח שיטור לטובת כלל התושבים.
הדבר חמור במיוחד כי המועד שנבחר לכניסת המתנחלים לא היה מקרי. ערב ביקור מזכיר המדינה האמריקני בישראל ו"פסגת הנגב", ושבוע אחד לפני תחילת חודש הרמדאן שחל השנה יחד עם פסח והפסחא, כשהמתח בירושלים הולך וגובר. העובדה שהמשטרה שיתפה פעולה עם כניסת המתנחלים על בסיס משפטי מפוקפק ובעיתוי כה רגיש, היא סימן מדאיג מאוד לגבי הנכונות שלה להתאמץ ולהוות גורם מרגיע ולא מתסיס בתקופה רגישה זו.
שוטרים בכניסה למלון פטרה, 31/3/2022
לממשלה יש סמכות לפנות את המתנחלים ואף למנוע את ההתנחלות בעתיד
להתנחלות בלב העיר העתיקה יש השלכות מדיניות ובטחוניות מרחיקות לכת. המתנחלים מנצלים את ההליכים המשפטיים האזרחיים כדי לקבוע עובדות בשטח.
במישור המיידי – למשטרה יש סמכות לפנות את המתנחלים מהמקום אם היא סבורה כי ההתנחלות עלולה להביא לפגיעה בשלום הציבור. הדבר נקבע ע"י היועמ"ש לממשלה ב-1991 ואושר שוב בחוות דעת מ-1997 (ראו כאן). היה אף תקדים לכך בעבר, כאשר נכנסו מתנחלים לבתים בסילוואן באוקטובר 1991 בימי ממשלת הליכוד של שמיר, פינתה אותם המשטרה בשל החשש מפגיעה בביטחון.
בטווח הארוך – בשל החשיבות הציבורית האדירה של הנכסים וההתנחלות בהם, וההשלכות המדיניות והבטחוניות מרחיקות הלכת, הממשלה רשאית להפקיע אותם מידי המתנחלים ולפצותם בהתאם. גם לכך נתן היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת שמאשרת זאת ב-1999 (ראו כאן).
II. רקע – עסקת רכישה מפוקפקת
מתנחלי עמותת עטרת כהנים טוענים כי בשנת 2004 הם רכשו מראשי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, שלושה נכסים בעיר העתיקה באמצעות חברות זרות הרשומות במקלטי מס: בית המלון ניו אמפריאל ובית המלון פטרה ליד שער יפו, ובית מועזמיה, מבנה מגורים ברובע המוסלמי באזור באב חוטה. בכנסייה היוונית מתכחשים לעסקה וטוענים, בין השאר, שמי שחתם עליה עשה זאת ללא סמכות ולאחר שקיבל שוחד מנציגי המתנחלים, וכן כי מדובר בעסקה שהתמורה בה לא מתקרבת לערך האמיתי של הנכסים ההסטוריים (מלון פטרה, בו עשרות חדרים, נרכש תמורת חצי מיליון דולר, ומלון ניו אמפריאל שהוא מבנה עם 40 חדרים, מבואות, אולמות, מרפסות וכו' תמורת 1.25 מיליון דולר. בית מועזמיה נרכש ב-55,000 דולר. רק לשם השוואה, המתנחלים עצמם תבעו מהדייר המוגן בבית מועזמיה למעלה מ-100,000 דולר כ"דמי שימוש" (תחליף לשכירות), ובמלון ניו אמפריאל כ-3 מיליון דולר על 14 שנים).
פרשת המכירה של נכסי הכנסיה והאופן שבו הצליחו נציגי המתנחלים להביא אנשים בכנסיה לחתום על העיסקאות היא פרשה חוצת יבשות שנכרכו בה שימוש בשיטות מהסרטים כולל שימוש ב"שתולים" ואמצעי פיתוי כיד הדימיון.
בשנת 2017 אישר בית המשפט המחוזי את העסקה, וביוני 2019 אישרר אותה בית המשפט העליון, אף כי קבע כי "נותרו צללים וחורים שחורים במהלכים שהביאו לכריתת ההסכמים".
באוגוסט 2019, הגישה הפטריארכיה בקשה למשפט חוזר על בסיס ראיות חדשות שהגיעו לידיה מאדם שעבד עבור מתנחלי עטרת כהנים בענייני הרכישות בשנות ה-90 והעיד על שוחד קבוע שניתן לבכירים בכנסיה ע"י אנשי עטרת כהנים, על הצעות לשוחד מיני ועל הסתרה של חוות דעת שמאיות מבית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביוני 2020 והפטריארכיה ערערה לבית המשפט העליון שעדיין לא קיבל החלטה בנושא, הדיון נקבע ל-2 ביוני 2022.
כלומר, בכל הנוגע לעסקת הרכישה – עדיין לא נקבע סוף פסוק משפטי.
הדיירים המוגנים
בכל הנכסים ישנם דיירים מוגנים שמחזיקים ומפעילים את בתי המלון מזה שנים ארוכות (בבית מועזמיה מתגוררת משפחה). הם התקשרו עם הפטריארכיה בחוזים של שכירות ממושכת במעמד של דיירות מוגנת. לפי חוקי הגנת הדייר, חוזים אלה נשארים בתוקף גם אם בעלי הנכס מתחלפים, ונדרש הליך משפטי שבו התובעים צריכים להוכיח שהדיירים לא עומדים בתנאים שבחוק הגנת הדייר, על מנת לפנותם מהנכס.
שבועיים לאחר אישרור העסקה בביהמ"ש העליון ביוני 2019, הגישו המתנחלים תביעות פינוי ותביעות כספיות נגד הדיירים המוגנים (ת"א 49785-06-19, ת"א 4633-06-19). הליכים אלה עדיין מתנהלים בבית משפט השלום.
הנכס ב"ליטל-פטרה"
עסקאות הרכישה המוזכרות לעיל כללו גם את המבנה הקטן הצמוד למלון פטרה, שאליו נכנסו השבוע מתנחלים, המכונה "ליטל פטרה". המלון הקטן כולל שתי קומות, עם 9 חדרים, מטבחים, מקלחות ושירותים. הכניסה היחידה אל מלון ליטל פטרה היא דרך הכניסה למלון פטרה שמוחזק ומופעל בידי דיירים מוגנים פלסטינים (שנגדם מתנהלת תביעת פינוי שהגישו המתנחלים).
במקרה של "ליטל פטרה", המתנחלים טוענים שהם רכשו את זכויות הדיירות המוגנת ממי שהיה דייר מוגן בנכס בעבר, עוד לפני עסקת הרכישה מהפטריארכיה. אותו דייר מוגן, מרדירוס מטוסיאן, שכר את הנכס מהפטריארכיה עד שעזב את הארץ בסוף שנות ה-80 בשל מעורבותו במכירת נכס גדול אחר למתנחלים בעיר העתיקה. לאחר שהוא עזב, הפטריארכיה השכירה את ליטל פטרה לדיירים מוגנים חדשים במקומו.
במהלך שנות ה-90, רכשו מתנחלים ממטוסיאן את זכויות הדיירות המוגנת שהיו לו (למרות שבאותו זמן כבר קבע בית המשפט כי אין לו יותר זכויות בנכס בגלל נטישה), באמצעות חברה זרה בשם Petra Holdings LTD. בשנת 2011 הם הגישו יחד עם מטוסיאן תביעת פינוי נגד החברה שהפעילה את בית המלון ליטל פטרה ונגד מי שהיו הדיירים המוגנים. הדיירים המוגנים נביל ומונירה קרש, נפטרו במהלך ההליכים, וב-27/2/22 פסק בית המשפט לפנות את מי שפעל מטעמם במלון ליטל פטרה. כאמור, עוד לפני שחלפו הימים להגשת הערעור מיהרו המתנחלים לתפוס חזקה בנכס, מבלי לחכות לערעור ובלי לפנות להוצאה לפועל לקבלת צו פינוי מפורש.
שלושה ימים אחרי כניסת המתנחלים, ב-29/3/22, הגישה הבת של הדיירים המוגנים שנפטרו, בסמה קרש, תביעה לפינוי המתנחלים. לטענתה, מאז שהוריה נפטרו היא הדיירת המוגנת בנכס, והיא אף התחילה בשבועות האחרונים בשיפוצים בנכס כדי לפתוח אותו מחדש לאחר תקופת הקורונה. לטענתה, המתנחלים לא טרחו לצרף אותה לתביעה וכניסתם לנכס נעשתה שלא כדין. בית המשפט קיים דיון דחוף בתביעה ב-31/3/22, וכעת ממתינים להכרעתו האם לפנות את המתנחלים או לאפשר להם להישאר.
המצב כרגע בנכס
ממשלת ישראל והמשטרה נמנעו עד כה מלפנות את המתנחלים, למרות המתח הרב בשטח, למרות הבסיס המשפטי הרעוע של כניסתם לנכס ולמרות שיש להם סמכות מלאה לעשות זאת. יתרה מכך, המשטרה הציבה שוטרים באופן קבוע בכניסה לנכס, כדי להגן על המתנחלים ולהבטיח שיתאפשר להם לצאת ולבוא.
בית המלון פטרה ממשיך לפעול, עם שוטרים בכניסה. מאבטחים מטעם המתנחלים נמצאים בשטח מלון "ליטל פטרה". חנות תכשיטים והחלפת כספים שפעלה בקומת הכניסה למלון, נלקחה אף היא ע"י המתנחלים, שהלחימו את הדלת אליה. בעל החנות טוען שהחנות איננה חלק מ"ליטל פטרה" והגיש תלונה למשטרה. גם לפי התשריט שהוצג בבית המשפט החנות לא נחשבת לחלק מהנכס של המתנחלים.
נדמה שהמתנחלים ניצלו את כוחם הפוליטי ואת הקשרים הטובים שלהם עם המשטרה כדי לקבוע עובדה בשטח, להיכנס לנכס אסטרטגי, בתקופה רגישה, בלי להשלים את כל ההליכים המשפטיים, ועוד לקחת שטח של חנות שככל הנראה בכלל לא בבעלותם. הממשלה והמשטרה נמנעים להתעמת איתם ומעדיפים לספוג את המשבר מול הכנסיה הנוצרית ואת המתח שעולה בירושלים.
מאבטח של המתנחלים במלון "ליטל פטרה", 4/4/2022