ב-2 במארס 2022 צפויה הועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים לדון בתכנית מס' 674788 להרחבת הגן הלאומי באזור העיר העתיקה בכ-275 דונם כך שיכלול שטחים במורדות הר הזיתים, בגיא בן הינום (ואדי רבאבה), בנחל הקדרון ובואדי ג'וז. התכנית כוללת שטחים נרחבים בבעלות הכנסיות הנוצריות, מקיפה אתרים מהחשובים ביותר לנצרות כמו גת שמנים, וחוצה בין שכונות פלסטיניות באזור העיר העתיקה.
סמוך לאחר סיפוח מזרח ירושלים ב-1967 הכריזה ישראל על שטח של רצועה מסביב לעיר העתיקה ועל הר ציון ושכונת ואדי חילווה בסילוואן כ"גן לאומי סובב חומות ירושלים". היום מבקשת רשות הטבע והגנים להרחיב את הגן הלאומי ולהוסיף לו שטחים נוספים. הליך ההכרזה על גן לאומי כוללת הליך תכנוני של אישור תכנית בועדה המחוזית לתכנון ובניה, ולאחר מכן הכרזה רשמית של שר הפנים על הגן הלאומי.
מהארגונים במקום, עמק שווה, עיר עמים ושלום עכשיו שפועלים ביחד נגד התכנית נמסר: יש קשר ישיר בין מה שקורה בשייח ג'ראח לבין התכנית להרחבת הגן הלאומי. אלו מנגנונים שמשמשים את ישראל במזרח ירושלים כדי לחזק ריבונותה, לדחוק את הנוכחות הלא-יהודית והפלסטינית מהמרחב ולמנוע פיתוח פלסטיני. התכנית היא חלק מתהליך של הקצנה דתית וניסיון לדחוק את החשיבות הסמלית והפוליטית של אגן העיר העתיקה לפלסטינים ולעולם כולו ולהפוך אותו לחשוב ומרכזי בעיקר ליהודים. אנו מתנגדים לשימוש הציני בערכי מורשת ובתירוץ של הגנה על הסביבה ככלים בידי הרשויות הישראליות להרחבת ההתנחלויות, לעיצוב מחדש של הנרטיב ההסטורי ולקביעת בעלות על אגן העיר העתיקה.
בתגובה לפירסום דבר התכנית ע"י ג'ייקוב מגיד בזמן ישראל שלחו נציגי הכנסיות מכתב חריף לשרה להגנת הסביבה בדרישה לביטול התכנית (לקריאת המכתב ראו כאן).
אפשר וצריך לעצור את התכנית הזאת. על הממשלה להוריד אותה מסדר היום ולמנוע משבר חריף עם העולם הנוצרי ואת הפגיעה בסיכוי לשלום וביציבות ירושלים.
המשמעות של הרחבת הגן הלאומי
1. ניהול של רט"ג ומגבלותיה
שטח שמוכרז כגן לאומי נמצא באחריות של רשות הטבע והגנים (רט"ג). המשמעות היא שניהול השטח נמסר לרשות הטבע והגנים והיא יכולה ליזום בו פרוייקטים ופעילויות. מעבר לכך, כל פעולה בגן הלאומי דורשת אישור של רשות הטבע והגנים בנוסף על כל האישורים הרגילים של הרשויות האחרות כמו העירייה. כך למשל, בגן לאומי נדרש אישור של רט"ג לא רק על בניה אלא גם על נטיעת עצים או עיבוד קרקע, ואפילו על צילום בשטח הגן.
להרחבה על הגנים הלאומיים במזרח ירושלים ראו דו"ח של במקום, ודו"ח של עמק שווה.
2. פעילות התנחלותית
לצערנו, בשנים האחרונות הפכה רשות הטבע והגנים בירושלים למעין זרוע הביצוע של עמותת המתנחלים אלע"ד. את תפעול האתר החשוב "עיר דוד" נתנה רט"ג לעמותת אלע"ד שעושה בו כבתוך שלה; בגן הלאומי "עמק צורים" (שהרחבת שטח הגן למעשה תיצור חיבור בינו לבין הגן הלאומי סובב חומות) מפעילה עמותת אלע"ד אתר פעילות ארכיאולוגית בחסות רט"ג, ולאחרונה החלה עמותת אלע"ד להפעיל בגיא בן הינום פרוייקט של "חווה חקלאית" על שטחים פרטיים של פלסטינים בשיתוף עם רט"ג.
בנושא של הענקת הסמכויות ומרחב הפעולה באזור הרגיש של אגן העיר העתיקה לעמותה פרטית אידיאולוגית קבע דוח מבקר המדינה מ-2016:
באגן העיר העתיקה בירושלים קיימים אתרים בעלי חשיבות לאומית, דתית, היסטורית, רוחנית, ארכאולוגית ותרבותית […] המחדל של כל אחת מרשויות אלה [רט"ג, רשות העתיקות, רמ"י] הביא למצב שבו בפועל הפכה העמותה [עמותת אלע"ד] לגורם מרכזי ביותר באזור זה, בלי שיתבצע לגביה פיקוח מהותי מטעם רשויות המדינה המופקדות על האזור ועל האתרים שבו. התנהלותם של כלל הגורמים המעורבים […] הביאה להחלשת מעמדן [ולהעברת זכויות] לידי גוף פרטי ללא פיקוח הולם ובניגוד לכללי מינהל תקין, עד כדי התפרקות המדינה מסמכויותיה".
הנסיון מלמד, אם כן, כי אין ספק שרט"ג תשתמש בשטח שיוכרז כגן לאומי להקמת פרוייקטים תיירותיים-התנחלותיים חדשים ולחיזוק הנוכחות הישראלית באזורים הללו. למעשה, אין הצדקה אחרת להרחבת הגן הלאומי.
3. אין הצדקה אמיתית להרחבת הגן הלאומי
במסמכי התכנית מוצהר כי מטרת התכנית היא "הבטחת אופיו וצביונו של השטח, ע"י שמירת הערכים ההסטוריים, הדתיים והלאומיים, הנופיים והארכיטקטונים של האתר". במסמכים מודגשת החשיבות של שמירת הנוף שמסביב לעיר העתיקה והגנה על הנראות של חומות העיר העתיקה. חשוב להדגיש שבמשך 54 שנים שמדינת ישראל שולטת בשטח זה, כמעט שלא נפגעו ערכי הנוף שעליהם מדברת התכנית. לא התקיימה בנייה מאסיבית שמונעת את הנראות של העיר העתיקה למרחוק. השמירה על השטח מפני פגיעה נעשית באמצעים אחרים, ובמיוחד באמצעות תכנית עמ/9 שאושרה ב-1977 ונועדה להגן על האופי המיוחד של אגן העיר העתיקה. התכנית הזאת מונעת בניה ופיתוח שיפגעו בערכי הנוף והעירייה אוכפת את החוק בהתאם.
הכרזת השטח כגן לאומי לא מוסיפה נדבך משמעותי בהגנה על ערכי הנוף אלא נועדה לאפשר הרחבת הפעילות ההתנחלותית-תיירותית כפי שעושה רט"ג בשנים האחרונות בסביבת העיר העתיקה.
נציין עוד כי ב-1968 כאשר הוכנה לראשונה התכנית להכרזת הגן הלאומי היה רצון של המתכננים לכלול בה גם את השטחים שכעת מיועדים להכרזה. רט"ג מציינת זאת במסמכי התכנית כהצדקה לפעולה, וכהשלמת מהלך שכאילו הוחלט כבר לפני חמישים שנה. אלא שהאמת היא שדווקא עובדה זו מעידה על כך שמדובר בצעד מרחיק לכת. ישראל נמנעה כל השנים מלהכריז על שטחים אלה כגן לאומי מתוך שיקולים מדיניים והתחשבות במרחב הנוצרי ו"הסתפקה" בהכרזה של שטח של כ-1,000 דונם מסביב לעיר העתיקה שכולל את שכונת ואדי חילווה בסילוואן בגלל היותה שוכנת על שרידי ירושלים הקדומה.
4. פגיעה בכנסיות הנוצריות
חלק ניכר מהשטח המיועד להרחבת הגן נמצא בבעלות הכנסיה הפרנציסקנית והכנסיות האורתודקסיות היוונית והארמנית. קרוב ל-20 אתרים נוצריים, מהחשובים ביותר לנצרות נמצאים בשטח המיועד לגן, או מוקפים על ידו או צמודים לו במורדות הר הזיתים. כך למשל כנסיות גת שמנים, מריה מגדלנה, והאדון הבוכה, נדחקות ע"י הגן הלאומי מצפון ומדרום לכדי רצועה צרה של נוכחות נוצרית. בית הקברות הקתולי וגן האפיפיור למשל, נכללים בתוך שטח הגן ממש. נציין כי כאשר ביקשו להכריז על שטח בית הקברות היהודי בהר הזיתים כחלק מהגן הלאומי בשעתו, היו הם הגורמים הגורמים הדתיים היהודיים המנהלים את בית הקברות שהתנגדו ומנעו את ההכרזה.
למעשה הגן הלאומי המתוכנן יפגע במכלול של מורדות הר הזיתים כאתר נוצרי, שהוא אחד משלושת האתרים החשובים ביותר של הנצרות, שבו ריכוז גבוה של אתרים נוצרים קדושים, וידלדל אותו לכדי פורזדור נוצרי צר החוצה בין אזורים בשליטה ובדומיננטיות ישראלית. ההכרזה הזאת, שנעשית ללא כל הידברות עם הגורמים הנוצריים, מעידה על זלזול ישראלי כלפי הכנסיות והמאמינים הנוצרים.
5. פגיעה בתושבים הפלסטינים
מעבר להעמקת הדחיקה של הנוכחות הפלסטינית מהאזור מדובר גם בפגיעה ישירה באפשרות הפיתוח הפלסטיני והגברת הלחץ על התושבים שחיים באזור. התכנית מרחיבה את הגן הלאומי עד לקו הבתים של תושבי אבו תור וואדי ג'וז, יוצרת חיץ בין השכונות א-צוואנה וואדי ג'וז וא-טור וגורעת עתודת קרקע משמעותית לפיתוח השכונות שכבר כיום סובלות מחנק תכנוני מתמשך. חשוב לציין כי ממסמכי התכנית עולה כי לא נעשתה כל בחינה של צרכיהם של כ-100,000 התושבים שמתגוררים באגן העיר העתיקה לפני שנקבע שעתודות קרקע יקרות אלה יהפכו לגן לאומי.
6. התכנית היא חלק מהמאמצים ההתנחלותיים לכתר את העיר העיר העתיקה
מאז שנות השמונים פועלת ישראל יחד עם ארגוני מתנחלים להרחבת הנוכחות הישראלית מסביב לעיר העתיקה ולדחיקת הנוכחות הפלסטינית. עד כה הצליח המיזם לשכן כ-3,000 מתנחלים בשכונות הפלסטיניות שבעיר העתיקה ובסביבתה: בסילוואן, בראס אלעמוד, בא-טור בשייח ג'ראח ועוד. לצד הפעילות ההתנחלותית משקיעה ישראל מאות מיליוני שקלים בפרוייקטים תיירותיים שנועדו לעודד נוכחות ישראלית במקום ולשנות את המרחב הציבורי למרחב יהודי עם מובלעות נוצריות ומוסלמיות.
למדינת ישראל יש תכנית סדורה, גם אם אינה פורמלית וגם אם היא מורכבת מתכניות רבות שמרכיבות מעין פאזל, ליצירת רצף ישראלי וכיתור של העיר העתיקה. בצפון התכנית לנשל מאות פלסטינים מביתם משייח ג'ראח ולהקים התנחלויות ופארקים במקומם, דרך ואדי ג'וז והתכנית לשנות את אופי השכונה ביוזמה שמכונה "הסיליקון ואדי", הגן הלאומי "עמק צורים" בא-צוואנה וההתנחלויות בשכונה זו, הפעילות בא-טור ובהר הזיתים, דרך ראס אלעמוד, בטן אלהווא, הבוסתאן, ואדי חילווה וואדי רבאבה, וכמובן פרוייקט הרכבל שנועד להשלים את ההשתלטות מדרום. מדובר בניסיון לייצר טבעת "ירוקה" משובצת בהתנחלויות ובפרוייקטים תיירותיים-התנחלותיים מסביב לעיר העתיקה והיא הולכת ומתממשת לנגד עינינו בשנים האחרונות.
בית הקברות הקתולי, כנסיית גת שמנים ומריה מגדלנה – מהאתרים החשובים לעולם הנוצרי