*** עדכון מ-20/3/22: המאחז פונה כשבוע לאחר הקמתו, אך פלסטינים מדווחים שמתנחלים ממשיכים להגיע לאזור באופן תדיר לצורך מרעה והפגנת נוכחות.
מתנחלים הקימו לפני יומיים מאחז חקלאי חדש במרחק של כ-400 מ' מבתי הכפר הפלסטיני בתיר, ממערב לבית לחם, בלב אתר מורשת עולמית שהוכרז ע"י אונסק"ו. הקמת המאחז כללה שדרוג והרחבה של דרך גישה למאחז, בניית דיר כבשים והקמת מבנה מגורים (במשאית).
מיקום המאחז הוא חלק מהנסיון של המתנחלים ליצור חיץ של נוכחות ישראלית בין העיר בית לחם לבין הכפרים הפלסטינים שממערב לה, חוסאן ובתיר, ולמנוע אפשרות של רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית עתידית (ראו מפה). באזור זה הוקמו בשנתיים וחצי האחרונות עוד שני מאחזים: מאחז מחרור, והמאחז חוות עדן, ולאחרונה קודמה בו תכנית להכפלה של ההתנחלות הר גילה ("גבעת הגמל").
המאחז הוקם על קרקע שהוכרזה כ"אדמת מדינה" בשנות ה-80, אך ככל הידוע לנו היא לא עברה בחינה של "צוות קו כחול" שאמור לבחון את גבולות ההכרזות הישנות לפני שניתן לעשות בקרקע שימוש. תושבי בתיר טוענים כי הקרקע היא בבעלותם וכי ברשותם קושאן טורקי שמעיד על כך.
שלום עכשיו: זה לא מקרה שהמאחז מוקם דווקא בימים שתשומת הלב הציבורית מופנית לאוקראינה ולרוסיה. הממשלה הנוכחית כבר נכשלה בכמה מבחנים שהציבו לה קומץ מתנחלים באביתר, בחומש ובמקומות אחרים, ונמנעה מלפנות מאחזים חדשים מיד עם הקמתם. אסור שגם במבחן הזה היא תיכשל והמאחז הזה יהפוך לעובדה קיימת.
ב-13/3/22 פנתה תנועת שלום עכשיו במכתב לשר הביטחון בדרישה לפנות את המאחז לאלתר: "מפחיד לחשוב שקומץ מתנחלים יכתיבו לישראל את מדיניות החוץ והביטחון דרך קביעת עובדות בשטח. ממשלת ישראל חייבת לשים למתנחלים גבול".
בשנת 2014 הכריז אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם על שטח של כ-11,000 דונם באזור הכפר בתיר ממערב לבית לחם כאתר מורשת עולמית בסיכון. האזור הוכר כאתר מורשת עולמית בשל החקלאות הקדומה שהשתמרה בו, הטראסות העתיקות ומערכת ההשקייה הייחודית שמשמשת את תושבי בתיר מאות שנים.
כך מתואר האתר ע"י אונסק"ו:
"אתר זה נמצא כמה קילומטרים דרומית-מערבית לירושלים, בהרים המרכזיים בין שכם לחברון. נוף גבעת בתיר מורכב מסדרה של עמקים (ואדיות) מעובדים, עם טרסות אבן אופייניות, שחלקן מושקות (שלחין) לצורך גידול ירקות, בעוד שאחרות הן חלקות בעל המבוססות על משקעים בלבד, ונטועות גפנים ועצי זית. הפיתוח של חקלאות טרסות באזור הררי שכזה נתמך על ידי רשת של ערוצי השקיה הניזונים ממקורות תת קרקעיים. מערכת חלוקה מסורתית משמשת כדי לחלוק את המים הנאספים דרך רשת זו בין משפחות מהכפר הסמוך בתיר".
לפני שלוש שנים, ניסו מתנחלים להקים במקום זה מאחז. בדצמבר 2018 נפרצה דרך גישה במעלה הגבעה, ובערב חג המולד 2018 הגיעו עשרות מתנחלים לשטח ובנו במהלך הלילה מבנה בלוקים. למחרת בבוקר הם פונו ע"י צה"ל. השבוע חזרו המתנחלים למקום, הרחיבו ושדרגו את הדרך והקימו את המאחז החדש. יש לציין כי בספטמבר 2019 הוקם בסמוך מאחז חקלאי לא חוקי נוסף, מאחז מחרור, במעורבות של המועצה האזורית גוש עציון ואמנה.
בשנים האחרונות הקימו מתנחלים כ-50 מאחזים חקלאיים חדשים בשיטה שמאפשרת להם באמצעות כוח אדם קטן של משפחה אחת וכמה צעירים שמקימים חווה חקלאית, להשתלט על אלפי דונמים באמצעות מרעה ובאמצעות סילוק שיטתי של הנוכחות הפלסטינית מהסביבה. חלק מהמתנחלים בחוות הללו נוקטים באלימות ובאיומים כדי לגרש חקלאים ורועים פלסטינים מהסביבה. בעלת חווה אחת הסבירה לכתבת עיתון הארץ שמטרת היציאה עם הכבשים למרעה היא כדי לחסום פלסטינים, שלדבריה "כל הזמן חורשים ושותלים עוד". "פעם חבר'ה שהתנדבו פה חסמו אותם פיזית, ולא נתנו לחקלאי הערבי לחרוש", היא אמרה. "אנחנו במלחמה יום יומית על השטח. בעלי שתל את העצים בצורה מאוד מפוזרת כדי שיהיה אפשר להשתלט על כמה שיותר שטחים ולחסום כמה שיותר".
בכנס שקיימה "אמנה" בפברואר 2021 בנושא המאחזים החקלאיים ("חוות רועים") ציין מנכ"ל אמנה, זאב חבר (זמביש) כי:
היום ההתיישבות תופסת בפועל כחמישים עד מאה אלף דונם … בנייה תופסת מעט שטח כי הפיתוח הוא יקר ולכן הגענו למאה אלף דונם אחרי חמישים שנה. חוות הרועים, בשלוש השנים האחרונות … יש להם היום שטח של קרוב לפי שתיים משטח הישובים הבנויים. כבר היום, פי שתיים.
להרחבה על המאחזים החקלאיים ראו כאן.
לצד הקמת המאחזים באזור, המינהל האזרחי מונע מפלסטינים לפתח את האזור לצרכיהם. בשנים האחרונות הגבירו המתנחלים את הלחץ על הממשלה לסלק את הנוכחות הפלסטינית באזור, והמינהל האזרחי הוציא צווי פינוי וביצע הריסות של עיבודים חקלאיים פלסטינים. בנובמבר האחרון הרס המינהל האזרחי גדרות וטרסות שבנו פלסטינים, ועקר עשרות עצי זית בני שנים אחדות, בשטחים הסמוכים לבתי הכפר בתיר והרחוקים רק כ-300 מטרים ממקום המאחז החדש.
גדר שהוקמה ע"י פלסטינים ונהרסה ע"י צה"ל, ברקע המאחז החדש