*** עדכון מ-9/7/24: בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של משפחות ג'ית' ואבו נאב וקבע כי עליהן לפנות את ביתן לטובת המתנחלים, וגם לשלם להם 10,000 ש"ח הוצאות משפט ***.
בשבוע הקרוב יתקיימו בבית המשפט המחוזי בירושלים שני דיונים (ביום שני ב-15:30 וביום רביעי ב-8:30) בתביעות פינוי שהגישו מתנחלים נגד 11 משפחות פלסטיניות בבטן אלהווא. התביעות הן חלק ממהלך שלם של תביעות שהגישו מתנחלים הקשורים לעמותת עטרת כהנים נגד למעלה מ-80 משפחות פלסטיניות בסילוואן בדרישה לפנותם מביתן. כל התביעות מבוססות על הטענה שהקרקע שעליה נבנו בתי הפלסטינים היתה בבעלות של יהודים שהקדישו אותה בסוף המאה ה-19 לטובת עניי ירושלים התימנים, וכיום מאה שנים אחרי, בשם אותו הקדש, מבקשים מתנחלים לפנות את המשפחות הפלסטיניות ולהכניס במקומן מתנחלים.
בית המשפט המחוזי ידון השבוע בגורלם של 66 תושבים מבטן אלהווא:
הדיון הראשון יתקיים ביום שני, 8/7/24 בשעה 15:30 בבית המשפט המחוזי בירושלים:
בית משפחת אבו נאב (משפחה אחת עם 7 נפשות) ובית משפחת ג'ית' (3 משפחות עם 15 נפשות).
סאלם ג'ית', בבטן אלהווא, דצמבר 2020. בית המשפט המחוזי ידון בערעור שלו ושל משפחתו ביום שני, 8/7/24.
הדיון השני: יום רביעי, 10/7/24, בשעה 8:30 בבית המשפט המחוזי בירושלים:
בית משפחת אום נאסר רג'בי (3 משפחות עם 18 נפשות), ובית משפחת עבד אלפתאח רג'בי – 4 משפחות עם 26 נפשות.
משפחת אום נאסר רג'בי מספרת על החיים בצל סכנת הפינוי. בית המשפט ידון בערעורם ביום רביעי, 8/7/24
קהילה שלמה בסכנת גירוש
עד כה פונו מבטן אלהווא 14 משפחות שבמקומן נכנסו מתנחלים, וכ-700 תושבים מכ-80 משפחות נוספות נמצאים בהליכי פינוי בבתי המשפט.
חלק מהתביעות עדיין מתנהלות בבית משפט השלום. התביעות שידונו השבוע בבית המשפט המחוזי, הן בערעורים שהגישו המשפחות הפלסטיניות אחרי שבית משפט השלום קבע שעליהן לפנות את הבית לטובת המתנחלים. תביעות נוספות הגיעו לבית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את ערעורי המשפחות.
לפני כחודש דחה שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, את עתירת משפחת שחאדה נגד פסק הדין לפנותה מביתה וקבע כי עליה לפנות את הבית באופן מיידי. לעומת זאת, הרכב אחר של בית המשפט העליון שאליו הגיע הערעור נגד הפינוי של משפחת דוויק מנע בינתיים את הפינוי והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לבירור סוגיות משפטיות שעלו בתיק. בתביעה אחרת, נגד המשפחות שוויקי ועודה, ביקש בית המשפט העליון את עמדת המדינה מהיועצת המשפטית לממשלה בסוגיות המשפטיות שעלו בתביעה. נכון לעכשיו, שנה וחצי אחר כך, עדיין לא הוגשה עמדת המדינה.
החוק המפלה:
הבסיס לכל התביעות הוא זהה: חוק אחד שחל על נכסי יהודים במזרח ירושלים שאבדו להם ב-1948 – מאפשר להם לקבל אותם בחזרה; וחוק אחר שחל על נכסי פלסטינים במערב ירושלים שאבדו להם ב-1948 – מונע מהם לקבל אותם בחזרה.
חוק הסדרי משפט ומינהל שנחקק ב-1970 ע"י הכנסת קבע כי יהודים שהיו בעלי נכסים במזרח ירושלים ואיבדו את נכסיהם ב-1948, יכולים לקבל אותם חזרה מהאפוטרופוס הכללי הישראלי, למרות שכל אותם בעלי נכסים יהודים קיבלו מהמדינה נכסים חלופיים כבר ב-1948. זאת בניגוד לחוק נכסי נפקדים מ-1950 שקבע שפלסטינים שאיבדו את נכסיהם בישראל ב-1948 לא יהיו זכאים לקבלם חזרה. מכיוון שחוק הסדרי משפט ומינהל הוחל רק במזרח ירושלים ולא במערבה, הוא חל בפועל רק על יהודים אך לא על פלסטינים שאיבדו את רכושם באותה מלחמה ובנסיבות דומות.
להרחבה על החוקים המפלים – ראו כאן
להרחבה על הדין הבינלאומי ותביעות הפינוי בבטן אלהווא – ראו כאן