הכרזה על 465 דונם אדמות מדינה במאחז הרואה

אתמול הכריז הממונה על הרכוש הממשלתי שבמינהל האזרחי על 465.4 דונם מאדמות הכפרים סינג'יל ולובן א-שרקיה מדרום לשכם כ"אדמות מדינה", לצורך הכשרת המאחז הלא חוקי הרואה. בעוד שהשטח הבנוי של המאחז עומד על כ-100 דונם, ההכרזה כוללת בתוכה שטח גדול פי 4.5 שיאפשר את הרחבת המאחז בעתיד.

בפברואר 2023 החליט הקבינט להכשיר את המאחז כהתנחלות עצמאית. כעת, כחלק מהליך ההכשרה, המדינה מכריזה על הקרקעות כ"אדמות מדינה" כדי שניתן יהיה להקצות את הקרקע לתכנון ואח"כ לבנייה. לבעלי הקרקעות ניתנו 45 ימים להגיש התנגדויות להכרזה ולנסות להוכיח כי הקרקע היא שלהם.

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בדצמבר 2022, הוכרזו כ-27,119 דונם כאדמות מדינה, כמות השווה כמעט לכל השטחים שהוכרזו כאדמות מדינה מאז הסכם אוסלו. ההכרזה על אדמות מדינה היא אחת השיטות המרכזיות של מדינת ישראל להשתלט על קרקעות בשטחים הכבושים. קרקע שהוכרזה כאדמת מדינה כבר לא נחשבת בעיני ישראל כקרקע בבעלות פרטית של פלסטינים והם מנועים מלעשות בה שימוש. לצד זה, מקצה המדינה את אדמות המדינה לישראלים בלבד.

במהלך שנות השמונים הכריזה ישראל על מאות אלפי דונמים כאדמות מדינה. ממשלת רבין החליטה ב-1992 להפסיק את ההכרזות על אדמות מדינה בשטחים, אך ממשלת נתניהו חזרה לשימוש בשיטה הזאת בשנת 1998. מאז הקמת הממשלה הנוכחית, חלה עליה חדה בכמות הקרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה, והממשלה מתכוונת לבצע הכרזות נוספות לצורך הקמת התנחלויות חדשות שעליהן החליט הקבינט.

שלום עכשיו: "נתניהו וסמוטריץ' נחושים להאבק נגד כל העולם ונגד האינטרס של תושבי ישראל לטובת קומץ מתנחלים שמקבלים אלפי דונמים במתנה כאילו אין סכסוך פוליטי לפתור. הם מנצלים כל רגע בשלטון כדי ליצור עוד ועוד עובדות בשטח שיקשו על ישראל להגיע לשלום. היום לכולם ברור שאי אפשר לפתור את הסכסוך הזה בלי הסדר מדיני שבמסגרתו תוקם מדינה פלסטינית בגדה המערבית, אך ממשלת ישראל בוחרת דווקא להקשות ולהרחיק אותנו מהאפשרות לשלום ולהפסקת שפיכות הדמים".

להרחבה על הליך ההכרזה על אדמות מדינה – ראו כאן

הכשרת המאחז הרואה – העבריינות משתלמת

לפי הדין הבינלאומי, כל ההתנחלויות אינן חוקיות. אך לפי הכללים שקבעה מדינת ישראל בשטחים הכבושים, ניתן להקים התנחלויות בהליך "חוקי" הכולל החלטת ממשלה על הקמת ההתנחלות, הקצאת הקרקע, תכנון והוצאת היתרי בנייה. המאחז הרואה הוקם בשנת 2002 על "אדמות סקר" (אדמות שהמדינה סברה שניתן להכריז עליהן כאדמות מדינה מכיוון שהן אינן מעובדות באינטנסיביות). מיד עם הקמתו הוצאו לו צווי הריסה, והממשלה אף הוציאה נגדו "צו תיחום" שמורה על פינוי המאחז בלי קשר לשאלת חוקיות המבנים.

אלא שהצווים לא נאכפו. בשנת 2007 עתרה שלום עכשיו לבג"צ בדרישה לממש את צווי התיחום שהוצאו למאחז הרואה ולחמישה מאחזים נוספים. הדיון בעתירה ארך שנים ארוכות שבמהלכן הודיעה המדינה כי בכוונתה להכשיר את המאחז. בשנת 2014 החליט בית המשפט שלא לחייב את המדינה לפנות את המאחז, ולאפשר לה להסדיר אותו באופן חוקי.

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2017, הכריז הממונה על הרכוש הממשלתי על קרקעות הסמוכות למאחז כ"אדמות מדינה". ההכרזה לא כללה את השטחים שעליהם הוקמו הבתים, ולכן לא ניתן היה להכשיר את המאחז. במקביל החל במאחז פרוייקט בנייה גדול. לשלום עכשיו הגיעו עדויות למעורבות של המועצה האזורית מטה בנימין בבנייה הבלתי חוקית במאחז, והיא הגישה על כך תלונה במשטרה.

אך המשטרה לא פתחה בחקירה. בשנת 2021 שלום עכשיו עתרה לבג"צ בדרישה לחייב את המשטרה לפתוח בחקירה על המעורבות של המועצה בבנייה הלא חוקית במאחז הרואה. בפברואר 2025, אחרי שנים של גרירת רגליים מצד המדינה, קיבל בית המשפט העליון את העתירה וחייב את המשטרה לפתוח בחקירה. נכון לכתיבת שורות אלה, המשטרה טרם מסרה לשלום עכשיו מידע על התקדמות החקירה.

כעת פועלת הממשלה כדי להכשיר את המאחז הלא חוקי, ומוכיחה שוב שהשיטה של קביעת עובדות בשטח, בניגוד לחוק ולהחלטות הממשלה, משתלמת.