אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט, חתם לפני כשבועיים על צו תפיסה של עשרות דונמים לצורך סלילת כביש עוקף באורך של כק"מ ורבע למאחז הלא חוקי "בר כוכבא" (נחל חלץ) ממערב לבית לחם. הכביש נועד לאפשר למתנחלים דרך קצרה למאחז שעוקפת את בתי הכפר הפלסטיני בתיר.
שלום עכשיו: הממשלה איבדה כל בושה. אחרי שהקימה מאחז באופן לא חוקי, בלי תכניות בתוקף ועל קרקעות שמעמדן שנוי במחלוקת, היא מעיזה להשתמש בתירוץ הביטחוני ולקחת עוד קרקעות של פלסטינים כדי לייצר כביש אפרטהייד למתנחלי המאחז. למאחז הזה יש דרך אלטרנטיבית שלא עוברת בין בתי הכפר, אך היא ארוכה יותר ולכן הממשלה מעדיפה לגזול אדמות של אחרים ולפגוע באתר מורשת והכל רק כדי לחסוך למתנחלים הקרובים לליבה כמה דקות נסיעה.
מפת צו התפיסה עם תוואי הכביש העוקף המתוכנן עבור המאחז "בר כוכבא"
בשנת 2019 הוקם המאחז חוות נווה אורי לא רחוק מהכפר בתיר, והחל להשתלט על שטחים נרחבים ולהרחיק חקלאים פלסטינים מהסביבה. בדצמבר 2023 המאחז עבר למקום חדש, בלב שטח אתר מורשת עולמי מוכרז של אונסק"ו. ביוני 2024 החליטה הממשלה להקים במקום התנחלות חדשה בשם "נחל חלץ" ששונה לאחר מכן ל"בר כוכבא", וזמן קצר אחר כך החלה הקמה של אתר קרוואנים כ-400 מ' מבתי הכפר בתיר במעורבות המועצה האזורית גוש עציון.
חשוב לציין כי החלטת ממשלה להקים התנחלות לא מספיקה כדי שמאחז יהיה חוקי. צריך לדאוג שהקרקע תיחשב "אדמת מדינה" כדי שניתן יהיה להקצותה למתנחלים, צריך לקבוע תחום שיפוט ולהכין תכניות בנייה ולאשר אותן, רק אז התנחלות יכולה להיחשב "חוקית" לפי הכללים הישראלים (לפי הדין הבינלאומי, כל ההתנחלויות אינן חוקיות). במקרה של נחל חלץ/בר כוכבא, הממשלה החלה להסדיר את נושא הקרקע אך ככל הידוע לשלום עכשיו, עדיין מתנהלים הליכים מול בעלי קרקעות פלסטינים שטוענים לבעלות בקרקע. הממשלה אף דאגה לקבוע תחום שיפוט להתנחלות החדשה, אך המאחז הוקם במרחק של כק"מ ממנו. בכל מקרה, עדיין לא אושרה במקום תכנית בנייה וכל המבנים במאחז אינם חוקיים אפילו לפי הדין הישראלי.
המשמעות של צו תפיסה:
על פי הדין הבינלאומי אסור למעצמה הכובשת להפקיע קרקעות פרטיות של האוכלוסיה הכבושה לצרכיה שלה. לכן כאשר מבקשת הממשלה לסלול כביש חדש שנועד לשמש את המתנחלים בלבד, אסור לה להפקיע לשם כך אדמות של פלסטינים. כדי בכל זאת לסלול את הכביש, משתמשת הממשלה בתירוץ הביטחוני לפיו הקרקע דרושה לצורכי ביטחון. צו התפיסה שהוציא אלוף הפיקוד קובע שהקרקע דרושה לצרכים ביטחוניים, והיא נתפסת לתקופה מוגבלת בלבד (עד סיום הצורך הצבאי) ובעלי הקרקע זכאים לבקש מישראל דמי שימוש באדמתם.
למעשה מדובר בכביש עוקף (פלסטינים) שעוקף גם את החוק. סלילת כביש והקמת התנחלות אינם דברים זמניים, והתירוץ של שימוש זמני בקרקע עד לתום הצורך הביטחוני הוא תירוץ שיקרי. מעבר לכך, גם הצורך ה"ביטחוני" בכביש המדובר איננו צורך ביטחוני בכלל; הצורך בכביש נובע מההתנחלות המתוכננת. ההתנחלות המתוכננת לא תורמת לבטחון אלא פוגעת בביטחון ושואבת כוחות ומשאבים מצה"ל.
מעבר לכך, למאחז כבר יש כביש קיים שלא עובר בין בתים של פלסטינים, אלא שמדובר בכביש לא סלול, מפותל וארוך. כדי לקצר את הדרך מתנחלי המאחז נוסעים דרך הכפר בתיר בין הבתים. כעת מבקש צה"ל לאפשר להם כביש נפרד מהכביש הפלסטיני שיעקוף את הבתים, תחת התירוץ הביטחוני, כדי לחסוך להם את הנסיעה הארוכה בכביש החלופי.
