טוען..

נקבע תחום שיפוט להתנחלות חדשה באזור בית לחם

פחות משבועיים מהחלטת הקבינט על הקמת חמש התנחלויות חדשות, חתם אלוף פיקוד המרכז על צו שקובע את תחום השיפוט של ההתנחלות החדשה "נחל חלץ" המתוכננת באזור בית לחם. קביעת תחום שיפוט היא השלב הראשון (אחרי החלטת ממשלה) בהליך הקמת התנחלות, שלאחריו אפשר להקצות את הקרקע להתחיל בתכנון. יש לציין כי שטח השיפוט שנקבע לא כולל את שני המאחזים הלא חוקיים שהוקמו באזור בשנים האחרונות.

ההתנחלות החדשה נועדה לתקוע טריז ברצף פלסטיני ממערב לבית לחם

ההתנחלות המתוכננת שנקראת "נחל חלץ", נמצאת בלב רצף פלסטיני באזור בית לחם – בין הכפרים המערביים וואלג'ה, בתיר וחוסאן, לבין בית ג'אלה ואלח'דר הצמודים לבית לחם. כ-25,000 פלסטינים מתגוררים בכפרים שממערב לבית לחם והם חלק מהמרחב הפלסטיני באזור. הקמת ההתנחלות נועדה לנתק אותם מבית לחם ולהפוך אותם למובלעת בתוך שטח ישראלי ובכך למנוע אפשרות להקמת מדינה פלסטינית. במשא ומתן שהתנהל בעבר בין הצדדים באופן רשמי ולא רשמי, ההסכמה הפלסטינית להשארת ההתנחלויות של גוש עציון ולהעברתם לשליטת מדינת ישראל בתמורה לחילופי שטחים הותנתה בכך שלמרחב בית לחם יהיה רצף בר קיימא. ההתנחלויות בגוש עציון אמורות לפי זה להתחבר לישראל מדרום מערב (ראו למשל השטח שמיועד לסיפוח לישראל בכחול בהיר במפה לפי ההצעה שהוסכמה ביוזמת ז'נבה).  ההחלטה על הקמת ההתנחלות בנחל חלץ, מתחברת להחלטת הקבינט מפברואר 2023 להקים את ההתנחלות "שדה בועז" מדרום לה ובכך ליצור רצף התנחלותי ישראלי בין גוש עציון לבין ירושלים ולחתוך את הרצף הפלסטיני.

וכך תואר המהלך מפי מקורות הקשורים לשר סמוטריץ שצוטטו בעיתון ישראל היום בשבוע שעבר:

מפות ומסמכים מסווגים שהגיעו לידי "ישראל היום", חושפים לראשונה תוכנית אסטרטגית שיוזם השר בצלאל סמוטריץ', באמצעות מינהלת ההתיישבות שהקים, במטרה לחסום הקמה של מדינה פלשתינית. חמשת היישובים שאושרו לבנייה בשבוע שעבר על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני הם צעד ראשון בתוכנית שנועדה למנוע מהפלשתינים רצף טריטוריאלי ביהודה ושומרון. הפעם מדובר ביישובים שכל מטרתם היא לתקוע טריז במסדרונות צרים מאוד בשטחי B שאמורים למנוע רצף טריטוריאלי פלשתיני. גורמים בממשלה אומרים כי מדובר רק בסנונית הראשונה. חוות חלץ משלימה גם היא רצף התיישבותי משמעותי. חלץ כלל לא היתה ברשימת יישובים כלשהי להסדרה, אך במינהלת ההתיישבות הבינו שמדובר בצורך קריטי, מכיוון שהיא מחברת בין גוש עציון לירושלים.

תחום השיפוט שנקבע לה נוגד כל הגיון תכנוני:

בתוך אתר מורשת עולמית בסכנה שהוגדר ע"י אונסק"ו – שטח השיפוט הוא בלב אתר מורשת עולמית בסכנה שהוכרז ע"י אונסק"ו בשנת 2014 כדי לשמר חקלאות מסורתית עתיקה וייחודית שנמצאת באזור. חשוב לציין כי באותה ישיבת קבינט שבה הוחלט להקים את ההתנחלות באתר המורשת, החליט הקבינט גם כי ישראל תפעל להריסת בניה פלסטינית בשטחי "השמורה ההסכמית" שבסמכות הרשות הפלסטינית, בתואנה כי מדובר בפגיעה בטבע. כלומר, לפי ממשלת ישראל כשמדובר בבניה פלסטינית, יש פגיעה בטבע, אך כשמדובר בבניה ישראלית אין פגיעה בטבע. נזכיר כי השמורה ההסכמית היא שטח שישראל היתה אמורה להעביר לשליטת הפלסטינים לפי הסכם אוסלו בשנות ה-90, אך רה"מ נתניהו סירב לעשות זאת. בסופו של דבר, לאחר משא ומתן בהסכם וואי, הוסכם שהשטח יועבר לשליטת הפלסטינים אך יהיה להם אסור לבנות בו. לצורך כך הוגדר השטח כ"שמורת טבע הסכמית" כלומר, שמורה שקמה מכוח הסכם מדיני ולא לפי סטנדרטיים מקצועיים של שמירה על הטבע. החלטת הקבינט מתייחסת לבניה שפלסטינים החלו לבנות בתוך השמורה ההסכמית, ולפיה ישראל מתכוונת להפר את ההסכם ולפעול להריסת מבנים בתוך שטח שאמור להיות בסמכות פלסטינית.

שטח שיפוט קטן יחסית – תחום השיפוט שנקבע להתנחלות עומד על 120 דונם בלבד. בשטח קטן כזה אין הצדקה להקמת יישוב עצמאי שאין לו שום פוטנציאל פיתוח משמעותי. ישובים קטנים הם פגיעה קשה בשטחים פתוחים, דורשים משאבים גדולים לתשתיות ולהסעות והם נוגדים את העקרונות התכנוניים הבסיסיים. הסיבה היחידה להקמת התנחלות כזאת היא פוליטית: הרצון למנוע רצף פלסטיני באזור בית לחם ואפשרות למדינה פלסטינית בת קיימא.

במרחק קרוב מאוד מבתים פלסטינים – שטח השיפוט שנקבע להתנחלות החדשה נמצא במרחק של כ-250 מ' בלבד משטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ומבתי הכפר בתיר (ישנם כמה בתים בודדים אף במרחק של 30 – 50 מטרים משטח ההתנחלות שנקבע).

הבעלות על הקרקע – שטח השיפוט שנקבע להתנחלות החדשה חורג מהמקובל בנהלי המינהל האזרחי. בשנות ה-80 הכריזה ישראל על כ-80 דונם מתחום השיפוט החדש כ"אדמות מדינה". ההכרזה באותם ימים נעשתה באופן לא מדוייק עם מיפוי שקשה לקבוע בו גבולות ברורים, ולכן הוחלט כי לפני שניתן יהיה לעשות שימוש בקרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה בשנות ה-80, יש צורך לעשות הליך של דיוק הגבולות ע"י צוות קו כחול. שטח תחום השיפוט שנקבע חורג בכ-40 דונם מהשטח שהוכרז כאדמת מדינה בשנות ה-80 (כלומר הוא כולל בתוכו כ-40 דונמים שנחשבו אדמות פרטיות). להערכת שלום עכשיו, צוות קו כחול כבר הכין את הגבולות העדכניים של אדמות המדינה באזור, ועל פי הקו החדש נקבע תחום השיפוט. אלא שהקו הכחול לא פורסם, ולא ניתנה לבעלי הקרקע הזדמנות לערער עליו עדיין. כלומר, לפני שניתן יהיה להקצות את הקרקע באופן חוקי לצורך הכנת תכניות בניה, צריך יהיה לפרסם את תחומי ההכרזה החדשים ולאפשר לבעלי הקרקעות לערער על כך, בדומה להליך של הכרזה על אדמות מדינה.

אין כביש גישה להתנחלות – הגישה לשטח ההתנחלות המתוכננת נעשית כרגע בשבילי עפר באדמות פרטיות של פלסטינים. מבחינה חוקית לא ברור כיצד ניתן יהיה לסלול כביש גישה להתנחלות, כי לפי פסיקת בג"צ אסור להפקיע אדמות פלסטיניות לצורכי ההתנחלות. תידרש אקרובטיקה משפטית משמעותית כדי להכשיר את הקמת ההתנחלות בשטח.