טוען..

החטיבה להתיישבות ממשיכה לממן פרוייקטים לא חוקיים בהתנחלויות

לפני כשנתיים הוסדרה בחוק עבודתה של החטיבה להתיישבות, והיא אמורה לפעול תחת פיקוח ובשקיפות. מידע שהתקבל ע"י התנועה לחופש המידע ופורסם בכלכליסט מעלה כי למרות החקיקה החטיבה לא פועלת בשקיפות מלאה והיא ממשיכה לממן פרוייקטים לא חוקיים:

לגבי כ-43% מכספי התמיכות של החטיבה לא ניתן לדעת בוודאות היכן הפרויקטים מתקיימים.

החטיבה מימנה פרוייקטים לבניה לא חוקית בסך של 2,668,427 ₪ לפחות(!).

שלום עכשיו: החטיבה להתיישבות היא גוף שנולד בחטא מיד אחרי 1967 כדי לבצע עבור הממשלה את העבודות המפוקפקות שכרוכות בהקמת ההתנחלויות. מסתבר שגם היום, אפילו אחרי הסדרת הפעילות של החטיבה להתיישבות בחקיקה, עדיין מדובר בארגון שפועל ללא שקיפות וממשיך לממן פעילות לא חוקית. הגיע הזמן לפרק את החטיבה להתיישבות ולהחזיר לממשלה את הפעולות השלטוניות שהיא הפריטה לידיה.

רקע:

החטיבה להתיישבות הוקמה ב-1971 בתוך ההסתדרות הציונית העולמית כדי לסייע למדינת ישראל להקים התנחלויות מעבר לקו הירוק. במשך שנים פעלה החטיבה להקמת התנחלויות ופיתוחן הרחק מעיני הציבור, בדרכים שנויות במחלוקת, בתקצוב מלא מהמדינה ללא כל פיקוח ובקרה.

בדצמבר 2015 נחקק חוק החטיבה להתיישבות שנועד להסדיר את סמכויות החטיבה להתיישבות ועבודתה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קבע כי אסור לממשלה לתת סמכויות כאלה לגוף חיצוני כמו החטיבה להתיישבות. החוק עסק רק בחלק מההיבטים של עבודת החטיבה להתיישבות, ואמור היה להסדיר בעיקר את הפיקוח וההתנהלות הכספית של החטיבה. בין השאר, החיל החוק על החטיבה את חוק חופש המידע, אבל רק בנושאים הכספיים. להרחבה ראו כאן.

בשנת 2004 החלה החטיבה להתיישבות לעבוד גם בישובים בתוך ישראל בגליל ובנגב לצד עבודתה בהתנחלויות. לפי אתר האינטרנט של החטיבה היא מטפלת ב:
626 ישובים – מתוכם 126 (20%) הם התנחלויות; ו-500 בתוך ישראל (80%) (לפי אתר האינטרנט של החטיבה להתיישבות).
542,200 תושבים – מתוכם 144,800 (27%) הם מתנחלים; ו-397,400 (73%) מתגוררים בתוך הקו הירוק (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).


פעילות החטיבה להתיישבות בשנים 2017 – 2018

בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע שהגישה התנועה לחופש המידע, העבירה החטיבה להתיישבות את רשימת התמיכות והרכש שביצעה בשנים 2017 – 2018. המידע פורסם ע"י שחר אילן בעיתון כלכליסט וחושף לראשונה את מה שעושה החטיבה להתיישבות מאז הוסדר תפקידה בחוק והוחל עליה פיקוח. אך מסתבר כי למרות שמדובר ברשימה מפורטת, עדיין רב הנסתר על הגלוי מבחינת הפרוייקטים שמבצעת החטיבה.

מרשימת כל הוצאות החטיבה להתיישבות בשנתיים 2018-2017 עולה התמונה הבאה:

החטיבה מימנה פרוייקטים ופעולות בסך 200.8 מיליון ₪:
התקשרויות/רכש – 66.3 מיליון ₪ הוצאו על פעולות שהוגדרו כ"התקשרויות" או "רכש", ככל הנראה פעולות שהחטיבה להתיישבות ביצעה בעצמה;
תמיכות – 134.5 מיליון ₪ הוגדרו כ"תמיכות" – כספים שהועברו לגופים אחרים לביצוע פרוייקטים.

כספי ההתקשרויות:

כ-75% מההתקשרויות (כ-50 מיליון ₪) הם כספים לאחזקת הפעילות השוטפת של החטיבה להתיישבות – תקורות, פרסומים, ציוד במטה החטיבה ועוד. רוב הכספים הללו הם תשלומים שהועברו לסוכנות היהודית (ככל הנראה מדובר במשכורות לעובדי החטיבה).

יתר ההתקשרויות (כ-16 מיליון ₪) הם בעיקר עבור שיפוצים ואחזקה של מבנים בישובים שונים וכן עבור משימות תכנון אחדות. כ-30% מכספי השיפוצים והאחזקה הללו (כ-5 מיליון ₪) הם בהתנחלויות; כ-7% (כ-1.1 מיליון ₪) לא מצויין היכן הם אם בהתנחלויות או בישראל. והיתר, 10.8 מיליון ש"ח הם בישובים בתוך ישראל.

כספי התמיכות (פרוייקטים שמבוצעים ע"י גורמים אחרים):

כספי התמיכות ניתנו בעיקר לפרוייקטים בתחום הבניה והפיתוח – שיקום והקמת תשתיות, בניית מבני ציבור, עבודות פיתוח, סלילת דרכים ועבודות תכנון שונות.

לגבי 43% מהכספים (כ-58 מיליון ₪) לא ניתן פירוט לגבי מיקום הפרוייקט.
כ-64 מיליון ₪ שולמו לפרוייקטים בישובים בתוך ישראל.
כ-13 מיליון ₪ שולמו לפרוייקטים בהתנחלויות.


מימון פרוייקטים לא חוקיים בהתנחלויות

קשה מאוד לדעת מרשימת ההוצאות שנמסרה, את טיב הפרוייקטים שמימנה החטיבה להתיישבות. ראשית, כאמור, לפחות 58 מיליון ₪ הוצאו לפרוייקטים שלא מפורט היכן הם. כך למשל, מופיעים פרוייקטים רבים המוגדרים "בודדים" – אין לדעת אם מדובר בחוות בודדים, או במשהו אחר, ולא ידוע היכן הם. או פרוייקטים של "תשתיות בישובים" – בלי פירוט באילו ישובים.

שנית, גם בפרוייקטים שבהם מצויין שם הישוב או האיזור שבו מתקיים הפרוייקט, לא תמיד ניתן לדעת אם מדובר בפרוייקט חוקי או לא. כך למשל, החטיבה להתיישבות מימנה אתרי תיירות (נקודות תצפית, שבילי אופניים וכיו"ב) בכל מיני התנחלויות ללא פירוט. לשלום עכשיו ידועים כמה אתרי תיירות בהתנחלויות שנבנו ללא היתר ואין לדעת אם האתרים שמימנה החטיבה הם אתרים בהיתר או לא.

או למשל, החטיבה להתיישבות מימנה "שיקום תשתיות לקליטת משפחות" בהתנחלות בית הערבה בסך 1,425,088 ₪ (מתוך 2,000,558 ₪ שאושרו), ועוד סך של 208,275 ₪ על שיפוצים שונים בבית הערבה. לשלום עכשיו לא ידוע על שום בניה וקליטה של משפחות בבית הערבה עצמה, אלא שבשטח האתר הזמני של בית הערבה, הוקמה בשנתיים האחרונות באופן לא חוקי וללא היתרי בניה התנחלות חדשה בשם "קדם ערבה" נעשו בה עבודות תשתית, מבנים שופצו ונבנו חדשים ונקלטו בה עשרות משפחות. לכן ככל הנראה מדובר למעשה בפרויקט לא חוקי שמימנה החטיבה להתיישבות.

פרוייקטים שניתן לקבוע בוודאות שהם לא חוקיים – 2,668,427 ש"ח:

22,445 ₪ למאחז הלא חוקי "מצפה כרמים". המאחז מצפה כרמים ממזרח לרמאללה הוקם על קרקע פרטית פלסטינית, ובשנים האחרונות מתנהלים בעניינו הליכים בבית המשפט. בין השאר הסתבר שהחטיבה להתיישבות העניקה למתנחלים "זכויות" בקרקע אחרי שהבעלים הגישו עתירה לבג"צ ונודע שמדובר בקרקע פרטית. כעת מסתבר שהחטיבה להתיישבות נתנה בשנתיים האחרונות כספים לביצוע עבודות במאחז הלא חוקי (שאין כל מחלוקת שהבניה בו היא לא חוקית בלי קשר לשאלת הבעלות על הקרקע), גם כשהיא עצמה מעורבת בהליכים המשפטיים ויודעת היטב שמדובר במאחז בלתי חוקי.

311,736 ₪ לשיפוצים במאחז "ברוש הבקעה". לפני כשנה וחצי הוקם מחדש המאחז "ברוש הבקעה", המבנים בו שופצו ונבנו גם מבנים חדשים שהוכשרו למוסד חינוכי שמתגוררים בו עשרות בני נוער ואנשי צוות. מסתבר שהחטיבה להתיישבות סייעה להקים אותו.

3,273 ₪ לעבודות שיפוץ במאחז הלא חוקי חרשה ממערב לרמאללה.

2,330,973 ₪ להקמת מתנ"ס בהתנחלות עלי. החטיבה להתיישבות העבירה את הכסף לועד המקומי של עלי. נכון להיום כל בניה בהתנחלות עלי היא בלתי חוקית ואין להתנחלות תכנית בניה בתוקף.

בנוסף אישרה החטיבה להתיישבות תשלום של 153,127 ₪ לפיתוח תשתיות במאחז גבעת עיטם (עוד לפני שאושר בו היתר בניה). לפי הנתונים שנמסרו נכון לסוף 2018 הכסף לא שולם.

שלט "מתוקן" למאחז קדם ערבה

להורדת רשימת ההתקשרויות והתמיכות של החטיבה להתיישבות לשנים 2017 ו-2018 לחצו כאן.

לכתבה בכלכליסט בנושא