המדינה לבית המשפט: מותר להפקיע קרקע פלסטינית לטובת המאחז מצפה כרמים;
שלום עכשיו לבית המשפט: החלטה כזאת תאפשר הפקעות של אלפי דונמים מפלסטינים.
אתמול, 10/3/19, הגישה המדינה את סיכומיה לקראת הדיון בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתביעת מתנחלי המאחז מצפה כרמים. במקביל הגישה שלום עכשיו לבית המשפט בקשה להצטרף כידיד בית המשפט כדי לדון בהשלכות הרוחב של פסק הדין ובסוגיית "תום הלב" של הממונה על הרכוש הממשלתי בשטחים ושל החטיבה להתיישבות.
באוגוסט 2018 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט דראל) בפסיקה תקדימית כי למתנחלים שבנו בתים על קרקע פרטית פלסטינית במאחז מצפה כרמים יש זכויות "בר רשות" במקרקעין, וכי לבעלי הקרקע הפלסטינים אין זכות לדרוש את פינויים אלא לכל היותר לדרוש פיצויים.
להרחבה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ראו כאן.
פסק הדין התקדימי מקבל למעשה את הטענה כי ניתן להחיל את דוקטרינת "תקנת השוק" על מקרים שבהם נבנו התנחלויות על קרקע פרטית של פלסטינים וכי ניתן לייחס "תום לב" לגורמים האחראים להשתלטות על הקרקע.
טענה זו נטענה לראשונה גם ע"י המדינה בסיכומים שהגישה לבית המשפט המחוזי ביולי 2018. בניגוד לעמדה הנחרצת שהציגה המדינה בתחילת ההליכים, לפיה המתנחלים פלשו שלא כדין לאדמות הפלסטיניות וכי עליהם להתפנות, הציגה המדינה עמדה הפוכה בסיכומים. השינוי בעמדת המדינה התרחש בעקבות שינויים מרחיקי לכת שמובילים שרת המשפטים איילת שקד והיועמ"ש לממשלה אביחי מנדלבליט, המצמצמים את ההגנה על זכויות פלסטינים ומכשירים פעילות לא חוקית בהתנחלויות.
בסיכומים שהגישה המדינה אתמול לבית המשפט לקראת הדיון בערעור שנקבע ל-19/3/19, חזרה המדינה על עמדת מנדלבליט לפיה יש ליישם את דוקטרינת תקנת השוק ולייחס תום לב לממונה על הרכוש הממשלתי ולחטיבה להתיישבות כאילו הם הקצו את הקרקע הפלסטינית למתנחלים וכי הם עשו זאת בתום לב.
לקריאת סיכומי המדינה לקראת הדיון בערעור על מצפה כרמים ראו כאן.
בקשת שלום עכשיו להצטרף כידיד בית המשפט
שלום עכשיו הגישה אתמול (10/3/19) בקשה להצטרף כידיד בית המשפט בדיון בערעור. לבקשה צירפה שלום עכשיו חוות דעת מקצועית שבה פורטו ההשלכות של פסק הדין וכן המעורבות של הרשויות בגזל הקרקעות שלא מאפשרת ייחוס "תום לב" לפעולתן:
א. השלכות הרוחב של פסק הדין – שלום עכשיו הגישה לבית המשפט רשימה של 132 התנחלויות ומאחזים שבהם נבנו קרוב ל-7,000 יחידות דיור על קרקעות פרטיות של פלסטינים, על פני למעלה מ-10,000 דונם. זאת בנוסף על עוד אלפי דונמים או אף עשרות אלפי דונמים שנלקחו מבעליהם ע"י התנחלויות לצורך תשתיות, חקלאות וכיו"ב. פסק הדין עלול להוות תקדים שיכשיר את גזל הקרקעות העצום הזה שביצעה המדינה לאורך השנים בהתנחלויות.
ב. ניהול הקרקעות על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון – תיאור שורה של כשלים בפעולת הממונה הביאו ל"טעויות" הרבות בהקצאת מקרקעין שאינן בבעלות המדינה. חלק מהכשלים הובאו בדו"חות ממשלתיים רשמיים ושל מבקר המדינה שמעידים על כשלים הסטוריים וכן על כשלים שלא תוקנו עד היום.
ג. ניהול הקרקעות על ידי החטיבה להתיישבות שלא מאפשרת ייחוס לה "תום לב" – מידע נרחב על פועלה של החטיבה להתיישבות בקרקעות שהוקצו לה (ובקרקעות שלא הוקצו לה) ובמקרים רבים של הרשאות שניתנו ללא סמכות.
ד. אופיו של ה"שוק" שלגביו נטענת "תקנת השוק" – למעשה לא קיים "שוק" או "חיי מסחר תקינים" בעסקאות מהסוג שהמדינה מנהלת במקרקעין בשטחים. אין סחר שוטף, בוודאי לא ב"אדמות מדינה" שהמדינה מקצה למתנחלים ובעסקאות בין המדינה להסתדרות הציונית. יתר על כן, אין כל היתכנות – ולו תיאורטית – לתפיסת שטחים בבעלות פרטית של יהודים והעברתם "בטעות" לידי פלסטינים. אין כל גוף שלטוני באזור שמפקיע אדמות פרטיות מידי יהודים. במיוחד לאור הנתונים לפיהם 99.76% מאדמות המדינה שהוקצו – ניתנו לאוכלוסיה הישראלית, וכמעט ולא הוקצתה קרקע לפלסטינים.
לקריאת הבקשה להצטרף כידיד וחוות הדעת של שלום עכשיו – ראו כאן.
משמעות הבקשה להצטרף כידיד – ידיד בית משפט הוא מעמד שניתן לעתים בתיקים מסויימים לגופים או אנשים מומחים לתחום רלבנטי להחלטה. אם בית המשפט מקבל את הבקשה להצטרף כידיד, ניתנת לידיד בית המשפט הזדמנות להציג בפני השופטים את המידע הרלבנטי להחלטתם בנושא ההליך המשפטי.
שלום עכשיו ביקשה להצטרף לדיון בשל חשיבותו התקדימית ובשל המידע הרב שנצבר לאורך שנים בפרוייקט מעקב התנחלויות שמאפשר להסביר את ההקשר שבו נגזלו הקרקעות בשטחים.