בית המשפט העליון דחה אתמול את ערעור הכנסיה היוונית על ההחלטה שלא לקיים משפט חוזר בעניין עסקת הרכישה המפוקפקת שערכו מתנחלי עטרת כהנים עם גורמים בכנסיה היוונית לפני כ-20 שנה. דחיית הערעור סותמת את הגולל בשאלה המשפטית של הבעלות על שני נכסים ענקיים בכניסה לרובע הנוצרי ליד שער יפו: מלון ניו אמפריאל ומלון פטרה. שני המלונות הם מבנים גדולים שיכולים לאכלס מאות מתנחלים, הניצבים בכניסה לרובע הנוצרי בשער יפו. התנחלות במבנים הללו תשנה את אופי האזור ללא היכר.
המשמעות היא כי הבעלות בנכסים היא של המתנחלים, אך עדיין אין הם יכולים להיכנס אליהם משום שהן במלון פטרה והן במלון ניו אמפריאל יש דיירים מוגנים פלסטיניים, בעלי זכויות שכירות במשך שנים, שלא ניתן לפנותם אלא אם בית משפט ייקבע כי הם אינם דיירים מוגנים יותר. בימים אלה מנהלים המתנחלים הליכי פינוי נגד הדיירים, והם צפויים להיארך עוד חודשים ארוכים או שנים.
שלום עכשיו: "זה לא עניין משפטי אלא עניין פוליטי. הכדור עכשיו הוא בידיים של הממשלה. אסור לתת לחבורת מתנחלים קטנה לקבוע לבדה את גורלה של ירושלים ושל מדינת ישראל ולהפוך את העיר העתיקה להתנחלות. אפילו אם היה מדובר בעיסקה כשרה לחלוטין, האינטרס הישראלי הוא למנוע את הקרע עם העולם הנוצרי, את הגברת המתח בירושלים ואת הפגיעה בסיכוי לשלום. הממשלה צריכה להפקיע את הנכס מידי המתנחלים ולהשאיר אותו בניהול פלסטיני, כפי שהיא ידעה לעשות לאלפי דונמים שהפקיעה מפלסטינים במזרח ירושלים לטובת אינטרסים ציבוריים אחרים"
מלון ניו אימפריאל ומלון פטרה בשער יפו בעיר העתיקה
I. המשמעות הפוליטית
עסקת הרכישה הנטענת בין המתנחלים מהפטריארכיה היוותה רעידת אדמה בכנסיה שהביאה להדחתו ולכליאתו של הפטריארך, ולא בכדי. שני בתי המלון הם נכסים גדולים מאוד שיכולים לאכלס מאות מתנחלים, הם נמצאים במיקום אסטרטגי, על הרחוב הראשי שבכניסה משער יפו אל הרובע הנוצרי בו עוברים אלפי תיירים ותושבים מדי יום. הקמה של התנחלות כה גדולה במקום כה אסטרטגי תשנה ללא היכר את האופי של הרובע הנוצרי ושל המרחב הציבורי בעיר העתיקה בכלל.
לא מדובר רק בפגיעה באופי הפלסטיני של העיר העתיקה, אלא במקרה הזה זוהי גם פגיעה קשה במרחב הנוצרי, באופי ובנראות של הנוכחות הנוצרית בירושלים. בשנים האחרונות מובילה ממשלת ישראל מהלכים שמביאים לצמצום ונגיסה במרחב הנוצרי בירושלים, בעיקר ע"י פרוייקטים תיירותיים וארכיאולוגיים. מהלכים אלה מביאים למתח הולך וגובר בין ראשי הכנסיות הנוצריות לבין ישראל.
הקמת התנחלות בשער יפו על חשבון נכסים נוצריים תהווה סטירת לחי קשה בפני העולם הנוצרי. מדינת ישראל, שמבקשת לעצמה את הריבונות על ירושלים, אמורה היתה להוכיח שהיא ראויה לפקדון היקר של עיר החשובה כל כך לשלוש הדתות.
לכן יש חשיבות רבה שהממשלה תתערב ותמנע את ההתנחלות. להתנחלות בלב העיר העתיקה יש השלכות מדיניות ובטחוניות מרחיקות לכת. המתנחלים מנצלים את ההליכים המשפטיים האזרחיים כדי לקבוע עובדות בשטח, ולממשלה יש אפשרות למנוע זאת.
בשל החשיבות הציבורית האדירה של הנכסים וההתנחלות בהם לממשלה יש סמכות להפקיע אותם מידי המתנחלים ולפצותם בהתאם. היועץ המשפטי לממשלה נתן ב-1999 חוות דעת משפטית שעסקה בהתנחלות בשכונה הפלסטינית ראס אלעמוד במזרח ירושלים, וקבע שמותר לממשלה להפקיע את הנכס מידי המתנחלים משיקולים מדיניים:
"הטיעון מבוסס אפוא על ההשלכות המדיניות והביטחוניות … וכן על העובדה שמדובר למעשה בניסיון להכתיב סדר-יום מדיני במסווה של פעילות בינוי לגיטימית של בעל נכס … הממשלה מבקשת למנוע יצירת מוקדי חיכוך חדשים, וכן מבקשת היא לשמור בידה את חופש הפעולה המדיני בשלב כה רגיש מבחינה מדינית, ולמנוע מאדם בודד … לכבול את ידי הממשלה ולהכתיב מהלכים בעלי השלכות מדיניות מרחיקות לכת. … מקום שעמדת הממשלה היא כי לפעילות פרטית עשויה להיות השלכות חמורות – הן בהיבט מדיני, והן בהיבט של סדר ציבורי – אין להשאירה חסרת אונים מלפעול". (ההדגשה הוספה).
כדאי להזכיר שמאז 1967 הפקיעו ממשלות ישראל כ-24,000 דונם במזרח ירושלים, רובם המוחלט מבעלים פלסטינים, לצורך בניית שכונות ישראליות. לממשלה יש כל ההצדקה המוסרית והמשפטית להפקיע מידי מתנחלים כ-4 דונמים לצורך שמירה על השלום והבטחון בירושלים.
להרחבה על סמכויות הממשלה לגבי ההתנחלות בשכונות פלסטיניות ראו כאן.
מלון ניו אמפריאל בשער יפו בעיר העתיקה
II. רקע – עסקת רכישה מפוקפקת
מתנחלי עמותת עטרת כהנים טוענים כי בשנת 2004 הם רכשו מראשי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שלושה נכסים בעיר העתיקה באמצעות חברות זרות הרשומות במקלטי מס: בית המלון ניו אמפריאל ובית המלון פטרה ליד שער יפו, ובית מועזמיה, מבנה מגורים ברובע המוסלמי באזור באב חוטה. בכנסייה היוונית מתכחשים לעסקה וטוענים, בין השאר, שמי שחתם עליה עשה זאת ללא סמכות ולאחר שקיבל שוחד מנציגי המתנחלים, וכן כי מדובר בעסקה שהתמורה בה לא מתקרבת לערך האמיתי של הנכסים ההסטוריים (מלון פטרה, בו עשרות חדרים, נרכש תמורת חצי מיליון דולר, ומלון ניו אמפריאל שהוא מבנה עם 40 חדרים, מבואות, אולמות, מרפסות וכו' תמורת 1.25 מיליון דולר. בית מועזמיה נרכש ב-55,000 דולר. רק לשם השוואה, המתנחלים עצמם תבעו מהדייר המוגן בבית מועזמיה למעלה מ-100,000 דולר כ"דמי שימוש" (תחליף לשכירות), ובמלון ניו אמפריאל כ-3 מיליון דולר על 14 שנים).
פרשת המכירה של נכסי הכנסיה והאופן שבו הצליחו נציגי המתנחלים להביא אנשים בכנסיה לחתום על העיסקאות היא פרשה חוצת יבשות שנכרכו בה שימוש בשיטות מהסרטים כולל שימוש ב"שתולים" ואמצעי פיתוי כיד הדימיון.
בשנת 2017 אישר בית המשפט המחוזי את העסקה, וביוני 2019 אישרר אותה בית המשפט העליון, אף כי קבע כי "נותרו צללים וחורים שחורים במהלכים שהביאו לכריתת ההסכמים".
באוגוסט 2019, הגישה הפטריארכיה בקשה למשפט חוזר על בסיס ראיות חדשות שהגיעו לידיה מאדם שעבד עבור מתנחלי עטרת כהנים בענייני הרכישות בשנות ה-90 והעיד על שוחד קבוע שניתן לבכירים בכנסיה ע"י אנשי עטרת כהנים, על הצעות לשוחד מיני ועל הסתרה של חוות דעת שמאיות מבית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביוני 2020 והפטריארכיה ערערה לבית המשפט העליון. בשבוע שעבר (2/6/22) התקיים הדיון בערעור, ואתמול (8/6/22) ניתן פסק הדין שדוחה את הערעור וסוגר את הדלת בפני האפשרות לפתוח את התיק מחדש.
בית המשפט קבע כי למרות שהועלו טענות קשות לגבי התנהלות הגורמים המעורבים בעסקה, עדיין אין בהן כדי לעמוד ברף הדרוש כדי להורות על ביטול פסק דין ופתיחה מחדש במשפט חוזר:
"לא למותר לציין כי איננו נוקטים כל עמדה לגוף הדברים. הטענות שהועלו ביחס להתנהלותם של בעלי תפקידים בפטריארכיה, כמו גם להתנהלותם של מי שניהלו איתם משא ומתן, הן טענות קשות ביותר. אולם, לא ניתן להתעלם מכך שאלה לא הוכחו כדבעי בהליך המקורי, בדרך המלך, וכעת לא ניתן לפתוח מחדש את המשפט לכל רוחב החזית".
הדיירים המוגנים
במלון פטרה ובמלון ניו-אמפריאל ישנם דיירים מוגנים שמחזיקים ומפעילים את בתי המלון מזה שנים ארוכות (בבית מועזמיה מתגוררת משפחה). הם התקשרו עם הפטריארכיה היוונים בחוזים של שכירות ממושכת במעמד של דיירות מוגנת. לפי חוקי הגנת הדייר, חוזים אלה נשארים בתוקף גם אם בעלי הנכס מתחלפים, ונדרש הליך משפטי שבו התובעים צריכים להוכיח שהדיירים לא עומדים בתנאים שבחוק הגנת הדייר, על מנת לפנותם מהנכס.
שבועיים לאחר אישרור העסקה בביהמ"ש העליון ביוני 2019, הגישו המתנחלים תביעות פינוי ותביעות כספיות נגד הדיירים המוגנים (ת"א 49785-06-19, ת"א 4633-06-19). הליכים אלה עדיין מתנהלים בבית משפט השלום והם צפויים להימשך עוד חודשים או שנים. אך בסופו של דבר, לפי החוק הדיירות המוגנת מגיעה לסופה, היא יכולה לעבור בירושה רק פעמיים ולכן גם אם המתנחלים יפסידו בתביעות הפינוי, הנכסים יעברו לידיהם כעבור שנים אחרי שהדיירים יעברו מן העולם בשיבה טובה.
מלון "ליטל פטרה"
בצמוד למלון פטרה ישנו מלון קטן עם חדרים ספורים "מלון ליטל פטרה" שהכניסה אליו היא דרך הכניסה למלון פטרה.ב-26/3/22 נכנסו מתנחלים ל"ליטל פטרה" ומאז הם מאיישים את המקום בקביעות. את ליטל פטרה המתנחלים רכשו בעסקה נפרדת והם ניהלו לגביו הליכים נפרדים, ואחרי שזכו במשפט בבית משפט השלום, הם הזדרזו להיכנס לנכס עוד לפני שהספיקה הפטריארכיה להגיש ערעור.
הפטריארכיה הגישה ערעור שעדיין מתנהל. הדיירים המוגנים בליטל פטרה אף הגישו דרישה לפינוי המתנחלים עד לבירור כל הטענות, אך בית המשפט דחה את דרישתם ונכון לעכשיו המתנחלים רשאים להמשיך ולהתגורר בנכס.
כניסת המתנחלים למתחם ליטל פטרה, נעשתה ללא הליכי הוצאה לפועל כמקובל, והמשטרה בחרה לסייע להם ולא להיענות לדרישות הדיירים לפנותם עד לבירור המשפטי. הנושא עורר ביקורת בקהילה הבינלאומית, ובעוד שמשרד החוץ הבטיח שהממשלה תפנה את המתנחלים, המשטרה הוצבה בכניסה כדי להגן עליהם במתחם. נכון לעכשיו, כאמור, המתנחלים עדיין בנכס הקטן של ליטל פטרה. על ליטל פטרה ראו כאן.