במועד חתימת הסכם אוסלו (1993) חיו כ- 110,00 מתנחלים בהתנחלויות בגדה ומערבית-וכ- 140,000 בירושלים המזרחית. בגדה המערבית היו אז 128 התנחלויות ובירושלים המזרחית ההתנחלות התרכזה ב-12 שכונות ענק שנבנו ברובן בשנות ה- 70 וה- 80, דוגמת גילה, פסגת זאב רמות ועוד.
היום, שנת 2023, חיים בגדה המערבית כ- 465 אלף מתנחלים בכ 300 התנחלויות ומאחזים ובמזרח ירושלים כ-230 אלף מתנחלים, נוסף על כשלושת אלפים שמתוגררים בהתנחלויות בודדות בלב השכונות הפלסטיניות של מזרח העיר.
הסכמי אוסלו, שנחתמו השבוע לפני 30 שנה, היו אמורים להסתיים בשנת 1999 בהסכם שלום בין ישראל ומדינה פלסטינית ריבונית. הסכם אוסלו אמנם קבע כי נושאי הליבה ההתנחלויות, ירושלים וגבולות יקבעו במו"מ אך אסר על הקמת התנחלויות חדשות או שינוי המציאות בשטח. בפועל ועל אף האיסורים, מפעל ההתנחלויות פרח בשלושים השנים הודות בעיקר ל-5 גורמים שונים: הרחבת התנחלויות קיימות, הקמת מאות מאחזים וחוות רועים, סלילת אלפי ק"מ של כבישים עוקפים, "ייבוא" של אוכלוסייה חרדית להתנחלויות, והקמת התנחלויות בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית.
גדה מערבית – הרחבת התנחלויות, הקמת מאחזים, סלילת כבישים עוקפים ו"ייבוא" אוכלוסייה חרדית
הרחבת התנחלויות
ערב חתימת הסכם אוסלו, היו בגדה המערבית 128 התנחלויות ואוכלוסיית המתנחלים מנתה כ-110 אלף תושבים. בשלושים השנים הללו, קודמו מאות תוכניות שהרחיבו את שטחן של ההתנחלויות ובעיקר, הגדילו את אוכלוסיותו. יצחק רבין, מי שחתם על הסכם אוסלו, החליט להקפיא את מרבית הבניה בהתנחלויות אך לאחר הרצחו, ועם עליית בנימין נתניהו לראש הממשלה, מדיניות זו השתנתה ב-180 מעלות. נתניהו הפסיק את הקפאת הבניה ואפשר לקדם תוכניות בניה עבור ההתנחלויות הקיימות. תוכניות אלו תורצו בכך שאינן מגדילות את שטח ההתנחלויות או שהן צמודות דופן. בפועל, לא רק ששטח ההתנחלויות גדל, המרכיב המשמעותי בהתנחלויות – גודל אולוסייה – כמעט וחימש את עצמו.
הקמת התנחלויות חדשות – מאחזים
מאחר וההסכמי אוסלו קבעו כי אסור לשנות את המציאות בשטח באופן חד צדדי, ראש הממשלה נתניהו וממשלת ישראל דאז מצאה "טריק" ועל אף האיסור, משנת 1996 ועד היום הקימו לפחות 200 התנחלויות נוספות, שהן המאחזים. מאחזים הם התנחלויות לכל דבר ועניין רק שהם לא חוקיות לפי החוק הישראלי מכוון שהוקמו ללא אישור ממשלתי וללא תוכנית בניה מאושרת. ממשלות ישראל תירצו את המאחזים באופנים שונים ואף התחייבו בהסכמי אנאפוליס שיפונו אותם. למרות זאת רק, חלק מינורי מהמאחזים פונו, ובשנים האחרונות ישנו מאמץ אדיר להכשירם כהתנחלויות חדשות או כשכונות של התנחלויות קיימות. עד היום הוכשרו 27 מאחזים ורובם המכריע עדיין במעמד של מאחז (155).
עידוד התנחלות של אוכלוסייה חרדית
על אף כי לרוב, לציבור החרדי אין עניין אידיאולוגי בהתנחלויות, השינוי הדמוגרפי המרכזי במספר המתנחלים החל עם האכלוס המאסיבי של חרדים בהתנחלות. ראשי המתנחלים השכילו להבין שאם יצליחו להביא אוכלוסייה חרדית להתנחלויות, אלו יגדילו את אוכלוסיית המתנחלים באופן משמעותי. לכן, השכילו להקים מספר התנחלויות חרדיות. אלו שהוקמו בעומק הגדה המערבית כגון עמנואל, די נכשלו, אך אלו שהוקמו בקרבה למרכז או לירושלים הצליחו. כך, שתי הערים הגדולות ביותר בגדה המערבית הן חרדיות: בית"ר עלית ומודיעין עלית. היום מתגוררים בהתנחלויות אלו יחד כ- 150 אלף מתנחלים ואילו במועד חתימת הסכם אוסלו חיו בבית"ר עלית כ 5,000 מתנחלים ומודיעין עלית עוד לא הוקמה.
כבישים
הסכם אוסלו הרחיב את פיתוח הכבישים העוקפים להתנחלויות בגדה המערבית. עם יציאת הצבא מהערים הפלסטיניות, החל מפעל של סלילת כבישים עוקפים. תחילה נסללו כבישים כדי לעקוף את הערים הפלסטיניות חברון, בית לחם, שכם ורמאללה וכלה בכבישים ישירים ומהירים לתוך ישראל (דוגמת כביש 5 מאריאל או כביש "ליברמן" מנוקדים). כבישים עוקפים מהווים זרז לגידול האוכלוסייה בהתנחלויות. הם מאפשרים גישה נוחה ומהירה יותר להתנחלויות, ללא מעבר בכפרים והערים הפלסטיניות (ובפקקים שלהם). לצורך הכשרת הכבישים בגדה המערבית, מדינת ישראל הפקיעה יותר מ 30 אלף דונם. כבר בשנת 1995 נרשם שיא לאותה עת בהתחלות סלילה. בשנה זו החלה ישראל בסלילתם של למעלה ממאה קילומטרים של כבישים חדשים בגדה המערבית, שהיוו יותר מ-20% מכלל התחלות הסלילה של המדינה באותה שנה. אחד מצירי התנועה המרכזיים שנסללו לטובת המתנחלים לאחר הסכמי אוסלו מכונה כביש המנהרות, אשר נפתח לתנועה בשנת 1996. הכביש מחבר את ההתנחלויות סביב בית לחם וחברון לירושלים, תוך שהוא עוקף את בית לחם ועובר מתחת לכפר הפלסטיני בית ג'אלא במנהרה.
בשנים האחרונות, ממשלות ישראל מאיצות את סלילתן של כבישים עוקפים. בשנת 2020 לבדה, משרד התחבורה קידם פיתוח או סלילה של כ 13 כבישים לפחות בין חברון לרמאללה, בניהם: הרחבת כביש המנהרות, הרחבת כביש 60 מדרום לירושלים, הרחבת כביש ירושלים-חיזמא (437), עוקף אל-ערוב ועוקף חווארה, שיקוע קלנדיה, כביש האפרטהייד בין עזריה לזעיים, כביש הטבע המזרחי במזרח ירושלים ועוד.

מזרח ירושלים
בתחילת שנות ה 90 השתנה אופי ההתנחלויות במזרח ירושלים. לצד בניה של שכונות חדשות (הר חומה בשנת 1997 ורמת שלמה בשנת 1998) והרחבתן של השכונות הקיימות (רמות, נווה יעקב, גילה ואחרים), התעצם מפעל התנחלויות גם בתוך השכונות הפלסטיניות עצמן ובעיר העתיקה באמצעות השתלטות על בתים שמתגוררים בהם פלסטינים. שינוי משמעותי החל במהלך האינתיפאדה השניה ע"י התעצמותן של "התנחלויות תיירותיות", כאשר עמותות המתנחלים קיבלו מהמדינה אחריות על אתרי תיירות בסילואן ובסביבות אגן העיר העתיקה. התנחלויות תיירות אלו משמשים מושכי קהל ועיצוב תודעה בקרב מיליוני המבקרים המגיעים אליהם מדי שנה. כך למשל, אתר התיירות "עיר דוד" המופעל ע"י עמותת אלע"ד ושנמצא בלב שכונת סילוואן, מושך אליו מאות אלפי ישראלים מדי שנה. לכן, על אף שמספר המתנחלים אשר גרים בלב שכונות פלסטיניות נותר, קטן, השפעתן על חיי הפלסטינים בשכונות של מזרח העיר הינו גדול. בתחילת שנות ה 90 מספר המתנחלים שהתגוררו בשכונות הפלסטיניות של מזרח העיר וברובע המוסלמי היו בסביבות ה- 800. כיום גרים כ 3,000 מתנחלים בתוך שכונות פלסטיניות, ובעיקר בסילואן, ראס אל-עמוד, שיח' ג'ראח, הרובע המוסלמי בעיר העתיקה ועוד. לצד הזאת, הגידול במספר המתנחלים גורר עמו שינויים משמעותיים באורכי החיים הפלסטינים וכן מייצר חיכוכים ואלימות מתנחלים תדירה.
נתונים
שנת 1993
מספר מתנחלים בהתנחלויות בגדה המערבית: כ-110,000 + 6,400 ברצועת עזה
מתנחלים במזרח ירושלים: הערכה של 140,000
מספר התנחלויות: 128
שנת 2023
מספר מתנחלים בגדה המערבית: כ 465,000 אלף
מתנחלים במזרח ירושלים: בסביבות 230,000
מספר התנחלויות: 146
מספר מאחזים: 155 מתוכם ישנן כ 60 חוות חקלאיות.
אופן הכשרת מאחזים | |
התנחלות | 4 |
שכונה בהתנחלות | 19 |
מוסד חינוכי | 1 |
אתר תיירות | 1 |
חווה חקלאית | 2 |
סה"כ התנחלויות ומאחזים: כ 300
ההתנחלות הגדולה ביותר (מבחינת מספר תושבים): מודיעין עלית עם כ 82,000 תושבים. השניה בגודלה: בית"ר עלית עם כ 63,000 תושבים. שתי ההתנחלויות החרדיות מגיעות לכמעט 150,000 מתנחלים.




מפת התנחלויות בשנת 1993 לעומת התנחלויות 2023
סיכום
שלושים שנות הסכמי אוסלו מאופיינים בהרחבה מאסיבית של מספר המתנחלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים – מכ- 250 אלף בשנת 1993 לכמעט פי שלוש, 700 אלף, בשנת 2023. הגידול באוכלוסיה נבע מכך שעל אף שממשלת ישראל חתמה שלא תשנה את המציאות בשטח, היא המשיכה להרחיב התנחלויות, המשיכה להקים התנחלויות חדשות כמאחזים, סללה מאות ק"מ של כבישים עוקפים שחיברו את ההתנחלויות ביתר קלות למדינת ישראל. בנוסף, חיזוק משמעותי למספר המתנחלים מהווים החרדים שלהם אין זיקה אידיאולוגית להתנחלויות ועד הסכמי אוסלו כלל לא התגוררו בשטחי הגדה המערבית למעט שכונות ספורות במזרח ירושלים (נווה יעקב, רמת שלמה ורמות).
המסקנות העולות מהנתונים היא ברורה. מפעל ההתנחלויות לא רק שלא נפגע מהסכמי אוסלו, אלא להיפך. ישראל המשיכה להרחיב, לפתח, ולהכשיר התנחלויות בגדה המערבית ללא הפסקה. גם בשנים שבהם כמעט ולא הוקמו התנחלויות חדשות (1993 – 1997), המשיכו עבודות התשתית. בתוספת המעיינות ושטחי החקלאות והמרעה, אשר עליהם השתלטו המתנחלים, ניתן לסכם ולומר שמעולם לא היה מצבו של מפעל ההתנחלויות טוב יותר ומצבם של הפלסטינים בגדה המערבית קשה וחסר אונים כל כך.