המינהל האזרחי הודיע השבוע כי בתחילת חודש מאי יחלו עבודות קידוח ובדיקה לצורך ההכנות לסלילת כביש בין אלעזריה לבין א-זעיים, ליד ההתנחלות מעלה אדומים. הכביש נועד לאפשר לישראל לסגור בפני פלסטינים מרחב עצום בלב הגדה המערבית ע"י הסטת התנועה הפלסטינית לציר עוקף מיוחד. בפועל סלילת הכביש תייצר מערכת כבישים נפרדת לישראלים ולפלסטינים (כביש אפרטהייד) . לכביש חשיבות רבה לצורך סיפוח גוש מעלה אדומים לישראל ולקידום תוכנית הבניה ב E1. מסיבה זו כינה אותו בשעתו שר הביטחון נפתלי בנט "כביש הריבונות". במינהל האזרחי הכביש מכונה "כביש מרקם חיים" כי הוא נועד לאפשר לפלסטינים לקיים מרקם חיים אחרי שישראל תסגור בפניהם את המרחב כולו.
שלום עכשיו: את הגירוש של קהילת חאן אלאחמר, שאותו מקדמים גורמים בימין ובממשלה במשך שנים, יעשה הכביש המתוכנן, לחאן אלאחמר ולעוד עשרות קהילות פלסטיניות בסביבה. הכביש הוא כביש אפרטהייד שנועד לסגור בפני הפלסטינים מרחב עצום בלב הגדה המערבית ללא גישה ברכב ובכך למעשה לספח את השטח לישראל.
רקע
בחודש מרס, 2020, כאשר נפתלי בנט כיהן כשר הביטחון הוא אישר קידום כביש לפלסטינים בלבד בין הישובים הפלסטינים אלעזריה וא-זעיים ממזרח לירושלים. הכביש מוגדר ככביש "מרקם חיים" לפלסטינים, והוא נועד לאפשר תנועת כלי רכב פלסטינים מדרום הגדה לצפונה, מבלי לעבור בתוך "גוש ההתנחלויות מעלה אדומים". נכון להיום התנועה הפלסטינית מדרום הגדה לצפונה נוסעת ממזרח לבית לחם לכיוון אבו דיס ואלעזריה, ומשם פונה מזרחה לאורך ההתנחלות מעלה אדומים ולאחר מכן פונה צפונה לכיוון חיזמה ומשם לרמאללה. מכיוון שזהו הכביש היחיד שקיים ממזרח לירושלים, ישראל לא יכלה עד היום לבנות את גדר ההפרדה המתוכננת מסביב ל"גוש מעלה אדומים", כי לפלסטינים אין שום כביש שיאפשר להם לעקוף את גוש ההתנחלויות שחותך, למעשה, את הגדה המערבית לשניים: חלק צפוני וחלק דרומי.
יצירת מערכת כבישים נפרדת לישראלים ולפלסטינים תאפשר למערכת הביטחון לסגור את מרחב מעלה אדומים בפני פלסטינים גם מבלי לבנות את גדר ההפרדה המתוכננת שם. כך אפשר יהיה גם לבטל את מחסום א-זעיים שבין מעלה אדומים לירושלים ולהזיזו מזרחה אל מחוץ למרחב מעלה אדומים (ליד אתר השומרוני הטוב), מזרחית להתנחלות כפר אדומים. הסרת המחסום תאפשר למתנחלי מעלה אדומים והסביבה תנועה רציפה לירושלים ללא בדיקות ביטחוניות וללא פקקים, וללא תחושה שהם מתגוררים מחוץ לשטחי מדינת ישראל.
מסלול עוקף תכנון
הכביש המתוכנן מוגדר כ"כביש בטחוני". התירוץ לבנייתו הוא הרצון לבנות את גדר ההפרדה מסביב לגוש ההתנחלויות מעלה אדומים, שמוגדר כצורך בטחוני, וכנגזרת מהצורך הזה, קיים הצורך לסלול כביש שיאפשר את המשך "מרקם החיים" של הפלסטינים ונסיעה מצפון לדרום הגדה. בתור כביש בטחוני, הוא לא מובא לאישור תכנוני במועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי ולציבור לא ניתנת הזדמנות לערער עליו, כמו בהליך תכנוני מסודר.
הסיבה לכך היא ככל הנראה משום שבאופן רשמי, למדינת ישראל אין בכלל סמכות לתכנן את הכביש הזה כי חלקים נכבדים ממנו עוברים בשטחי B (ראו מפה), שלפי הסכם הביניים עם הפלסטינים מ-1995, סמכויות התכנון בו נתונות לרשות הפלסטינית בלבד. כדי לעקוף זאת, בחרו במשרד הבטחון להגדיר את הכביש ככביש בטחוני. הקרקעות שנלקחות לצורך סלילתו לא עוברות הליך של הפקעה לצרכי ציבור, אלא הליך של צו תפיסה צבאי, וכאמור, ההליך התכנוני נעשה במחשכים.
מפת מיקום הקידוחים. הקטע המסומן בצהוב הוא שטח B
השלב שבו נמצא הכביש – יש תקציב; עבודות הכנה לביצוע
מכיוון שלא נעשה הליך תכנוני וסלילת הכביש מתוכננת כהליך בטחוני, הידיעות על הכוונה לסלול את הכביש הסתמכו בעיקר על שמועות, הודעות לעיתונות והצהרות של פוליטיקאים. עיריות אלעזריה, אבו-דיס, סווחרה ותושבים פלסטינים מהאזור הגישו לפני כשנתיים עתירה לבג"צ נגד הכוונה לסלול את הכביש (בג"ץ 2371/21). המדינה בתגובה לא הסכימה להעביר את הכביש להליך תכנוני מסודר, אך היא התחייבה ליידע את העותרים מראש על כל כוונה להתקדם עם בניית הכביש, והעתירה נמחקה. לפני כשבוע הודיע המינהל האזרחי לעורכת הדין שמייצגת את העותרים כי במהלך חודש מאי יתקיימו בשטח עבודות קידוח כחלק מההכנה לסלילת הכביש.
עבודות הקידוח הן חלק מעבודת ההכנה לביצוע הסלילה (מה שמכונה במשרד התחבורה "תכנון מפורט"). הקידוח יאפשר למהנדסים לעמוד על טיב הקרקע בתוואי הכביש ולהתאים את החומרים, הזוויות, קירות התמך וכו', הנדרשים כדי לבצע את הסלילה. בדרך כלל שלב זה הוא שלב מתקדם מאוד לפני תחילת העבודות בשטח.
נזכיר כי לפני כשנתיים נפתח החלק הצפוני של כביש מרקם החיים הזה (שכונה גם "כביש האפרטהייד"), וגרר ביקורת בינלאומית קשה.
הפגיעה בקהילות פלסטיניות
מלבד הפגיעה האנושה שהכביש יביא על כל המרחב של מרכז הגדה המערבית, ועל עשרות הקהילות הבדואיות שבמרחב גוש מעלה אדומים, ואשר ינותקו משאר הגדה המערבית ויהיו ללא כביש גישה, ישנה גם פגיעה ישירה יותר בקהילות שמתגוררות בסמוך לתוואי הכביש.
קהילות ואד ג'מאל וג'בל באבא, בהם מתגוררים מאות פלסטינים, ינותקו מסביבתן על ידי הכביש, ולא ידוע כיצד יוכלו לחצות את הכביש שייבנה ולהגיע לבתיהן. מלבד זאת, תוואי הכביש עובר על בתים של קהילת צראעיה, שנמצאת באזור B, והמשמעות היא כי בתים אלה יהרסו. הריסת הבתים, כמו כל הסלילה, נעשית מכוח צווי תפיסה צבאיים, לפיהם הקרקע עוברת (באופן זמני) לידי הצבא והוא רשאי לפעול בה לצרכים בטחוניים (אין כאן עניין של דיני תכנון ובנייה).
המטרה: אפרטהייד והפרדה בשטח
בהודעה שפרסם ראש עיריית מעלה אדומים לפני כשנתיים, הוא חושף, באופן מפורש ובלי לשון דיפלומטית, את המטרות האמיתיות של הכביש: לאפשר סגירה של מרחב עצום במרכז הגדה המערבית בפני פלסטינים ע"י הסטת התחבורה הפלסטינית לציר עוקף מיוחד, והפיכת המרחב לחלק אינטגרלי מישראל.
הודעת ראש עיריית מעלה אדומים היא הזדמנות נדירה לפגוש בניסוח מפורש ובוטה את מדיניות ההפרדה (שלא לומר אפרטהייד) שמאחורי התכנית ואת הכוונה האמתית של ישראל לגרוע מהמרחב הפלסטיני את השטח המרכזי בלב הגדה:
מבחינת השינויים בשטח אומרת ההודעה כי הכביש "יביא לסגירת הכניסה לעזריה מכיוון העיר [מעלה אדומים], יקדם את הזזת גדר הביטחון בינינו לבין עזריה ויאפשר את העתקת מחסום א-זעים לכיוון מישור אדומים". – כלומר, מעלה אדומים תופרד פיסית מהמרחב הפלסטיני ע"י גדר, וכך לא יהיה עוד צורך במחסום שנמצא כיום בין מעלה אדומים לבין ירושלים כדי למנוע כניסת פלסטינים לישראל. המחסום יעבור מזרחה כך שתושבי מעלה אדומים לא יצטרכו לעבור במחסום מדי יום בדרכם לירושלים, ולפלסטינים לא תהיה גישה למרחב שבין ירושלים למעלה אדומים ואף מזרחה ממנה.
"מדובר בכביש נפרד לפלסטינים באזור E1 שמטרתו להפריד את הרצף התחבורתי בין האוכלוסייה הפלסטינית והישראלית באזור, כך שתתאפשר תנועת כלי רכב פלסטינים מבלי שיעברו בתוך גוש מעלה אדומים, ליד יישובים יהודים." – כלומר מטרת הכביש היא להפריד בין התנועה הפלסטינית שתיסע בכביש אחד, לבין הישראלים ו"הישובים היהודיים" שיסעו בכבישים אחרים במרחב נפרד. הפלסטינים לא יוכלו אפילו לעבור בתוך מה שמכונה "גוש מעלה אדומים".
ההודעה ממשיכה ומסבירה את ההשלכות המדיניות של הכביש: "במישור המדיני, הכביש יחבר את ירושלים ומעלה אדומים ויאפשר בנייה בהתיישבות היהודית באזור E1."
התכנית של ממשלת ישראל: רצף תחבורתי במקום רצף טריטוריאלי
הכביש החדש נועד לאפשר לפלסטינים לחצות את "גוש מעלה אדומים" מבלי להיכנס אליו, מתחת לתוואי הגדר, לאורך חומת הפרדה ומבלי להיכנס לצד "הישראלי" של הגדר, כמו במעין מנהרה. המשמעות היא שברגע שייסלל הכביש, ישראל תוכל לטעון שהבניה ב-E1, והבניה של גדר ההפרדה סביב "גוש מעלה אדומים" לא מבתרת את הגדה, כי יש לפלסטינים יש ציר תחבורתי אלטרנטיבי. טענה זו, כמובן, מופרכת משום שחוט דק של כביש שמחבר בין חלקים טריטוריאליים נפרדים ("רצף תחבורתי") אינו עונה על הצורך ברצף טריטוריאלי שיענה לצרכי הפיתוח והקיום של מזרח ירושלים והמטרופולין הפלסטיני. ללא השטחים הללו, לא תוכל לקום ולשגשג מדינה פלסטינית עצמאית, ולכן לא ניתן יהיה להגיע לפתרון של שתי מדינות. להרחבה על המשמעות של הבניה ב-E1 ו"גוש אדומים" – ראו ההתנגדות של שלום עכשיו ועיר עמים לתכניות ב-E1.
הפתרון של שתי מדינות תלוי באפשרות להקים מדינה פלסטינית בת קיימא לצד ישראל. לב המדינה הפלסטינית העתידית מבחינה גאוגרפית, כלכלית, ותרבותית הוא במטרופולין שבין רמאללה, מזרח ירושלים ובית לחם. שטחי הפיתוח הפוטנציאליים היחידים שנותרו למטרופולין זה הם השטחים שממזרח לירושלים, באותו אזור שבו ישראל מבקשת לבנות את ההתנחלות E1 וליצור רצף טריטוריאלי ישראלי מירושלים מזרחה שיבתר את הגדה המערבית לשניים.