בפברואר 2007, פירסם צוות מעקב התנחלויות של שלום עכשיו דו"ח לפיו למעלה מ-20 התנחלויות ומאחזים פולשים לשטחי שמורות טבע. המידע נכון לשנת 2007.
עוד בנושא שמורות הטבע בגדה המערבית ראו כאן.
ההתנחלות פדואל. השטח בירוק הוא שטח שמורת הטבע
מבוא
מזה מספר שנים שבעיתונות הישראלית מתפרסמות מדי פעם בפעם ידיעות באשר לבניית מאחזים בתוך שטחי שמורות טבע בגדה המערבית. המוכר מבין המקרים הוא ספור המאחז של יעל ישראל )בתו של ח"כ אורי אריאל), המועסקת על ידי רשות שמורת הטבע כפקחית בשמורת נחל פרת (ואדי קלט), שעה שהיא ומשפחתה מתגוררים בתוך תחומי שמורה זו, וזאת בניגוד לחוקי הגנת הטבע הנוהגים גם בגדה המערבית. נציין כי עובדת מגוריה של הגברת יעל ישראל בשטחי השמורה הינה מושא לעתירה בה נדרשת המדינה לפנותה לאלתר משטח השמורה. היא במקביל יחד עם המועצה האזורית מטה בנימין המעוניינת בהמשך מגוריה במקום, עתרו נגד הכוונה לפנותה מהמקום. ביום ה-13.2.07 ניתנה למדינה ארכה נוספת להציג את עמדתה בעניין זה.
בדיווח של צפריר רינת מעיתון הארץ (מתנחלים פולשים לשמורות טבע, 16/01/2004), דווח כי גם בשמורות נוספות קיימת בנייה של מאחזים: בשמורת הר כביר נבנה המאחז "החווה של סקאלי", ובשמורת נחל קנה, נבנו המאחזים אלוני שילה ואלמתן. עובדת היותם של שני מאחזים אלו בנויים בשמורות טבע אושרה בזמנו לכתב הארץ צפריר רינת על ידי רשות הטבע והגנים. כפי שיסופר להלן, לא כך היו הדברים כאשר פנה צוות מעקב התנחלויות למנהל האזרחי בדרישה לברר האם מאחזים אלו ממוקמים על שטחי שמורות טבע.
בלא כל ספק חלק מהבנייה הנעשית בשטחי שמורות הטבע נעשית בכוונה התחילה ועל מנת לתפוש שטחים נרחבים ככל שניתן. כך למשל נכתב באתר "לבן כתום לבן" http://www.lcl.org.il/index2.html על מאחז המכונה "החווה של סקאלי" שיושב בשמורת הר כביר ממזרח לאלון מורה:
"החווה הזו נבנתה בתוך שמורת טבע על מנת לעצור את הציד של חיות הבר על ידי הערבים. אסור לפי החוק לגור בשמורות טבע אך העניין הסתדר בכך שסקאלי קיבל מעמד של צפר ולצפרים מותר לגור בשמורות טבע בכמה הגבלות, כמו לא לבנות על שיא גובה ולבנות בצורה שמשתלבת בנוף."
למותר לציין כי הטענה באשר לחוקיות בניית המאחז בשמורת הטבע, הינה מופרכת.
חוקי שמירת הטבע החלים בגדה
המינהל האזרחי מנהל את שמורת הטבע והגנים הלאומיים בגדה המערבית באמצעות שני צווים צבאיים. הראשון הצו בדבר הגנה על הטבע (מס' 363, תש"ל- 1969), מגדיר בין היתר את המושג פגיעה בשטחי שמורות הטבע:
"פגיעה" – לרבות השמדה , הריסה, שבירה חבלה , קטיפה, נטילה. שנויה של צורה או של תנוחה טבעית, או הפרעה מלאכותית למהלך ההתפתחות הטבעית"
ואלו הצו השני הצו בדבר פארקים (מס' 373, תש"ל –1970), מגדיר את תפקידי וסמכויות הרשויות בתחומי פארקים לאומיים המוכרזים בגדה.
תכתובת עם המנהל האזרחי
בראשית שנת 2006 החל צוות מעקב התנחלויות להתעניין בנושא של בנייה בתחומי שמורות טבע. במכתב שנשלח למנהל האזרחי ב-6 במרץ 2006 התבקש דובר המנהל האזרחי להתייחס לממצאי בדיקה שנערכה על ידי צוות מעקב התנחלויות, שהתבססה על תיחומי שמורות הטבע כפי שהן מתוחמות על מפות טופוגראפיות (1:50,000) של מפ"י ("המרכז למיפוי ישראל") http://www.peacenow.org.il/data/SIP_STORAGE/files/3/1933.doc. בבדיקה זו התבקש המנהל האזרחי להתייחס למיקומם של חמישה מאחזים שעל פי החשד נבנו בשטחי שמורות טבע:
- הבית בו מתגוררת יעל ישראלי ומשפחתה בשמורת נחל פרת
- אלמתן בשמורת נחל קנה
- אלוני שילה בשמורת נחל קנה
- נ.ג 833 בשמורת מעון
- אביגיל בשמורת מעון
בהתייחס למגוריה של הגב' יעל ישראלי ומשפחתה בנחל פרת, אישר דובר המנהל האזרחי כי אכן מגוריה במקום אינם חוקיים וכי נמסרו לה צווי פנוי. בהתייחס למאחזים אלמתן ואלוני שילה כותב דובר המנהל האזרחי ב-16 ביולי 2006, כי הם מצויים מחוץ לתחומי שמורת נחל קנה, ואלו באשר למאחזים המצויים בדרום הר חברון: נ.ג 833 ואביגיל נאמר כי האזור טרם הוכרז באופן רשמי כשמורת טבע ולפי כך לא קיימת הפרה של חוקי שמירת הטבע:
לתשובת המינהל האזרחי מ-16/7/2006 ראו כאן.
מאחר ותשובה זו של המנהל נראתה תמוהה משהו נתבקש דובר המנהל לחזור ולבדוק שוב את גבולות שמורת הטבע נחל קנה. בתשובת המנהל האזרחי מיום ה-7 בדצמבר התקבלה תמונה שונה במקצת. בין היתר נכתב בסעיף 2 של מכתב זה:
"…יתכן ומרכיבם מסוימים (בקצה הדרום-מערבי של המאחז "אלמתן" ובקצה הדרום-מערבי של המאחז "אלוני שילה") מצויים בקצה תחום השמורה, אך בשלב זה לא ניתן להעריך את הדיוק של ממצא זה בשל קנה המידה של צו ההכרזה"
לתשובת המינהל האזרחי מ-6/12/2006 ראו כאן.
מקור המידע
בעקבות מכתב זה בו המינהל האזרחי הודה כי המידע שנמסר מוקדם יותר (16.7.06), לא היה מדויק, הוחלט בצוות מעקב התנחלויות לערוך בירור יסודי של העניין והצלחנו להשיג את המידע המוסמך מהרשות המוסמכת, קרי רשות הטבע והגנים. קיבלנו קובץ דיגיטלי של שכבת ממ"ג (GIS) ובה פירוט של גבולות כל שמורות הטבע שבגדה המערבית.
הנתונים מלמדים כי ישנן 96 שמורות טבע בגדה המערבית (מהן שמורות שנושקות או רק חלקן הוא בגדה המערבית), ששטחן הכולל מגיע לכ-890,000 דונם, וכן 14 גנים לאומיים ששטחם הכולל הוא כ-14,000 דונם.
מה שלא ידענו לפני שקבלנו את השכבות הללו הוא שהסיפור הגדול של בנייה בשטחי שמורות טבע אינו סיפורם של המאחזים הלא מורשים, כי אם סיפורן של ההתנחלויות הרשמיות. התברר שוב כי גם לעניין זה המאחזים מהווים קצה קרחון של תופעה נרחבת הרבה יותר.
מתודולוגיה – שיטת חישוב הנתונים
אופן העבודה שבה הוכן דו"ח זה זהה לאופן שבו הוכן דו"ח קודם של צוות מעקב התנחלויות "עבירה גוררת עבירה" שפורסם בנובמבר 2006, ושעסק בשאלת השימוש שההתנחלויות והמאחזים עושים בקרקע בבעלות פלסטינית פרטית http://www.peacenow.org.il/site/he/peace.asp?pi=61&fld=191&docid=2024.
המיפוי הדיגיטאלי של רשות הטבע והגנים הונח על תצלומי אוויר של ההתנחלויות ומה שנותר היה למדוד את מידת החפיפה המתקיימת ביניהם. כמו בדו"ח "עבירה גוררת עבירה" גבולות ההתנחלויות הוגדרו על בסיס מציאות פרישתן בפועל של ההתנחלויות, שהינה תולדה של מספר גורמים עיקריים:
- השטח הבנוי של ההתנחלות
- שטחים לא בנויים שעברו פיתוח כלשהו
- שטחים שגודרו בגדר היקפית חלקית או מלאה
- קווי תאורה היקפית
- כבישי טבעת שנפרצו סביב ההתנחלות
גורמים אלה הם אשר מגדירים בפועל את השטח שעליו חולשת כל התנחלות והן אלו אשר נלקחו בחשבון על מנת לחשב את השטח עליו חודרות ההתנחלויות לשמורות הטבע.
סוגי הממצאים
בדיקה קפדנית מראה כי ברוב המקרים החדירה לתחומי ההתנחלות נעשית באמצעות כבישי טבעת המקיפים את ההתנחלויות והמאחזים. עם זאת, במקרים אחדים מדובר על פיתוח שטחים לבנייה עתידית ואף בנייה של שכונות בתוך תחומי השמורות. כך הוא בין היתר המצב בהתנחלויות בית אריה, קרני שומרון, פדואל, עמנואל ונגוהות. וכן במאחזים: מעלה חגית, החווה של סקאלי, ובאתר בית הכנסת העתיק של סוסיא בו נבנה מאחז.
לפירוט הממצאים ותצלום אויר של כל ההתנחלויות שבשמורות טבע ראו להלן.
סיכום
במהלך השנים בהן תוכנן ונבנה מפעל ההתנחלויות, מדינת ישראל עשתה מאמצים שונים על מנת לתפוס שטחים נרחבים משטחי הגדה המערבית. ככלל, שטחים אלו נתפשו באמתלות שונות כדי למנוע מהפלסטינים בגדה לעשות בהם שימוש וכן על מנת לקעקע כל רצף טריטוריאלי פלסטיני. אחד האמצעים בהם ישראל עשתה שימוש על מנת לספח שטחים, הינו הכרזה על שטחים נרחבים כשמורות טבע והכללתם בגושים אותם ייעדו המתכננים עבור ההתנחלויות. דו"ח זה מראה כי לתחומיהן של שמורות טבע רבות, חדרה בנייה ישראלית של התנחלויות. בכך, יש לראותו כחלק מתופעה רחבה הרבה יותר של בניית התנחלויות בניגוד לחוקי הבנייה והתכנון החלים בגדה המערבית. כל זאת במטרה לזרז ולעבות את תהליך הסיפוח הזוחל שההתחלויות יוצרות בגדה.