טוען..

בלי דיון ציבורי ובלי החלטת ממשלה משרד השיכון מקים התנחלות חדשה ממערב לאריאל

בשקט בשקט, מתחת לרדאר, התחילה הממשלה את שלב הבנייה של התנחלות ענקית חדשה עם השלכות מרחיקות לכת על הסיכוי לשלום ועל חיי עשרות אלפי פלסטינים בגדה המערבית. הבולדוזרים עוד לא התחילו לעבוד, אבל המכרז, שאם לא יבוטל עלול להביא לתחילת העבודות תוך כשנה-שנתיים, יצא לדרך. ב-24/10/21 פרסם משרד השיכון מכרזים ל-1,355 יחידות דיור בהתנחלויות. 731 מהיחידות היו בהתנחלות אריאל. בחינה של פרטי המכרזים באריאל מגלה כי מדובר במימוש של תכנית ישנה, שאושרה ב-1991, שנועדה להקים למעשה התנחלות חדשה. באופן פורמלי מדובר על חלק מההתנחלות אריאל, אך למעשה ההתנחלות החדשה מרוחקת ממנה כ-2 ק"מ נסיעה ונמצאת מחוץ לתחום הגדר של אריאל.

שלום עכשיו: קשה להאמין שהמכרז הזה היה מקבל אישור אם היה מובא לאישור הממשלה או לדיון ציבורי כלשהו. משרד השיכון ניצל כאן תכנית שאושרה לפני 30 שנה, כדי לשנות באופן דרמטי את לב הגדה המערבית. תכנית "אריאל מערב" היא לא סתם תכנית לאלפי יחידות דיור, אלא זוהי התנחלות חדשה שנועדה "לחנוק" את העיירה סלפית ולמנוע את פיתוח המרחב הפלסטיני באזור. זאת לא רק פגיעה קשה במרקם החיים באזור אלא גם בסיכוי להגיע בעתיד לשלום ולשתי מדינות.


התכנית "אריאל מערב"

המכרזים שפורסמו באריאל הם לפי תכנית מס' 130/3/1 שאושרה ב-1991 לבניית כ-1,600 יחידות דיור על קרקעות שהוכרזו כ"אדמות מדינה" שנים לפני כן. באופן רשמי, מדובר בשטח שנכלל בתחום השיפוט של ההתנחלות אריאל, אך למעשה מדובר בהתנחלות נפרדת, בשטח המרוחק כ-2 ק"מ נסיעה מאריאל ומחוץ לתחום המגודר שלה.

אחת הדרכים של ישראל להשתלט על קרקעות בשטחים היתה לקבוע שטחי שיפוט ענקיים להתנחלויות אפילו שמדובר בהתנחלויות קטנות. קרוב ל-10% מהגדה המערבית הוקצו כתחומי שיפוט להתנחלויות, בעוד השטח הבנוי שלהן עומד על כ-2% בלבד מהגדה המערבית. במקרה של אריאל, שטח השיפוט שנקבע להתנחלות הוא למעלה מ-11,500 דונם, ללא רצף טריטוריאלי, בעוד שהשטח הבנוי שלה עומד על כ-2,400 דונם בלבד. בנייה בגבעה חדשה ומרוחקת, איננה באמת התפתחות והרחבה של ההתנחלות אלא למעשה התנחלות חדשה, גם אם באופן פורמלי השטח נחשב בתחום השיפוט של אריאל. להרחבה על שטחי השיפוט של ההתנחלויות ראו דוח שלום עכשיו.

מימוש התכנית והמכרזים, יביא לחסימה סופית של כל פוטנציאל הפיתוח של העיירה סלפית וסביבתה, שאמורה היתה להתפתח לעיר מחוז לטובת הישובים הפלסטינים בסביבה ובעתיד אף להתחבר אליהם.

ראו כאן סרטון המסביר את ההשלכות של אריאל על פיתוח סלפית והסביבה:

 

המשמעות של פרסום המכרזים

בחלק מההתנחלויות, בעיקר הגדולות יותר, משרד השיכון הוא שיוזם ואחראי על ביצוע הבנייה. כדי לבנות, משרד השיכון מפרסם מכרז שמזמין קבלנים להגיש הצעות מחיר לרכישת הזכויות לבנות את הבתים. אחרי פירסום המכרז וקבלת ההצעות, נבחרים הקבלנים ונחתמים איתם חוזים לביצוע העבודות. אחר כך הקבלנים פונים לרשות המקומית לקבל היתר בניה ומתחילים לעבוד. בדרך כלל מיום פרסום המכרז ועד תחילת העבודות בשטח עוברים בין שנה לשנתיים.


זה הזמן לעצור את הבנייה!

חשוב להדגיש שמכיוון שמדובר בבנייה בשטחים הכבושים, הממשלה יכולה לעצור אותה בכל שלב, ואפילו אחרי שהבנייה החלה בשטח (כפי שעשתה ממשלת רבין ב-1992). יחד עם זאת, ככל שהבניה נמצאת בשלב יותר מתקדם, עולה המחיר (הפוליטי והכלכלי) של עצירתה וקשה יותר למנוע אותה.

במקרה של אריאל מערב המכרזים פורסמו ב-24/10/21, אך מועד פתיחת המכרז להצעות יחל רק ב-16/12/21. המועד האחרון להגשת הצעות בחלק מהמכרזים באריאל הוא 16/1/22 ובמכרזים אחרים הוא 22/2/22. כל עוד לא הוגשו הצעות ואף לא נפתח המכרז להגשת הצעות – אין כל בעיה לבטל את המכרז. למעשה אפשר לבטל את המכרז בקלות וללא עלות כמעט גם אחרי שהוא נסגר ואפילו אחרי שהוגשו הצעות. אבל כאשר כבר הוחלט על זוכים ונחתמו עמם חוזים, ביטול המכרז עלול להיות כרוך בפיצוי לקבלנים והמחיר הכלכלי והפוליטי לביטול עולה. חשוב להדגיש כי ביטול של מכרז הוא לא דבר חריג. לא אחת קורה שאחרי שמכרז מפורסם הוא מבוטל מסיבות שונות.

מכיוון שמדובר ביוזמה ממשלתית, הממשלה היא שיכולה גם להחליט לבטלה וכל שנדרש הוא החלטה פשוטה של שר השיכון או של שר הביטחון והמכרז יבוטל.

השטח המוניציפאלי של אריאל לעומת השטח הבנוי