הצעת החוק שתאפשר למתנחלים להיכנס לשטחי ההתנחלויות שישראל פינתה מצפון השומרון במסגרת תכנית ההתנתקות בשנת 2005, אושרה בכנסת בלילה שבין שני לשלישי, ה 21.3.23. החוק הוא ציון דרך משמעותי בשינוי צפון הגדה המערבית ממרחב שהוא רובו ככולו מרחב פלסטיני רציף, למרחב עם מתנחלים, מאחזים והתנחלויות. בטווח המיידי יותר, החוק נועד להכשיר את המאחז הלא חוקי חומש, שנמצא על אדמות פרטיות פלסטיניות במקום שפעם היתה התנחלות חומש, שפונתה במהלך תכנית ההתנתקות. מבחינה מדינית, מדובר בחוק הרסני לפתרון שתי מדינות. כמו כן, מבחינה ביטחונית, החוק יגרום להגברת החיכוך בין האוכלוסיות ויסכן חיי אדם של ישראלים ופלסטינים.
רקע והסבר
בלילה שבין שני ושלישי, ה 21 למרס 2023, כנסת ישראל העבירה את התיקון לחוק יישום ההתנתקות (2005) ברוב של 31 נגד 18 ח"כים . העניין הציבורי בשינוי מערכת המשפט והחלשת הדמוקרטיה, דחק הצידה את העניין בתיקון חוק זה שלמעשה הינו צעד משמעותי לביטול חוק ההתנתקות בצפון הגדה המערבית.
בשנת 2005 ישראל פינתה את כל ההתנחלויות שהיו ברצועת עזה וארבעה התנחלויות בצפון השומרון (שא-נור, גנים, כדים וחומש). הפינוי נעשה על בסיס חוק יישום תוכנית ההתנתקות. הצעת החוק שאושרה בכנסת מתייחסת לצפון השומרון בלבד ולא לרצועת עזה, והוא מבטל את סעיפים 23 עד 27 בחוק ההתנתקות המקורי משנת 2005. אלו הם הסעיפים שאוסרים כניסת ישראלים לשטח המפונה, אלא באישור המפקד, ושהעובר על החוק דינו עד שנתיים מאסר. החוק גם שינה את שמו של החוק המקורי ויקרא מעתה 'חוק הפיצויים לנפגעי ההתנתקות'.
משמעות המידיית של השינוי שהתקבל הוא שישראלים יוכלו מעתה להיכנס לשטחי ההתנחלויות שפונו (למעט לאדמות פרטיות) כמו לכל שטחי C ואין לכוחות הביטחון סמכות לפנותם. בפועל והלכה למעשה לשינוי החוק יהיו השפעות דרמתיות. בין היתר, החוק יפגע במציאות החיים של הפלסטינים בצפון הגדה המערבית, יהווה פגיעה קשה בפתרון שתי מדינות ובביטחון הפלסטינים והישראלים, וכן ידרבן ויקדם את גזל האדמות הפרטיות של הפלסטינים בכלל, ובפרט במקום של המאחז חומש.
השפעת התיקון לחוק על המרחב הפלסטיני: סכנה ביטחונית לחיי אדם ופגיעה קשה בפתרון שתי המדינות
הצעת החוק במתכונתה הנוכחית לא מאשרת התיישבות בקרקע. אולם, למתן אישור לישראלים להיכנס לשטחים שפונו יש משמעות עצומה על המרחב והחיים של הפלסטינים בצפון הגדה המערבית. כבר כיום אנו עדים לנוכחות גוברת והולכת של ישראלים במרחבים פלסטינים שאינם באזור מיושב במתנחלים. לכל אורך השנה מתנחלים מארגנים טיולים, צעדות מחאה, אירועי תפילה, אירועי משפחות וכד' בצמוד למרחבים פלסטינים. אנו מעריכים ששינוי החוק יוביל להגברת הנוכחות הישראלית בצפון הגדה המערבית ובשטחי ההתנחלויות שפונו. הנוכחות הישראלית, שלרוב מלווה בכוחות צבא רבים, תשנה מאוד את אורחות החיים של הפלסטינים החיים באזורים אלו ויעלה את החיכוך בין האוכלוסיות.
חמור מכך, גם אם על פי הצעת החוק אין אפשרות לחזור ולהתיישב בקרקע, ניתן להעריך בסבירות גבוהה מאוד, שמרגע שמתנחלים יוכלו להגיע לצפון הגדה ביתר חופשיות, יהיו ניסיונות להקים מאחזים באזור, ויגבר הלחץ של המתנחלים להקים התנחלויות במרחב. הקמת מאחזים והתנחלויות בצפון השומרון מהווה פגיעה ישירה בפתרון שתי המדינות. בגדה המערבית אין היום כמעט מרחבים שהם פלסטינים רציפים וללא התנחלויות או מאחזים. בכל המו"מ שהתקיימו בעבר, צפון השומרון היה מרחב שלממשלות ישראל לא היו דרישות מדיניות כלפיו. הצעת החוק היא איפה הצעד הראשון שיאפשר לשנות את המרחב הפלסטיני הזה למרחב עם התנחלויות ובך לפגוע בסיכוי להגיע בעתיד להסדר מדיני ושלום בין ישראל והפלסטינים.
הקמת התנחלות חומש
בפרט, הצעות החוק מהווה אבן דרך בהקמה מחדש של התנחלות חומש שהוקמה רובה ככולה על אדמות פרטיות של פלסטינים רשומות בטאבו (להרחבה על הישיבה בחומש). על אף שהתנחלות חומש פונתה, ישיבה קטנה שנמצאת במקום מהווה מקור אדיר של אלימות מתנחלים שמקבלים הגנה מצד הצבא. אלו וגם אלו מונעים מחקלאים פלסטינים להגיע לאדמתם (להרחבה על אלימות המתנחלים). על אף ששהיית של ישראלים על אדמות פרטיות של פלסטינים אסורה באופן רשמי, בפועל הישיבה ממשיכה לשבת שם. הורדת האיסור החוקי על שהיית ישראלים באזור תתן תמריץ להגעה של ישראלים נוספים לשטח ותהווה מסר ברור מצד הממשלה לכך שאלימות מתנחלים וגזל אדמות הינם פעולות אפקטיביות וראויות. החוק בעצם יקבע ויעודד את המצב שבו אדמות הפלסטינים ממשיכות להיות מופקעות הלכה למעשה.
הצעת החוק כחלק ממהלך רחב יותר של סיפוח
העברת התיקון לחוק ההתנתקות, הוא החוק המשמעותי הראשון בתוכנית הממשלה ומצטרף להחלטת הקבינט להלבין 15 מאחזים, לקידום של כמעט 7,200 יחידות דיור בהתנחלויות, ולשינויים במנהל האזרחי שנעשו ע"י מתן סמכויות לשר נוסף במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', ממפלגת הציונות הדתית.
כזכור, בהסכם הקואליציוני בין מפלגת הליכוד למפלגת הציונות הדתית ועוצמה יהודית, הוחלט על שינויים נרחבים בניהול הגדה המערבית. בין היתר, הוחלט על העברת סמכויות מהמנהל האזרחי לידי השר בצלאל סמוטריץ', הסדרת המאחזים, ובפרט המאחזים חומש ואביתר, הקלות ברישום מקרקעין בשטחים, ביטול חוקי ההתנתקות ועוד (להרחבה על משמעות ההסכמים הקואליציוניים). ניתן לומר שהחוק הראשון שממשלת ישראל הנוכחית מעבירה לגבי הגדה המערבית, מעיד על יישום המדיניות אותו הצהירו מפלגות הימין טרם הקמת הממשלה ושבא לידי ביטוי בהסכמים הקואליציוניים.
חוק של סיפוח התנחלויות הן הפרה של החוק הבינלאומי ולא עניין פנים ישראלי
מבחינתה של מדינת ישראל, מכוון שההתנתקות נעשתה בשנת 2005 באופן חד צדדי וללא הסכם עם הפלסטינים, היא בוחרת להציג את החוק כעניין פנים ישראלי וכאילו היא משווה בין השטחים שפונו לבין יתר השטחים בשטח C שבגדה המערבית. אולם, בהעברת החוק יש ממד משמעותי של סיפוח, דה פאקטו ודה יורה. לא זו בלבד שהחוק יוליד לשינויים מהותיים בגדה המערבית (סיפוח דה פאקטו), העברתו בכנסת מעידה על המשך תהליכי סיפוח דה יורה . כזכור, לכנסת אין סמכויות על הגדה המערבית. מעבר לכך, ההתנחלויות כולן הן הפרה של החוק הבינלאומי ומהווים פגיעה במרקם החיים של הפלסטינים, בזכותם הבסיסית לעבד על אדמותיהם הפרטיות ובזכותם להגדרה עצמית ולריבונות.
בשולי ההצעה ניתן לראות את היחס השונה של כנסת ישראל לרצועת עזה לעומת הגדה המערבית. ההחלטה לא לכלול בשינוי בחוק את רצועת עזה, מעידה כי אין לממשלת ישראל כוונה להקים כעט מחדש התנחלויות ברצועת עזה. זאת על אף שדוברים שונים ואף חלק מיוזמי החקיקה דרשו תחילה כי החוק יכלול גם את רצועת עזה. לכן, יש לראות מה יוליד יום וכי חלומות המתנחלים שעולים במערכה הראשונה, עוד עלולים להפוך לסיוטים של כולם במערכה השלישית.