טוען..

כדאי לדעת לפני שמדברים על הסדרת הישיבה בחומש

לאחר הרצח הקשה של יהודה דימנטמן בחמישי האחרון החלו מתנחלים לנסות לבנות מבנים חדשים על אדמות ההתנחלות לשעבר חומש. מיד לאחר ההלוויה ועוד לפניה דוברי המתנחלים הדגישו שחייבים בתגובה לפיגוע להסדיר את הישיבה בחומש. בני משפחתו של דימנטמן לאחר שהתבשרו על לכידת החשודים בפיגוע ברכו אך הוסיפו שכל עוד לא תוסדר הישיבה בחומש הם ירגישו שהקורבן שהם נאלצו להקריב יהיה מיותר. על איזה הסדרה בדיוק הם מדברים? איזו ישיבה בדיוק צריך להסדיר שם? כמה פרטים כדי לנקות את הערפל מהסיפור הזה.

ההתנחלות חומש הוקמה בשנת 1980 על שטחים חקלאים של הכפר הפלסטיני בורקה. ב – 1978 הוציא המפקד הצבאי בגדה המערבית צו תפיסה לצרכים ״ביטחוניים״ על חלקות פרטיות פלסטיניות, מבורקה, הרשומות בטאבו. על השטח הזה הוקמה היאחזות נח״ל וכשנתיים לאחר מכן היא הפכה להתנחלות אזרחית, שלמעלה מתשעים אחוז משטח ההתנחלות מצויות על אדמות פרטיות מוסדרות ורשומות בטאבו.

לאחר 25 שנה בשנת 2005 במסגרת תכנית ההתנתקות פונתה חומש, יחד עם עוד 3 התנחלויות בצפון השומרון. למרות שאחרי 42 שנים בהם ישראל מונעת מבעלי הקרקע לחזור לאבד את אדמתם כי כך היא החליטה, והעובדה שההתנחלות פונתה ועל פי חוק ההתנתקות חל איסור מוחלט לישראלים להיכנס לשטח הזה, היה מצופה שבעלי הקרקע יוכלו סוף כל סוף לחזור לאדמתם.

באופן מפתיע ישראל לא ביטלה את צו התפיסה הצבאי אחרי פינוי ההתנחלות דבר שמנע מבעלי הקרקע הפלסטינים לחזור לאדמתם. רק בשנת 2013 לאחר מאבקים משפטיים בעזרת ארגון זכויות האדם ״יש דין״ הצו לצרכים ביטחוניים בוטל ולכאורה הפלסטינים היו רשאים לחזור לאדמתם, אך זאת לא המציאות.

אחד הגורמים לאי מתן אפשרות לפלסטינים לחזור לאדמתם היא העובדה שמאז ההתנתקות השתרש נוהג בו מידי מספר חודשים מתקיים במקום אירועים במסגרת מועצה אזורית שומרון, על האדמות הפרטיות הפלסטיניות כמובן ללא בקשת אישור מבעלי הקרקע. משנת 2007 מתנהלת במקום כמעט באופן תדיר ויומיומי ישיבה שזכתה לשם ״ישיבת חומש המתחדשת״ למרות שישיבת חומש המקורית שפונתה בהתנתקות מוקמה מחדש בדרום הר חברון. הנוכחות הזאת של מתנחלים קיצוניים גרמה ללא מעט אירועי אלימות במשך השנים, אירועים שהרתיעו ומנעו בפועל מבעלי הקרקע לחזור לאדמתם.

מפה: יש דין – www.yesh-din.org

גורם נוסף היא העובדה שבשנת 2017 הוציא המפקד הצבאי בגדה המערבית צו תיחום האוסר את כניסתו של כל אדם פלסטיני או ישראלי לשטח עליו הייתה ההתנחלות חומש. איש לא עדכן את בעלי הקרקע הפלסטינים בדבר הצו אך בפועל כניסתם לאדמתם נאסרה. לעומתם, המתנחלים המשיכו לשהות במקום מידי יום. הסיבה כביכול להוצאת צו התיחום הייתה לצורך פינוי המבנים הבלתי חוקיים שבנו המתנחלים במקום אך עד עצם היום הזה המבנים לא פונו.

לקראת סוף שנת 2019 בעקבות דיון בעתירת בעלי הקרקע יחד עם יש דין נגד האיסור על חזרתם לאדמתם הוארך תוקפו של צו התחום הצבאי אך איסור הכניסה של הפלסטינים בוטל מהצו. לעומת זאת האיסור על ישראלים להיכנס לשטח לא שונה. אך עד עצם היום המתנחלים שוהים במקום בניגוד לחוק ההתנתקות ומונעים תוך כדי שימוש באלימות מבעלי הקרקע להיכנס לאדמתם.

אלימות המתנחלים בחומש:

להפרת החוק היומיומית במקום, הפרת חוק ההתנתקות ופלישה לאדמות פרטיות, מצטרפים מקרים רבים של שימוש באלימות כלפי פלסטינים המתגוררים באזור. המקרים כוללים בין השאר עקירת עיבודים חקלאיים, השחתת עצים, השחתת מבנים, פריצה לבתים, גרימת הרס, גניבת ציוד, ריסוס כתובות תג מחיר, הצתת חציר שמשמש למאכל בעלי חיים, הריסת צינורות מים, שבירת כלי השקיה, יידויי אבנים על בתי פלסטינים ועל פלסטינים, ירי לכיוון בתים בכפר, גניבת בעלי חיים, פציעת בעלי חיים, תקיפת תושבים פלסטינים בידיים במקלות ואבנים.

על פי נתוני יש דין מתוך 23 ארועי תקיפה ואלימות כלפי פלסטינים ורכושם שתועדו על ידי הארגון, בחמישה מקרים הוגשה תלונה במשטרה, אך בכל התלונות התיק נסגר ע"י המשטרה. בפן של השתלטות על קרקע עצם נוכחתם של מתנחלים במקום מהווה השתלטות על קרקע פרטית פלסטינית הרשומה בטאבו כבר משנת 2007.

לא מדובר פה במשהו שצריך להסדיר את הגזל הזה צריך לסיים. לפנות את המתנחלים מהמקום ולאפשר לבעלי הקרקע החוקיים לחזור לאדמתם.