הקמת התנחלות ב"אביתר" היא נזק ביטחוני, נזק מדיני ופרס לעבריינים.
שר הביטחון גנץ מתכוון להקים בקרוב התנחלות חדשה בשטח שבו הוקם המאחז "אביתר" בסמוך לכפר ביתא, מדרום לשכם. בימים האחרונים פורסם כי השר מתכוון להקים את ההתנחלות בקרוב, וכי הוא אף הציע למתנחלי חומש להעביר את הישיבה לשם. נזכיר כי השר גנץ הבטיח למתנחלים כי הוא ייבחן הקמת התנחלות במקום לאחר שייערך בירור של מעמד הקרקע (ראו הרחבה להלן).
שלום עכשיו: אין שום הצדקה בעולם להקים התנחלות חדשה בעומק הגדה המערבית, שתהווה נטל בטחוני, מכה מדינית ופרס לעבריינים פורעי חוק. נזכיר כי הקומץ שהקימו את המאחז באביתר, עשו זאת בניגוד לחוק, מתוך מטרה לגרור את ישראל להעמיק את הכיבוש ולמנוע את סיומו, והם הביאו לסיכון יומיומי של חיילי צה"ל ולהסלמה קשה באלימות באזור. על הממשלה להתעשת ולעצור את הטירוף הזה ולא להיגרר אחר מיעוט קטן קולני ככל שיהיה.
רקע – הקמת המאחז הלא חוקי אביתר:
במהלך חודש מאי האחרון הקימו מתנחלים מאחז לא חוקי חדש בסמוך לכפר ביתא, והציבו עובדה בשטח בפני הממשלה שהוקמה בתחילת חודש יוני. שר הביטחון גנץ הגיע ל"פשרה" עם המתנחלים לפיה הם יאותו לפנות את המאחז, וכוח של צה"ל יוצב בשטח לשמור על המבנים שהקימו שיישארו על תלם עד לבדיקת מעמד הקרקע. שר הביטחון התחייב לערוך סקר קרקעות ולבחון האם אפשר להכריז על קרקעות באזור כ"אדמות מדינה", ואם יתברר שניתן לעשות זאת, אזי תוקם במקום התנחלות. בתחילה יוקם מוסד חינוכי כולל מגורי תלמידים וצוות, ולאחר מכן כשיושלמו כל הליכי התכנון, תוקם ההתנחלות כיישוב של ממש.
בחודש אוקטובר פורסם כי במינהל האזרחי השלימו את סקר הקרקע ומצאו כי ניתן להכריז על 60 דונם באזור המאחז כאדמות מדינה. חשוב לציין כי נכון לאותם ימים עדיין לא הושלמה חוות הדעת המשפטית שבלעדיה לא ניתן לבצע הכרזה על קרקעות כאדמות מדינה. כעת מסתבר ששר הביטחון מתכוון להקים בשטח התנחלות כלומר, ככל הנראה הושלם הליך הסקר.
ההתנחלות ב"אביתר" היא נזק ביטחוני, מסכנת חיילים ואזרחים ומביאה להסלמה
הקמת המאחז, שנעשתה כאמור בלא כל אישור של הדרג המדיני או הביטחוני הביאה לנטל ביטחוני לצה"ל בתקופה רגישה במיוחד, ודורשת משאבים רבים להגנה על נקודה חדשה. בתשובה רשימת לערר שהגישו מתנחלי אביתר נגד הכוונה לפנותם, כתב יועמ"ש איו"ש:
חמור מכך, הקמת המאחז הבלתי חוקי בוצעה במהלך תקופה מורכבת בה התמודדו כוחות הביטחון ורשויות האזור עם אתגרים ביטחוניים משמעותיים, הן בגזרת איו"ש והן בגזרות רבות אחרות (לרבות מבצע "שומר החומות"). בנוסף, הקמתו של המאחז הבלתי חוקי תרמה לערעור היציבות הביטחונית במרחב, ובכלל כך אירעו במרחב עשרות אירועי הפרות סדר משמעותיים, דבר המשפיע על הערכת המצב הביטחונית בגזרה, ומחייב הקצאת כוחות רבים שמוסטים ממשימות מבצעיות אחרות, על כל המשתמע מכך.
ואכן, מאז הקמת המאחז פתחו תושבי הכפר ביתא, שעל אדמתם הוקם המאחז, במחאות יומיומיות נגד המאחז שמאוייש כעת ע"י חיילי צה"ל. במחאות אלו נהרגו עד כה מאש צה"ל 9(!) פלסטינים והם כללו זריקת אבנים וזיקוקים לעבר החיילים.
חשוב לציין כי לפי פירסומים, הסכם הפשרה עם המתנחלים נעשה בניגוד לעמדת מערכת הביטחון שחששה מהסלמה משמעותית בגדה, ומסתמן שהחשש הזה אכן מתממש.
הסיבה היחידה להקמת ההתנחלות היא העובדה שכמה מתנחלים החליטו להקים שם מאחז והצליחו "לשגע" את המערכת ולהביא את הממשלה להסכים לדרישותיהם. זאת לא הדרך לקבל החלטות עם השלכות מרחיקות לכת על בטחון ישראל ועל מעמדה המדיני.
נזק מדיני
ממשלת בנט-לפיד הוקמה על בסיס ההסכמה שאין הסכמה לגבי המדיניות בהתנחלויות. באופן רשמי הוחלט על "ססטוס קוו" בתחום הזה, או כפי שאמר זאת רה"מ בנט בביקורו בוושינגטון: "לא נספח שטחים ולא נקים מדינה פלסטינית". אבל בפועל, לא הוקם בממשלה כל פורום או מגנון לקבלת החלטות בנושא ההתנחלויות, ומכיוון שאין הסכמה בנושא – כמעט שלא דנים בו. וכך, יכול כל שר בממשלה לעשות מה שהוא רוצה במסגרת הסמכויות שבמשרדו, ובפועל הממשלה מקדמת התנחלויות באופן שעלול להביא בסופו של דבר לסיפוח דה-פקטו של השטחים ולמניעת אפשרות לשלום ולשתי מדינות.
הקמת התנחלות חדשה, בעומק הגדה המערבית, ללא שום סיבה ביטחונית או מדינית למעט לחצים שמופעלים על ידי קבוצת מיעוט שולית, היא איוולת קשה. על הגורמים בממשלה שתומכים באפשרות של שתי מדינות לשני עמים לפעול כדי למנוע את הקמת ההתנחלות ב"אביתר", שהיא סטיה חמורה מהעקרונות ה"סטטוס קוו" המדיני שעליו הוקמה הממשלה.
פרס לעבריינות
בסופו של דבר, "אביתר" הוקם באופן לא חוקי, הביא לשיא עבריינות בנייה, צפצוף על שלטון החוק וקביעת עובדות בשטח של גורמים פוליטיים מעומק הימין המתנחלי. הכשרת המאחז הזה, בין אם על ידי הקמת ישיבה ובין אם ע"י הקמת התנחלות, היא פשוט הענקת פרס למי שרומס את החוק ומהלך אימים על הממשלה ועל הצבא.
מבחינה פוליטית המשמעות היא שהממשלה החדשה לא רוצה להתעמת אפילו עם מיעוט קטן (גם אם קולני וחזק), שהחליט מטעם עצמו "לשגע את המערכת" ולקבוע עובדות בשטח. המסר הוא שאין שינוי של ממש בכללי המשחק בשטחים, ושלמתנחלים בשטח עדיין יש כוח לעשות כרצונם. יפים בעניין זה דבריו של יועמ"ש איו"ש לבאי כוחם של מתנחלי אביתר במכתבו שנזכר לעיל:
טרם סיום, מפקד כוחות צה"ל באזור ביקש להדגיש כי מרשיכם הפרו את הדין בצורה בוטה וחמורה, הקימו תוך זמן קצר ביותר עשרות מבנים שאוכלסו על-ידי עשרות משפחות, ואף המשיכו להקים בשטח המאחז מבנים ותשתיות לאחר החתימה על ההכרזה על שטח מתוחם, חרף העובדה שההכרזה אוסרת באופן מיידי על המשך הבנייה בשטח המתוחם […] מדובר בהתנהלות בוטה וחמורה ביותר, שמצביעה על חוסר תום לב ותורמת להפרת הסדר הציבורי ושלטון החוק באזור, ובשום דרך לא ניתן להשלים עימה.
הקמת ישיבה היא התנחלות לכל דבר
מבחינה מעשית על הקרקע, אין הבדל של ממש בין "התנחלות" לבין "מוסד חינוכי" או ישיבה. המוסד החינוכי המיועד כולל מגורי קבע של עשרות תלמידים ואנשי צוות ומשפחותיהם. המשמעות היא שתהיה במקום התנחלות לכל דבר, שאנשים מתגוררים בה באופן קבוע, על כל ההשלכות שמשתמעות מכך.
יתרה מזאת, דווקא הקמת ישיבה או מוסד חינוכי היא הדרך לזרז את הקמת ההתנחלות: הקמת מוסד חינוכי לא דורשת הליך תכנוני, שאורך בדרך כלל שנים, משום שבשטחים נחקק צו שמאפשר לאשר בהליך מזורז הקמת מוסדות חינוך (תקנות אישור, הקמה ופטור מרישיון למבנה חינוך ארעי, 2010).
הקמת מוסד חינוכי לא דורשת הליכים ארוכים ויקרים של יוזמות בניה, גיוס משפחות מתנחלים שיסכימו לעבור לגור בהתנחלות החדשה, תכנון מפורט, השקעות פרטיות וכו' עד שתוקם בשטח ההתנחלות. במקום זאת, לצורך הקמת מוסד חינוכי נדרשים סכומים קטנים יותר וגם בלי לגייס עשרות משפחות ניתן להקים את ההתנחלויות ולהתבסס על תלמידי המוסד החינוכי כקבוצה שתאייש את ההתנחלות.
ולבסוף, הקמת מוסד חינוכי עלולה להיתפס בציבור כפחות מזיקה מאשר הקמת התנחלות, ובכך להקטין את ההתנגדות להקמתה. כדי להקים ישיבה או מוסד חינוכי הממשלה לא צריכה להתכנס, להחליט ולהכריז על הקמת התנחלות חדשה, ובאופן פורמלי כל מה שנדרש הוא חתימה של שר הביטחון וההתנחלות תצא לדרך.
כדאי אולי להזכיר שלא מעט מההתנחלויות החלו דרכן כ"מוסד חינוכי", והפכו לימים להתנחלויות לכל דבר ועניין. בין השאר יש להזכיר את ההתנחלות אלון שבות שהחלה כישיבה, אבנת שהחלה כבית ספר תיכון עם פנימיה, משכיות שהחלה כמכינה קדם צבאית, גבעות ועוד.