אתמול (25/8/19) נכנסו מתנחלים להתגורר בבית משפחת אבו רג'ב בחברון, אותו הם מכנים "בית המכפלה". הרקע לכניסת המתנחלים הוא החלטה של הועדה לרישום ראשון לאשר את רישום מחצית מהבית על שם חברה השייכת למתנחלים, ומחצית מהבית על שם בני משפחת אבו רג'ב. הועדה לרישום ראשון היא גוף שיפוטי במינהל האזרחי שעוסק בבחינת בעלות מקרקעין (ראו פירוט להלן). משפחת אבו רג'ב הודיעה כי היא תערער על ההחלטה לועדת העררים הצבאית, אך בינתיים המתנחלים הרשו לעצמם להיכנס לבית.
יש לציין כי החלטת הועדה לאשר את הרישום כשלעצמה לא מתירה למתנחלים להיכנס לבית: ראשית משום שההחלטה האם להקים התנחלות במקום מסויים או לא נתונה לממשלה (שר הבטחון), ולא ידוע לנו אם אישור כזה ניתן. שנית, במקרה של בית אבו רג'ב, הועדה אישרה לרשום את הבית בבעלות משותפת עם משפחת אבו רג'ב, וכדי לבצע חלוקה של הבית צריך לערוך הליך של פירוק שיתוף שלא נעשה.
שלום עכשיו: "אסור שקומץ מתנחלים ינהלו מדינה שלמה ויגררו אותנו להקמת התנחלות מיותרת מסוכנת נוספת בלב חברון. גם אם יוכח בוועדת הערר מעל לכל ספק (ויש ספק גדול) כי היתה רכישה, עדיין ההחלטה האם לאשר את כניסת המתנחלים או לא נתונה בידי הממשלה. מצופה מממשלה אחראית שלא להיכנע לתכתיבי מיעוט קטן וקיצוני, ולפעול על פי מדיניות ברורה שלוקחת בחשבון שיקולי ביטחון והסדר מדיני עתידי."
ההשלכות של הקמת התנחלות חדשה בבית המכפלה
בחברון מתגוררים כ-800 מתנחלים בעיר של למעלה מ-200,000 פלסטינים. לצורך אבטחת המתנחלים נוקטת ישראל באמצעים קיצוניים של סגירת רחובות וחנויות וכבישים שבהם אסור לפלסטינים לנוע.
בית אבו רג'ב הוא מבנה גדול מדרום למערת המכפלה, שיכול לאכלס עשרות מתנחלים. איכלוס המבנה הוא למעשה הקמת התנחלות חדשה בחברון, שאינה סמוכה להתנחלויות הקיימות בעיר. הוא ממוקם ליד בתים פלסטיניים בין שני בתי ספר יסודיים פלסטיניים, אשר סובלים מהתקפות ומעצרים בידי כוחות הבטחון בשל המיקום הקרוב לציר נסיעה המשמש את המתנחלים ואת האוטובוסים של המבקרים במערת המכפלה. באזור בית המכפלה אסור לפלסטינים לנסוע בכלי רכב אך מותר להם ללכת רגלית ברחוב.
כניסת עשרות מתנחלים לבית המכפלה עלולה לגרור החמרה באמצעי הבטחון ובהטרדות היומיומיות כלפי התושבים הפלסטינים שכבר היום נאלצים לעבור בדיקות חוזרות ונשנות במחסום הסמוך ולעתים ברחוב, לצד אפשרות לשינוי במערך האזורים המותרים לתנועה בסביבה. בנוסף קיים חשש להטרדות הדדיות יומיומיות בין המתנחלים ושכניהם הפלסטינים ובמיוחד עם ילדי בתי הספר הסמוכים.
התנחלות בבית המכפלה בלב עיר פלסטינית היא לא כמו כל התנחלות. זה לא "עוד גבעה". מדובר על אזור מאוכלס פלסטינים, ליד שני בתי ספר. מי שיפגע בשלב ראשון הם הפלסטינים שיאלצו להתמודד עם מחסומים והגבלות תנועה, אח"כ ייפגע הצבא שיצטרך להביא עוד כוחות ועוד יחידות כדי לשמור על המתנחלים.
הנסיונות להקים את ההתנחלות וטענות הרכישה של המתנחלים
במארס 2012 נכנסו כ-100 מתנחלים לבניין גדול מדרום למערת המכפלה וטענו שרכשו אותו מבעליו החוקי. בעלי הבית, משפחת אבו רג'ב, הופתעו מפלישת המתנחלים ושמעו לראשונה על טענות הרכישה. רוב הבניין עמד ריק משום שהמשפחה נאלצה, כמו מאות משפחות אחרות שהתגוררו באזור ההתנחלות בחברון, לעזוב את ביתה בשל המגבלות הכבדות שהטיל צה"ל על הפלסטינים באזור. כעבור כחודש החליט צה"ל לפנות את המתנחלים משום שלא הוצגו מסמכי רכישה כדין.
כדי להוכיח בעלות, יש לפנות לועדה לרישום ראשון במינהל האזרחי שאמורה לפרסם את בקשת הרישום ולאפשר לצדדים לטעון טענות שכנגד, ולבסוף אחרי הליך שיפוטי ארוך, הועדה מכריעה בשאלת הבעלות. המתנחלים הגישו בקשה לרישום ראשון, אך בקשתם נדחתה על הסף ונקבע שמסמכי הרכישה שהוצגו אינם מספקים. המתנחלים הגישו על כך ערר בפני ועדת העררים הצבאית שהכריעה ב-30/6/13 שיש לדון בבקשה לגופה.
הועדה לרישום ראשון דנה בבקשה, שמעה את הטענות ואת העדים של המתנחלים ושל משפחת אבו רג'ב והחליטה ב-28/12/15 לדחות את בקשת המתנחלים לרשום את הנכס על שמם. המתנחלים הגישו ערעור לועדת העררים הצבאית וזו החליטה ב-21/5/17 להחזיר את הדיון שוב לועדה לרישום ראשון לצורך בדיקה מחודשת של כמה מסמכים. בעקבות אותה החלטה, נכנסו מתנחלים שוב לבית, ומשפחת אבו רג'ב נאלצה לפנות לבג"צ בדרישה לפנותם. ב-12/3/18 קבע בית המשפט העליון כי המתנחלים צריכים לפנות את בית אבו רג'ב וכעבור כמה ימים הם אכן התפנו אך מיד נכנסו לבית אחר בחברון, בית משפחת זעתרי, בטענה שגם אותו הם רכשו (בדומה לבית המכפלה, גם כאן הליך הרישום הראשון עוד לא החל בעת כניסת המתנחלים).
הועדה לרישום ראשון חזרה לדון בבקשת המתנחלים, שמעה עדויות נוספות והחליטה ב-21/8/19 לקבל את טענות המתנחלים ולרשום מחצית מהבית על שם המתנחלים ומחצית על שם משפחת אבו רג'ב. ההחלטה של הועדה לרישום ראשון היא החלטה חריגה שכן היא החליטה לקבל את טענות הרכישה למרות שלא הוצגו מסמכים מקוריים אלא רק תצלומים. הועדה קבעה כי בנסיבות המיוחדות שבמקרה הזה שקשורות ברכישה של ישראלים מידי פלסטינים, מותר לה לחרוג מדיני הראיות.
למעשה הועדה קיבלה כאותנטי צילום של מסמך של הרשות הפלסטינית, ועל בסיסו קבעה כי גם יתר המסמכים אותנטיים. המסמך הוא רישום של הנכס בספרי מס רכוש בעיריית חברון על שם מתווך פלסטיני שטען שרכש את הזכויות של כעשרה מהיורשים בעלי הבניין. הועדה הניחה שמשרד מס רכוש של עיריית חברון בחן מן הסתם את מסמכי המכירה של היורשים, ולכן, קבעה הועדה, ניתן לסמוך על כך שהמסמכים אכן אותנטיים למרות שבפני הועדה הוגש רק צילום שלהם:
"סעיף 107. […] כראיה לכך הוגש לנו נסח רישום שניתן על ידי מחלקת מס רכוש בחברון. סביר להניח כי משרד זה, שהוא אורגן שלטוני של הרשות הפלסטינית לא היה רושם את [המתווך] כקונה, אם לא היו בפניו ו/או אם לא הוגשו לו ראיות קבילות, ובמילים אחרות, מסמכים מקוריים שהוגשו למחלקת מס רכוש בחברון".
עו"ד סאמר שחאדה שמייצג את משפחת אבו רג'ב אמר כי מדובר בהחלטה תמוהה שנוגדת את ההחלטות הקודמות של הועדה, וכי בכוונתם לערער עליה לועדת העררים הצבאית. עוד הוא ציין שהועדה לא קבעה איזה חלק מהבניין שייך למי, ולכן מבחינה חוקית, כדי שמותר יהיה למתנחלים להיכנס לבית נדרש עוד הליך של פירוק שיתוף, שלא נעשה.