מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי החליטה ב־10.6.2026 ליטול באופן גורף את סמכויות התכנון והבנייה מידי עיריית חברון הפלסטינית בכל הנוגע להתנחלויות בלב העיר ולשורה של אתרים קדושים בעיר. השר סמוטריץ קרא למהלך "ביטול הסכם חברון", והוא מהווה צעד נוסף בכירסום הרשמי של ישראל במחוייבותיה לפי הסכמים בינלאומיים, פירוק מנגנוני השלטון הפלסטיניים בחברון והחלת סמכויות ישראליות ישירות בלב אחת הערים הפלסטיניות הגדולות בגדה המערבית.
בפברואר 2026 החליט הקבינט (החלטה מספר ב/229) שישראל תיטול לעצמה סמכויות תכנון ובנייה בחברון ובאזור קבר רחל בבית לחם. סמכויות אלו היו נתונות עד היום בידי עיריית חברון, ורק במקרים יוצאי דופן, כאשר ביקשה הממשלה לבנות בחברון (במערת המכפלה, ובהתנחלות בתחנת האוטובוסים הישנה), היא לקחה לעצמה את סמכויות התכנון באופן נקודתי.
החלטת מועצת התכנון העליונה (מת"ע) מהווה מימוש של החלטת הקבינט. לפי החלטת מת"ע, היא לוקחת לעצמה את כלל סמכויות התכנון והבנייה של הוועדה המקומית הפלסטינית "בכל הנוגע לעניינים המסורים לסמכותה של מנהלת השירותים האזרחיים של היישוב היהודי בעיר חברון" וכן ביחס לשמונה אתרים קדושים בחברון, בהם מערת המכפלה, בתי העלמין היהודיים, קבר ישי ורות, וכן קבר עותניאל בן קנז (הנמצא באזור H1).
השטח שעליו חלה ההחלטה מוגדר כשטח שבסמכות הועדה המוניציפלית של חברון שהוקמה ב-2017 שמהווה מעין רשות מקומית עבור מתנחלי חברון בלבד, ותחום השיפוט שלה מוגדר על כל "המתיישבים והרכוש שבבעלות או בחזקת מתיישב,
באזור H2 כהגדרתו בהסכם הביניים".
זוהי הגדרה ייחודית שמפרידה בין בני אדם – הסמכות לא חלה על שטח מסויים אלא על פי קבוצת בני אדם (מתנחלים לעומת פלסטינים). כעת קובעת מועצת התכנון העליונה כי כל תוכנית והיתר בנייה למתנחלים בחברון יקודמו ישירות באמצעות מוסדות התכנון של המנהל האזרחי, ללא כל מעורבות של עיריית חברון הפלסטינית, בעוד שהתכנון לפלסטינים באותו אזור ייעשה ע"י העירייה הפלסטינית.
שלום עכשיו: "אחרי שהממשלה הבטיחה ניצחון ונכשלה בכל חזית, סמוטריץ הפירומן מנסה להבעיר את הגדה. זהו צעד מסוכן וחסר אחריות של פוליטיקאי שמוכן לפגוע באינטרסים ובביטחון של ישראל כדי לקושש מבן גביר כמה קולות של ימין קיצוני. מדובר במהלך שמבוסס על עקרון אפרטהיידיסטי, המעמיק את החלת הריבונות הישראלית בפועל על שטחים כבושים, תוך החלשת מעמדה של הרשות הפלסטינית ופגיעה נוספת בסיכוי להסדר מדיני המבוסס על חלוקת הארץ לשתי מדינות".
מדובר בצעד בעל משמעות מדינית רחבה. סמכויות התכנון והבנייה בחברון הועברו לידי הרשות הפלסטינית במסגרת פרוטוקול חברון מ-1997 שנחתם ע"י נתניהו וערפאת. ההסכם חילק את העיר חברון לאזור H1 שבשליטה פלסטינית מלאה ולאזור H2 שנותר בשליטה ביטחונית ישראלית, אך בשליטה אזרחית של עיריית חברון. למרות הנוכחות הישראלית ב-H2, הסמכויות האזרחיות והתכנוניות נותרו בידי הרשות הפלסטינית. החלטת הקבינט מפברואר 2026 והחלטת מועצת התכנון העליונה מיוני 2026 מבטלות למעשה הסדר זה ביחס להתנחלויות ולאתרים הקדושים בחברון, ומעבירה את סמכויות התכנון והבנייה בהם לידי מוסדות התכנון הישראליים.
להחלטה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על העיר העתיקה של חברון ועל מתחם מערת המכפלה/מסגד איברהימי. בין היתר היא תאפשר קידום תוכניות בנייה, פיתוח ותשתיות עבור ההתנחלויות והאתרים הקדושים ללא צורך בקבלת הסכמת הגורמים הפלסטיניים. החלטה זו מצטרפת לשורה ארוכה של צעדים שמקדמת ממשלת ישראל בשנים האחרונות לנטילת סמכויות מידי הפלסטינים והעברתם לישראל, כפי שעשתה הממשלה בכל הנוגע לתכנון ובנייה בשמורה ההסכמית.