השבוע החלו מתנחלים בעבודות הבנייה להקמת התנחלות חדשה של 31 יחידות דיור בלב העיר העתיקה של חברון, במתחם תחנת האוטובוסים הישנה. מדובר בבנייה חדשה לראשונה מזה עשרים שנה שנעשית בתוך העיר הפלסטינית, במתחם שנתפס על ידי הצבא במשך שנים כבסיס צבאי וכעת מקימים בו התנחלות.
שלום עכשיו: הממשלה מתנהגת כמו ממשלת סיפוח, ולא ממשלת שינוי. מאז שנות השמונים לא העיזה אף ממשלה לבנות התנחלות חדשה בלב העיר הפלסטינית הגדולה ביותר בגדה המערבית, למעט מבנה אחד שהוקם בחסות האינתיפאדה השניה ב-2001. שר הביטחון היה צריך לעצור את הבניה, אפילו אם התכנית אושרה על ידי הממשלה הקודמת. ההתנחלות בחברון היא הפנים המכוערות של השליטה הישראלית בשטחים. המחיר המוסרי (כמו גם התדמיתי) של קיום התנחלות בחברון הוא בלתי נסבל.
רקע:
באוקטובר 2017 אישרה מועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי הנפקת היתר בניה לבניית התנחלות חדשה בלב חברון בשטח ששימש בעבר את עיריית חברון כתחנה המרכזית ונסגר ע"י צה"ל מטעמי ביטחון לצורך הקמת בסיס צבאי. באוקטובר 2018 החליטה הממשלה על הקצאת 21.6 מיליון ש"ח ממשרדי ממשלה שונים כדי לממן את בניית הפרוייקט. עיריית חברון, כמו גם שלום עכשיו, הגישו עתירות נגד היתר הבניה, אך לפני כשבועיים הם נדחו ע"י בית המשפט המחוזי, והצדדים שוקדים על הגשת ערעור לבית המשפט העליון בימים הקרובים.
יש לציין שלממשלה יש סמכות מלאה לעצור את העבודות, גם אחרי שניתן היתר בניה, כפי שנעשה בעבר ע"י ממשלת רבין. שר הביטחון הורה בשעתו על הקפאת בניה, גם במקרים שהעבודות כבר היו בעיצומם, והקבלנים היו זכאים לפיצויים על ההשקעה שנעשתה (לא על הרווחים הפוטנציאליים שנמנעו). להרחבה על תקדים רבין ראו כאן.
אישור היתר הבניה בלב חברון הוא מהלך יוצא דופן לא רק משום שמדובר בהתנחלות חדשה בחברון לראשונה מאז שנת 2002, אלא משום שהוא מעיד על שינוי משמעותי בפרשנות המשפטית הישראלית למותר והאסור בשטח כבוש. נזכיר בקצרה כי השטח המדובר היה בבעלות יהודים לפני 1948, והוא הושכר ע"י השלטון הירדני בדיירות מוגנת לעיריית חברון לצורך הקמת התחנה המרכזית. מאז 1967 ניהלו הרשויות הישראליות את הקרקע והמשיכו את חוזה השכירות של עיריית חברון, עד שבשנות ה-80' השטח נתפס לצרכים צבאיים ותחנת האוטובוסים נסגרה והוקם בה בסיס צבאי.
חוות דעת משפטית של יועמ"ש איו"ש שנדרש לסוגיה ב-2007 קבע באופן נחרץ כי לפי החוק אסור לבטל את חוזה השכירות המוגנת של העירייה. אך במסגרת השינויים שהובילו ממשלות נתניהו בשנים האחרונות בתחום המשפטי, נמצאו המשפטנים שיציגו חוות דעת משפטיות אחרות. שלום עכשיו לא הצליחה לקבל מהרשויות את חוות הדעת המשפטית שהתירה את הקצאת הקרקע למתנחלים, אך בעקבות הליכי חופש מידע, ובעזרת התנועה לחופש המידע, הצליחה לקבל חוות דעת דומה, הנוגעת לכוונה לבנות התנחלות גם בשוק הסיטונאי בחברון.
לניתוח חוות הדעת ראו מאמר של מיכאל ספרד.
להרחבה על התכנית בשוק הסיטונאי ראו כאן.
ההיתר הוא גם חריגה משמעותית מהסטנדרטים התכנוניים. לפי תכנית המתאר הקיימת בחברון (תכנית שאושרה ב-1945 בתקופת המנדט הבריטי ומאז לא עודכנה), בעיר העתיקה אסור לבנות מעל שתי קומות, אסור לחפור מרתפים ואחוזי הבניה מוגבלים ל-30% בלבד. התכנית להתנחלות כוללת שש קומות ושתי קומות חניה תת קרקעיות וכן 500 אחוזי בניה. לפי חוקי התכנון ברור שהפרוייקט המוצע נוגד את הוראות התכנית הקיימת ובמצב נורמלי היה צריך להכין תכנית מפורטת שתאשר חריגות כאלה. אבל סמכויות התכנון של הממשל הישראלי בעיר פלסטינית כבושה הן מוגבלות, ולא בטוח אם ניתן מבחינה משפטית לאשר תכנית בניה חדשה לצורך התנחלות בלב חברון. לכן החליטו רשויות התכנון בשטחים לכופף את הסטנדרטיים התכנוניים ולאשר את הבניה.
מודל תכנית הבניה ל-31 יחידות דיור בחברון