מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, יגיע בשבוע הבא לביקור רשמי בהתנחלות הישראלית בשכונת סילוואן הפלסטינית במזרח ירושלים. רוביו צפוי לבקר באתר הארכיאולוגי עיר דוד, המופעל ע"י עמותת המתנחלים אלע"ד, ולחנוך את פתיחתה של מנהרה חדשה בין שכונת סילוואן לעיר העתיקה, צמוד לקיר הר הבית/אלחרם א-שריף.
המנהרה היא חפירה ארכאולוגית באורך של כ-600 מטר שביצעה רשות העתיקות עבור עמותת המתנחלים אלע"ד במימון ממשלתי של כ-50 מיליון ₪. ראשיתה בפאתיה הדרומיים של שכונת ואדי חילווה בסילוואן, מתחת לבתי השכונה, עוברת מתחת חומת העיר העתיקה ומסתיימת צמוד ליסודות הכותל המערבי, שהינו קיר של מתחם הר הבית/אלחרם א-שריף, סמוך למסגד אלאקצא.
המנהרה חושפת רחוב מהתקופה הרומית (המאה הראשונה לספירה) והיא מוצגת ע"י עמותת המתנחלים כ"דרך עולי הרגל", אשר שימשה את עולי הרגל היהודים מבריכת השילוח להר הבית אל בית המקדש.
שלום עכשיו: "זוהי לא פחות מהכרה אמריקנית בריבונות הישראלית בשטח הרגיש של האגן הקדוש, בניגוד לעמדה האמריקנית לאורך כל השנים מאז 1967. אנשי טראמפ בוחרים לחזק את האחיזה של הימין המתנחלי בשטח הרגיש בסביבת הר הבית/אלחרם א-שריף במקום לקדם את הסדרת האזור במסגרת הסכם שלום. המנהרה, האופן שבו נחפרה ומה שעומד מאחורי פתיחתה לקהל הם רמיסה של ירושלים כעיר המקודשת לכל הדתות והשייכת לכל תושביה – מטרים ספורים ממסגד אלאקצא והר הבית."
המשמעות המדינית
המנהרה נחפרה באחד האזורים הרגישים ביותר בסכסוך הישראלי פלסטיני, תחת בתי שכונה פלסטינית ובצמוד להר הבית / אלחרם א-שריף. בשנים האחרונות השקיעו ממשלות ישראל למעלה ממיליארד שקלים בהתנחלות תיירותית ובשינוי המרחב הציבורי באזור העיר העתיקה מתוך מטרה להפוך את האזור ל"ישראלי" ואת הנוכחות הפלסטינית למשנית. כך מבקשת ישראל למנוע את האפשרות שהשכונות הפלסטיניות באזור העיר העתיקה יהיו חלק ממדינה פלסטינית עתידית, מה שימנע את האפשרות להגיע להסכם של שתי מדינות.
תוואי המנהרה מסילואן לעיר העתיקה
ארכיאולוגיית המנהרות
רשות העתיקות ועמותת אלע"ד מציגות את חפירת המנהרה כ"דרך עולי הרגל", החושפת את הרחוב שהוביל יהודים אל בית המקדש. הצגה זו מחזקת את הנרטיב הלאומי והדתי של אתר התיירות והופכת אותו לבעל משמעות פוליטית. וכפי שהגדיר את הפרוייקט ראש העיר ירושלים, ניר ברקת: [… כל מי שמבקר במנהרה] יודע בדיוק מי פה בעל הבית של העיר הזאת".
שיטת החפירה של המנהרות זכתה לביקורת בקרב הקהילה ארכאולוגית הישראלית. מסמכים של רשות העתיקות שנחשפו ע"י ארגון עמק שווה, גילו כי בכירים ברשות העתיקות התנערו מהחפירה וכינו אותה "ארכיאולוגיה גרועה", וכי נתגלו בה כשלים ובעיות בטיחות.
זאת ועוד, מטרת החפירה לא היתה ללמוד ולחקור את האתר. הרחוב ההרודיאני היה ידוע לחוקרים עוד מראשית המאה ה-20 מחפירות שנערכו בסילוואן. חפירת המנהרה לכל אורכה, נועדה לחשוף את הרחוב לציבור. ההחלטה לחשוף את הרחוב משמעה לא רק הוצאת אלפי טונות של עפר מהאדמה אלא גם בהכרח פירוק של ממצאים על מנת לחשוף אחרים.
חפירת המנהרות, ובמיוחד תחת בתי מגורים, מעוררת חשדנות ודאגות בקרב הציבור הפלסטיני ומחזקת את חששם מפני נסיונות של ישראל להשתלט "מלמטה", דרך מנהרות, על אלאקצא. העובדה שהמנהרה שנחשפת נועדה לשחזר את הדרך שעשו עולי רגל יהודיים אל בית המקדש, ששכן במקום שבו נמצאים היום קודשי האיסלאם, מוסיפים מימד סמלי עמוק יותר למנהרה ולארוע חנוכתה.
קטע המנהרה שיחנוך רוביו מסתיים מטרים ספורים מיסודות מתחם אל-אקצא והשרידים הארכאולוגים של ארמונות האומאיים, אשר נבנו בתחילת השלטון המוסלמי בירושלים במאה ה-7 לספירה.
הרגישות המדינית בסילוואן ובמנהרות אינה חדשה. בספטמבר 1996, מעט אחרי שנבחר בנימין נתניהו לראשונה לראש ממשלה, הוא פתח יציאה ממנהרות הכותל בצמוד להר הבית/אלחרם א-שריף, והדבר עורר את "אינתיפאדת המנהרות" שבמהלכה נהרגו 15 חיילי צה"ל וכ-70 פלסטינים.
בספטמבר 2009, מעט אחרי שנבחר בנימין נתניהו בפעם השניה לראש ממשלה, הוא התכוון לבקר בסילוואן ולחנוך את "תעלת הניקוז", מנהרה צרה וקטנה בהרבה מהמנהרה הנוכחית, שנחפרה מתחת לסילוואן. השמועה על בואו של ראש הממשלה הגיעה לאוזני האמריקנים, וממשל אובאמה הבהיר לנתניהו כי המעשה אינו רצוי בלשון המעטה, והארוע בוטל. (כחודש לאחר מכן, בעת ביקור מזכירת המדינה קלינטון בישראל, חשף נתניהו את הסיפור והכחיש את הכוונה לחנוך מנהרה, אך למעשה אישר כי היתה לו כוונה להגיע לסילוואן וכי היא סוכלה).
בשנת 2019, מהלך תקופת הממשל הראשונה של טראמפ, הגיע השגריר דיויד פרידמן לחנוך קטע אחר של המנהרה בסילוואן.
